סיפורי ערסים- יהלום ואלרואי פרק 19

״אנטיפטית״ צעקתי עלייה יותר חזק מה היא חושבת שרק היא יודעת לצעוק והתקרבתי אליה
״סוציומט אפסססס״ אמרה בעצבים שהפנים שלנו שנייה מנשיקה פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי פשוט תפסתי את הלחיים שלה עם שתי הידים ונישקתי אותה בכוח כבר לא עניין אותי כלום רק רציתי להשתיק אותה

לא הספקתי לספור עד 10 והיא כבר התנתקה מהנשיקה ונתנה לי סטירה
"מה נראלך שאתה עושה?" אמרה בעצבים וקמה מהספסל
"מה אני עושה? מה את עושה?" אמרתי והתכוונתי לכף שהיא נתנה לי
"מה אתה מנשק אותי בכלל?" אמרה בעצבים
"למה את יכולה להגיד שלא אהבת?" אמרתי עם חצי חיוך ונעמדתי מולה
"תתרחק" אמרה
"מה את לא אוהבת קרוב?" לחשתי
"אלרו… אי.. די.. דיי" גמגמה
"קשה לך שאני כזה קרוב?" התגרתי בה, אני בטוח במיליון אחוז היא מתה עלי פשוט יותר מידי קשוחה כדי להגיד את זה.

~נקודת מבט של יהלום~

הוא היה כל כך קרוב, אני לא יודעת מה יש לי אבל במצבי לחץ אני לא מתפקדת, הקול שלו המגע שלו מלחיצים אותי. אני לא יגיד שלא אהבתי את הנשיקה אהבתי ואפילו מאוד, אבל אין מצב שהייתי ממשיכה לזרום איתה, אני רק שם בפנקס הלא ממש קטן שלו, והוא רק מחכה לעשות וי ליד השם שלי.
"קשה לך שאני כזה קרוב?" שאל עם חיוך מאוזן לאוזן
"מה אתה משחקת אותה כאילו רק אני רוצה אותך? שננו יודעים שאת רוצה לא פחות ממני" לחש לי בהתנשאות
"וגם אם כן, אז מה אין לי בעיה להגיד את זה, אתה הטעם שלי כן אני נמשכת אליך בטרוף, כן אני מקנא שאתה מנשק בנות אחרות אבל אני ואתה לא יקרההה" אמרתי בקור רוח
"מה קרה הכוסברה מפחדת שאני ישתמש ויזרוק?"
"דיי! דיי כבר! מספיק" צעקתי "מה אתה רוצה ממני? מהיום הראשון שנפגשנו אתה לא מפסיק להתנקל אלי ולהציק לי, מה כואב לך? שמישהי כמוני לא שמה עליך? תעשה כבר פרסה ותחזור לשרמוטות שלך ותעזוב אותי" דיי נשבר לי ממנו
"אין בעיה" אמר "אני יותר לא מתקרב אלייך, ככה את רוצה ככה יהיה" אמר
"מודה לך מאוד" אמרתי בפרצוף מזלזל והתקדמתי לכיוון היציאה

הגעתי הביתה נשכבתי על המיטה וניסיתי להירדם במשך שעתיים, אבל כל מה שחשבתי עליו זה על הנשיקה, על הריח שלו על העניים הירוקות זוהרות שיש לו. חשבתי על מה שאמרתי לו איזה פתטית יצאתי שאמרתי לו שאני נמשכת אליו. בסופו של דבר נרדמתי

קמתי ברבע ל8 והתחלתי להתארגן למסיבה לבשתי שמלה סטרפלס מיני סגולה ורודה שהגב פתוח נעלי עקב שחורות איילנר דק עם כנף ארוך קצת סומק, מסקרה ואודם אדום. שמתי הרבה בושם וקצת ביביליס בשיער והייתי מוכנה.
ירדתי למטה ובדיוק הייתה דפיקה בדלת
"רגע" צעקתי בעודי יורדת במדרגות
פתחתי את הדלת ועמית ואלרואי עמדו שם, בהתחלה התבלבלתי קצת אבל מהר מאוד חזרתי לעצמי
"חיימשלי" חיבקתי את עמית
"ולי לא מגיע איזה חיבוק" אלרואי שאל
"לא" עניתי ביובש
הוא היה נראה כל כך הורס, הוא לבש מכנס חום חרדל ומכופתרת כחולה ונעלי פולו כחולות, מגן דוד על הצוואר כמו תמיד והחיוך שדבוק לו לפנים שבא לי להעיף לו אמנון עליו
"טוב נצא?" אושר שאל כשירד במדרגות
"רצוי" עניתי
"אחרייך" אלרואי פתח לי את הדלת, חיכתי חיוך ציני ויצאתי
"תאמין לי הבנות של היום" הוא אמר לאושר ויצא אחרי

כבר שעה אנחנו ביום הולדת המעפן הזה של נדב, אני ועמית לא מכירות פה כמעט אף אחד אבל זה נדב אז באנו לכבד.
בצד השני אני רואה את אלרואי מנשק כל בחורה שעוברת לידו, והן כולן זורמות, כאילו קצת כבוד עצמי
"מה יש מה את בוהה בו?" עמית שאלה
"לא בוהה באף אחד, סתם לא מבינה מה הן מוצאות בו"
"את יודעת שאת מדברת פה על אח שלי"
"וכמה שאתם שונים" קבעתי
"לא ואת ואושר שתי טיפות מים" צחקה "צודקת אבל אנחנו לא כזה דומים אבל זה כל היופי לא?"
"אם את אומרת" צחקתי
"תראי את אלה שמתקרבים אלינו חתיכים" אמרתי
"כן מה שתגידי" עמית אמרה
"תזרמי קצת, תצאי מהדיכאון ותתחילי להנות בדיוק כמו שהוא עושה" אמרתי לה
"כנראה שנדב מכיר גם בנות שוות" אחד מהם אמר ואני חייכתי
"אליאור וזה מור" אליאור אמר, הוא היה כל כך הטעם שלי גבוה עם שיער שחור עם בלורית קטנה ועניים חומות, עגיל באוזן, מור היה פחות הטעם שלי
"יהלום וזאת עמית" הצגתי אותנו
"אפשר להזמין אותכן לדרינק?" מור שאל
"בכיף" עמית אמרה
"עכשיו את מדברת" צחקתי
שתינו קצת נהננו, ראיתי את אושר ואלרואי כל דקה מסתכלים לכיוון שלנו, לאלרואי יצא עשן מהאוזניים, יאללה שגם קצת יקנא מה קרה?
'מה את חושבת שאת עושה?' אלרואי שלח לי הודעה
'מה שאתה עושה' חייכתי לכיוונו
'מנסה לגרום לי לקנא? לא עובד לך מאמי' שלח וראיתי אותו מרחוק מחייך חיוך
'אהה כן? וככה' אמרתי ומשכתי את אליאור מהחולצה לנשיקה, וכל זה בשביל מה? יצאתי ממש מגיעלה כלפי אליאור והכל כדי להוכיח לדביל שגם אני יכולה לגרום לו לקנא