סיפורי ערסים: יואב ואוריאן פרק 2

פרק 2:
"גם פה אני צריך לשמוע את התלונות שלך?"
המשכתי ללכת בלי להתייחס אליו.
"תעני לי כשאני מדבר אלייך" יואב אמר לי ותפס אותי ביד בזמן שהוא מסובב אותי אליו.
"שחרר זה כואב"
"פעם הבא תדעי לענות לי כשאני פונה אלייך"
"טוב המפקד" אמרתי בלעגנות ועליתי לחדר של נויה.
"שנה לוקח לך לעלות מזה"
"יואב היצור הזה לא.." נויה קטעה אותי במהירות
"מה לעשות שלא לכולם יש מזל עם אחים גדולים"
מה? הם אחים? איך זה שילד כזה מגעיל יכול להיות אח שלה
"לא רק לך אין מזל עם אח גדול.." גיחכתי
"את באה מחר למסיבה באנדר?"
"איפה?"
"אנדרגראונד מועדון במרכז העיר. תבואי יהיה כיףף"
"לא נראה לי שיש לי מצב רוח למסיבות.."
"תבואי פליז פליז פליז פליז פליזזזזז"
"טוב נו קרציה אני אבוא"
"יופיי אז מחר אני באה אלייך בעשרה לתשע"
"טוב יפה שלי"

נקודת מבט של יואב:
"טוב המפקד" היא אמרה לי בלעג. ילדה קטנה ומתנשאת על מי נויה נפלה ועוד לחשוב שחבר הכי טוב שלי זה אח שלה. הילדה הזאת עוד תשגע אותי.
מה אני חושב עליה בכלל? טוב אני יתקשר לספיר אולי היא תעביר לי תזמן.
"אלו ספיר יפה שלי"
"מי זה טוב שאתה זוכר אותי"
"ברור שאני זוכר אותך חיים שלי"
"מה את אומרת על לקפוץ אלי?"
"חצי שעה אני אלך חתיך שלי"
טוב אני מסודר הערב.

נקודת מבט אוריאן:
עבר חודש מאז תחילת הלימודים אני ויואב עדיין רבים כל הזמן הילד הזה כל כך מגעיל אני לא יכולה כבר לראות אותו איפ. ועוד בהתחלה אמרתי שהוא חתיך..
"בוקר טוב אהבה שלי" זה היה יובל.
"בוקר טוב נסיך שלי"
[ יובל דיין – חבר חדש שלי גבוה קוביות בבטן שיער בלונדיני עיניים חומות הוא חתיך הורס. הוא תמיד דואג לי למרות שאחי לא היה מרוצה בהתחלה אבל אני לא כל כך שואלת אותו. אנחנו כבר שבוע ביחד הכרנו במסיבה באנדר.]
"התגעגעתי אלייך"
"רק יום לא ראית אותי וכבר אתה מתגעגע?"
"תבואי אלי היום"
"טוב אהוב שלי"
"אני אוהב אותך"
"גם אני אותך"
סיימתי היום מוקדם אבל זה עדיין הרגיש כאילו נצח. הלכתי לתחנת אוטובוס כדי לנסוע לבית להחליף בגדים ולנסוע ליובי שלי.
"בוו" מישהו הביל אותי מאחורה של התחנה.
"אעאעא כוסעמק מי זה" שאלתי עצבנית.
"למה ישר לקלל לא מתאים לך" זה היה יואב.
"עוד משהו?"
"כן איפה נועה"
"היא עלתה על אוטובוס לפני כמה דקות"
"אינעל דודה שלה אמרתי לה לחכות ליי" "תגידי לחברה שלך שהיא הולכת לחטוף מכות בבית"
"אסור להרביץ לבנות"
"לא שאלתי אותך מה מותר ומה אסור" יואב אמר לי בזלזול והלך.
הגעתי הביתה וישר עליתי לחדר להחליף בגדים. שטפתי פנים ושמתי גופיה לבנה שורט שחוק קרדיגן בורדו וכפכפים לבנות.
יובל גר שני רחובות ממני אז הלכתי אליו ברגל.
כשבאתי אליו הוא היה כבר בבית הוא ישב בסלון וראה טלוויזיה. כשנכנסתי הוא קם להביא לי נשיקה בפה ואז ישבתי לידו.
"מה אתה רוצה שנעשה?"
"לא יודע מה איתך אבל מתכוון לישון" אחרי שהוא אמר את זה הוא בא לשכב לי על הברכיים.
"באתי לפה בשביל שתישן? לא אמרת שהתגעגעת אליי?"
"כמה את מדברתת"
"הא ככה?" זרקתי לו כרית על הפנים.
"תזהרי ממני"
התחלתי לברוח בכל הבית בסופו של דבר עליתי לחדר שלו ונעלתי את הדלת. הוא ניסה להיכנס אבל לא הצליח.
"תפתחי מידדדדד!"
"לא רוצה" והתחלתי לצחוק"
"נו כבר תפתחי" פתחתי לו א הדלת, הוא קפץ עלי והפיל אותי על המיטב שלו בינתיים שלו מדגדג אותי.
"די יובל די אני שונאתת…" הוא קטע אותי. שמתי לב שכולם אוהבים לקטוע אותי הא?
"את שונאת שמה?"
"אותך" הוא נישק אותי נשיקה סוערת מלאת תשוקה.
"ועכשיו?"
"עכשיו פחות" מרוב שצחקתי בתחילה לכאוב לי הבטן.
כשחזרתי הביתה עדיין היה אור בחוץ. כל הדרך דיברתי עם נויה בפלאפון וסיפרתי לה כמה כיף לי עם יובל.
"אז מה יפה שלי יוצאים היום?"
"לאן הפעם? לעוד פארק מסכן?"
"כן, יבואו ילדים נשב איתם נפתח נרגילה קיצר את יודעת.."
"יש לך מזל שאני נחמדה היום"
"זה אומר שאת באה?"
"חח כן"
כשחזרתי לבית רצתי להתקלח. כשיצאתי מהמקלחת לבשתי גינס לבן ארוך עם קרעים בברכיים, חולצה שהיא טיפה בטן בצבע לבן שמתי גקט גינס ונעלי סטאן סמית כחולות. נויה בא אלי לפני שיצאנו.
"כוסית שליייי" צעקתי לנויה בהתלהבות כשהיא נכנסה לחדר שלי.
"הרסת אותייי!"
"זזנו?"
"בואי"
שכנעתי אותה ללכת ברגל כי הפארק הזה לא היה ממש רחוק מהבית שלי. הגענו לשם תוך רבע שעה. כשבאנו אמרתי לכולם שלום. אמרתי לנויה שאני הולכ לקנות לעצמי משהו לשתות. בדרך לש ראיתי זוג שמתנשקים וישר חשבתי עלי ועל יואב..אממ לא יואב יובל דקה מה? למה אני חושבת עליו בכלל?
כשהתקרבתי לשם ראיתי שלבן יש שיער בלונדיני. מה לא יכול להיות! אין מצב אני מדמיינת…