סיפורי ערסים- יהלום ואלרואי פרק 21

"אני אשמה, אני התחלתי את המשחקי כבוד האלו" נשברה מבכי וחיבקה אותי, נבלעה בתוך החזה שלי
"תודה" אמרה
"אין על מה חיימשלי" אמרתי ממשיך לחבק אותה, רק לא רוצה שהרגע הזה יגמר

היא ישנה משהו כמו שעה בערך ואני רק בוהה בה
"אתה עדיין יושב פה" שאלה בפיהוק
"מחכה שהנסיכה תתעורר" היא חייכה
"יש לך חיוך יפה תזהרי להוריד אותו" אמרתי וחייכתי אלייה
"אני עוד יתחיל לחשוב שאתה צריך משהו"
"חחחח בדר"כ מעודדים בנות שבוכות עם מחמאות, לא?"
" אני מבינה שיש לך ניסיון בזה" הרימה גבה
"ניסיון רב" התגאיתי
"אז שיקרת בקשר לחיוך?"
"אממ… תקשיבי, זה לא כמו שזה נשמע"
"אבל באמת יש לך חיוך יפה" חייכתי "קצת" הוספתי
"קצת?"
"כן אז אל תחייכי הרבה" שתינו התחלנו לצחוק
איכשהו הגענו למצב שאני והיא מסתכלים אחד על השני כבר שתי דקות בלי לזוז, היא הפנטה אותי עם המבט שלה. הנחתי בעדינות את ידי בשתי הלחיים שלה התקרבנו קצת שמעתי את הנשימות שלה והרחתי את הריח הממכר שלה, והתנשקנו
——————————————————————————–

כעבור חודש

~נקודת מבט של אלרואי~

השבועיים הראשונים מאז מה שקרה ליהלום ומאז הנשיקה עבר בצורה באמת כיפית, נהנתי להיות לידה התקרבנו נורא היא התחילה לחייך, באמת התחלתי לחבב אותה בתור בנאדם. אבל אז בא עוד שבוע ועוד אחד, שבועיים שקרה בהם כל מה שיכול לעשות אותי עצבני ולהתחרפן, בחיים שלי לא קינאתי באף אחד! תמיד אני הייתי המקור לקנאה של אנשים, אבל התחרפנתי מקנאה.
הקטלוג אופנה של יהלום יצא ואני קיבלתי עצבים על הטמבל הזה שנוגע בה בצורה מינית, לא יודע למה אבל עיצבן אותי שבתמונה אחת היד שלו מונחת לה על התחת בתמונה אחרת הם מתנשקים, אז קרה מצב שהוא אכל קצת מכות, מה שגרם לו לכמה פנסים ושבר ביד וכמובן שיהלום הקדושה נגד מכות, אז רבנו ומאז חזרנו להיות שוב חתול ועכבר.
ובקשר להתערבות, סהר הבן זונה ניצח, עכשיו הוא סוג של יוצא עם אחותי איככככככ פשוט דוחים!!!

אני וסהר ישבנו בסלון ושיחקנו בפיפ"א וכמו תמיד מי הWINNER כמובן שאניי!
"יבן שרוטה" סהר זרק בעצבים את הג'ויסטיק
"נשק לי תתחת יאפס" צחקתי
"היי אף תחת הוא לא מנשק" עמית ירדה מלמעלה התישבה על סהר ונישקה אותו, פשוט דוחה אני עדיין לא מאמין שהוא ניצח בהתערבות
"תרגיעו עם הנגיעות האלה לידי" אמרתי בפרצוף נגעל וכועס ביחד
"מקנא" סהר התגרה בי
"4-0, יכישלון, חבר שלך אפס" נקרעתי מעצמי "עלק מקנא"
"עמית אח שלך פוגע לי בגבריות" סהר אמר בקול של ילדה בגן
"אתה האפס הכי חמוד שיש" נישקה אותו שוב, והייתה דפיקה בדלת
"אני לא מבין איך נתתי לאפס הזה להיות חבר שלך? אתם דוחים אותי" אמרתי וקמתי לפתוח
ועוד אחת שבאה לבאס לי תתחת
"נמאס לי כבר לראות את הפרצוף שלך אצלי בבית" אמרתי בקול הכי יבש שיש
"אתה מדבר כאילו באתי בשבילך" היא אמרה והזיזה לי את היד כדי להכנס
"יופי עכשיו לא מספיק אני צריך לסבול אותם מתחרמנים לי מול הפנים עכשיו גם לראות את הפרצוף שלך?" אמרתי בקול מבואס
"אז אתה גם מצחיק בנוסף לכל?" שאלה
"אני בא בחבילה הכל כלול" אמרתי
לא יודע מה קרה לנו, היא בעצמה אמרה שהיא אוהבת אותי ובגלל הקוקסינל הזה התחלנו הכל מאפס

~נקודת מבט של עמית~

אני וסהר כמעט שבועיים ביחד, האמת שלא שמתי לב אף פעם אליו, גם לא ידעתי שהוא רוצה אותי. הפתיעה אותי לגלות, יהלום אמרה לי לזרום לנסות לשכוח מאושר כי אם איך שנראתי באותה תקופה אפילו אני לא הייתי רוצה לצאת עם עצמי, הוא היה יוצא עם מלא זונות מול העניים שלי, מביא אותם אלי הביתה כאילו הכל בסדר. אז כן זרמתי עם יהלום והתחלתי לצאת עם סהר.
למרות שהכרתי אותו כל החיים לא הכרתי את הצד הרומנטי שלו, הוא ממש רגיש וחמוד אלי, מתנהג אלי כמו נסיכה, והאמת שממש טוב לי. אני עדיין לא שחכתי את אושר אבל סהר עוזר לי וכיף לי ככה.
"טוב חיימשלי אני יזוז, נפגש בערב" סהר נתן לי נשיקה בלחי וקם
"ביוש" אמרתי והוא יצא מהדלת
"ביוש" יהלום ואלרואי חיקו את הקול שלי והתחילו לצחוק
"אני עוד יתחיל לחשוב שאתם מתאימים" אמרתי בחיוך
"איכס, אנחנו בחיים לא" אמרו יחד, פשוט זוג משמיים רק שהם לא מודים בזה
"אל תגידו שלא אמרתי" קמתי ועליתי לחדר