סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 16

פרק שש עשרה- (תקראו את הרציתי להוסיף)
בוא נלך לישון. לילה טוב חיים שלי" עניתי ונשכבתי גם
"לילה טוב אהובתי" הוא ענה אחרי שהתנשקנו.. אז כן, אנחנו חברים:)
~נקודת מבט של יולי~
קמתי לבוקר יום ראשון, נזכרתי בשיחה עם רוי, קבענו להיפגש לדבר, אבל עכשיו שאני חושבת על זה-רעיון גרוע! אין זה פשוט לא נכנס לי לראש שזה הוא נפרד ממני ולא להפך, בגלל זה אני מנסה כל הזמן לדבר ולשנות ולתקן, אבל תכלס אני לא זאת שעשתה את הצעד החסר משמעות הזה, זה הוא שעשה את זה, הוא ישלם.
התחלתי להתארגן לבית הספר, נזכרתי שעומר אמור להגיע היום לבצפר, הזדמנות מושלמת לגרום לרוי לקנא, גם ככה הוא כבר ראה אותי עם עומר במסיבה, בדוק הוא יחשוב שאנחנו זוג, חשבתי לעצמי וחייכתי.
הוצאתי מהארון ג'ינס בוי-פרינד קרעים שקניתי עם מאי וחולצת בטן לבנה של בצפר, התאפרתי התבשמתי סידרתי את השיער והייתי מוכנה, מאי בדיוק סימסה לי לרדת, לקחתי שוקו לי ולה וירדתי
"קחי הבאתי לך שוקו" אמרתי וזרקתי את שקית השוקו לעברה
"את רוצה שתכאב לי הבטן אני מבינה" היא תפסה את השוקו וצחקה, שוקו עושה לה כאבי בטן ולמרות זאת היא תמיד שותה את השוקו שאני מביאה לה מידי בוקר..
"כן אה זה ממש מה שאני רוצה עכשיו להתמודד עם הפלוצים שלך" החזרתי לה וצחקתי
"סתמי מילה אני לא מפליצה" היא אמרה ושתינו צחקנו
"אה נו שכחתי לשאול, מה היה בסוף עם ירין?" שאלתי שהתקרבנו לכיוון שער בצפר
"אה כן זה, עזבי סתם לא משהו מעניין" מאי אמרה בצורה מתחמקת
"נו ספרי, אני רוצה לשמוע חוויות" אמרתי וצחקתי
"כלום נו הוא בא ונכנס הביתה שלי הוצאתי אותו שההורים שלי לא יתעוררו ונשארנו קצת לדבר בחוץ" היא אמרה במהירות עצבנית
"טוב תרגעי כולה שאלתי" עניתי עצבנות גם כן
"טוב אני ממהרת לשיעור המורה תצרח עלי אם אני אאחר" מאי אמרה שנשמע הצלצול "יואווו כואבת לי הבטן מהשוקו הזה שלך" היא הוסיפה
"את פשוט צריכה להפסיק לקחת שוקו" אמרתי וצחקתי
"זאת את שפשוט צריכה להפסיק להביא לי" היא צחקה והתקדמה לכיוון הכיתה שלה, החכמה הזאת בחמש יחידות מתמטיקה, הלוואי עלי להצליח ככה, אני בארבע יחידות, לא שזה רע כן, אבל להצליח במתמטיקה זה משהו שתמיד חלמתי עליו, תמיד הייתי מאלה שאם הם יקבלו מעל 30 הם ישמחו, עד שכשהגעתי לתיכון תפסתי את עצמי בידיים החלטתי להשקיע יותר וכך היו לי ציונים יותר טובים, ובגלל זה עכשיו אני בארבע במקום שלוש.
התיישבתי בכיסא, שמתי את הראש על השולחן, הייתי כלכך עייפה שכנראה נרדמתי.
"קומי יולי, קומי נו המורה יתפוס אותך.." שמעתי קול קורא לי, רק מהעצבים שנהיו לי קמתי
"מה מה מההה אתה רוצה אל תציק בא לי לישון" אמרתי בעצבנות והרמתי את הראש לראות מי מציק לי, הסתכלתי וראיתי את עומר "אוי עומר סליחה" אמרתי וצחקתי "לא ידעתי שזה אתה" אמרתי בקול מתנצל
"בסדר שטויות, אם היית מעירה אותי הייתי מתנהג אותו הדבר ואולי אפילו יותר גרוע"
"רגע מתי הצטרפת בכלל? לא שמתי לב" עניתי בהתלהבות
"נו איך תשימי לב כל השיעור ישנת" הוא ענה וצחק
"מה ישנתי הרבה זמן?" שאלתי, השיעור כבר עמד להסתיים
"ישנת רוב הזמן אבל עכשיו התחלת קצת לדבר אז הייתי חייב להעיר אותך" הוא אמר וצחק.. צחק עליי
"כן נו אני מדברת מתוך שינה מה אני אעשה" עניתי וצחקתי, הוא צחק גם בקול רם וכך גם אני
"יולי ועומר צאו הרגע החוצה!!" המורה צעק לעברנו, מה שגרם לנו לצחוק עוד יותר, יצאנו החוצה עדיין צוחקים והתיישבנו על אחד הספסלים ליד הדשא, במילא עוד פחות משתי דקות הפסקה וגם לא הקשבתי למה שנלמד בשיעור כי ישנתי חלק מהזמן כך שלא היה אכפת לי שהוא הוציא אותנו.
"עומר שכחתי לשאול אותך" אמרתי שהתיישבנו על הספסל "הבטן עדיין כאבה אחרי המסיבה?"
"מה עשית אותי ילדה?" הוא שאל וצחק "לא כאב בכלל רק עצבן אותי שהוא עשה את זה, דבר ראשון אני לא עשיתי לו כלום, דבר שני הוא לא מכיר אותי בכלל מה הוא מרביץ לי האידיוט הזה, יש לו מזל שהייתי איתך ולא עם חברים למה אם כן הייתי מפוצץ אותו" הוא ענה, שמעו על הקול שלו שהוא שיחזר שוב את האירוע והתעצבן מחדש.
"כן ילד מפגר עזוב אותו באמת הוא לא שווה את זה, פשוט הוא חבר של האקס שלי וכנראה הוא התעצבן שהוא ראה אותנו ביחד אז.." עניתי לעומר ובאותו הזמן נשמע הצלצול, מלא ילדים זרמו לכיוון החצר, איפה שאני ועומר ישבנו, בקצה העין ראיתי גם את רוי..
"למה מתי את והאקס נפרדתם שהוא עדיין מתעצבן?" עומר שאל
"לפני כמה ימים בערך, אולי שבוע וחצי משהו כזה" עניתי לו, הרגשתי לא נעים שעוד לא נפרדנו וכבר אני עוברת למישהו אחר.. אבל אנחנו כולה מדברים לא קורה כלום חוץ מזה, חוץ מזה זה רוי שנפרד ממני, שיישא בתוצאות.
"אה באמת למה נפרדתם?" עומר שאל.
הרגשתי לא בנוח לענות על שאלות כאלה, אבל לא רציתי לבאס את האווירה "וואלה לא יודעת, תשאל אותו" עניתי, מנסה להראות לו שזה נושא שלא נוח לי לדבר עליו, אך לא הצלחתי, עומר לא הבין את הרמז.
"מי זה אותו?" הוא שאל.
להראות לו את רוי או לא להראות, להראות או לא להראות.. המחשבה היחידה שעלתה במוחי, בעצם, מה יש לי להסתיר אותו?!
"הנה זה זה שם עם החבורת בנים" עניתי והצבעתי על רוי, כמובן שאלוקים מאוד אוהב אותי ועשה כך שרוי הסתכל בדיוק שהצבעתי אליו.
רוי מסתכל עלי, אני מצביעה עליו, עומר מסתכל עליו, אני מסתכלת עליו, ואני ועומר יושבים צמודים מהרגיל כי עומר הסתובב לראות לאן אני מצביעה, ממש מושלם…..