סיפורי ערסים- יולי ואדיר: פרק 2.

חייגתי לאדיר ו…….

"מענה קולי,מענה קולי! יאללה כבר!" חיקיתי את האישה הזאת.
-הלכתי לדבר עם דן-
"דן?"
"מה?יולוש?"
"אתמול היה חודש לי ולאדיר,והוא לא הכין לי כלום פשוט כלום! אתה קולט?"
"אני אראה לו מה זה!"
"לא אל תפגע בו,בבקשה"
"טוב,בשבילך יולוש!"
"תודה,אני אוהבת אותך"
"מה תעשי יולי?"
"אני רוצה להיפרד ממנו .. היום"
"קיצוני מידי,לא חושבת?"
"היי היי! אתה שרצית להרביץ לו לפני דקה!"
"חחחחחחחחח,אני חולה עלייך!"
"גם אני! הלכתי, ביוש"
-התקשרתי לאדיר שוב,והפעם?הוא ענה-
"זה אדיר?"
"כן,יולוש"
"קודם כל אל תקרא לי יולוש, שתיים אתה זה ששכחת את החודש שלנו!אנחנו נפרדים.ביי" לא נתתי לו להוציא מילה מהפה וניתקתי, התחלתי לבכות.
-פתאום אמא שלי באה אלי ואמרה לי……-