סיפורי ערסים- יהלום ואלרואי פרק 18

קמתי בבוקר סחוטה עייפה ומאחרת! לבשתי בזריזות חולצת בצפר לבנה וחצאית שחורה די קצרה (אבל לא יותר מידי) התאפרתי בקטנה ועפתי בצפר. נכנסתי לכיתה והמורה עצרה אותי
״אפשר להכנס?״ שאלתי
״מה השעה?״ המורה שאלה אותי כאילו היא לא יודעת
״הבנתי אותך״ אמרתי וסגרתי את הדלת
״שמחה לשמוע״ ענתה לי והסתובבה חזרה לכיוון הכיתה
יצאתי לחצר ונשכבתי על אחד הספסלים
שלחתי הודעה לעמית שמשום מה גם היום לא באה לבצפר
׳אחותי עוד פעם בבית?׳
׳כן אני לא מרגישה כל כך טוב הקאתי כל הלילה׳
׳אוייש חיימשלי תרגישי טוב׳
׳תודה אהובתי׳
׳אני יבוא אלייך אחרי בצפר׳
׳טוב אחותי מחכה לך׳ שלחה ׳אם כבר מדברים על בצפר למה את לא בשיעור׳ הוסיפה
׳כי אוסי הזבל הזאת לא הכניסה אותי כי אחרתי׳
׳כלבה חחחח׳ ׳איך היה בצילומים׳
׳היה ממש כיף הקטלוג יוצא שבוע הבא׳ חייכתי לעצמי
׳וואי מושלם את חייבת להביא לי אחד להשוויץ בחברה הכוסית שלי׳
׳בוודאי בוודאי חחח׳ ׳דרך אגב גם ירדן הצטלם איתי׳ הוספתי
׳שתדעי לך שהוא הורסססס יש לו קוביות וואיי ריר נוזל לי רירררר׳
׳חמודה הוא שלי׳ הצהרתי
׳הופההה\\\' שלחה והסקתי קצת
׳טוב די׳
׳טוב אני נראלי יזוז לי לישון קצת אז תבואי אחרי בצפר בלי הברזותתת׳
׳אין בעיה אחותי׳

~נקודת מבט של אלרואי~

רותם הדבק הזאת לא עוזבת אותי, אלוהים מאיפה היא נפלה עלי זאתי כל היום מקרקרת סביבי שחררי כבר אי אפשר לשכב עם בחורה בלי התחייבות מכה!
ביקשתי ממנה ללכת לקנות לי סנגוויץ׳ כדי שתעזוב אותי לכמה דקות לבד
"תביא סיגריה" אמרתי לנדב
"למליין כבר אין תקציב למלברו לייט" סהר צחק
"וואלה לא, טוב שהזכרתה לי אני יודע מה אני רוצה מהעתערבות"
"עוד לא ירדתה מזה?" נדב שאל
"לא" עניתי חד משמעית
"על איזה התערבות אתם מדברים?" אושר הגיע מאחורי פתאום התחלתי להשתעל וואלה אם ידע שהתערבנו על אחותו הורג אותי
"הכל טוב אחי?" טפח לי על השכם
"מעולה נסיך"
"אז על מה התערבתם ואיך אני לא חלק מזה" צחק והתישב על אחד הכיסאות במחששה
"סתם אחי כבר איחרתה תמועד, התערבנו על גמר ליגת האלופות" סהר אמר
"וסחבק פה לידך ניצח" נדב אמר וטפח לי הכתף, וואלה שתי הקוקסינלים האלהה הצילו אותי רצח
"טוב באסה" אושר אמר והדליק סיגריה
״אחי אם היא חוזרת תגיד לה שעפתי הביתה, חונקת אותי״ עשיתי סימן שאני נחנק
״תזרוק אותה כבר״ סהר אמר
״אתה חושב שלא ניסיתי? על הבוקר העפתי אותה מהבית בביטות כדי שעמית לא תראה אותה לא הספיקה להתלבש אפילו, איך שנכנסתי בשער אני קולט אותה תלויה עלי כמו קולב" שונא בנות נדבקות, כאילו תביני אני לא בקטע
סהר אושר ונדב צחקו
״אתה ממגנט אותן אחי״ אושר צחק
״טוב אחינו אני זז לפני שהמגנט חוזרת״ אמרתי ונתתי לכל אחד לחיצת יד של גברים
התקדמתי לחצר הקיומית כדי ללכת הביתה וראיתי את יהלום שוכבת על ספסל קרוב לדשא התקרבתי קצת ושמתי לב שהיא נרדמה
התיישבתי בספסל והסתכלתי עלייה, יש בה משהו מיוחד משהו שאין לכל אחת, אני לא אוהב אותה או משהו אבל היא מדליקה אותי יש בה משהו אחר שונה. כיף לי להיות לידה להציק לה לשמוע אותה צוחקת ולראות אותה מחייכת. השפתיים שלה כל כך יפות מסורטטות ממש… הנמשים שמנצנצים מבעד ללחיים… טוב מה אני מדבר כמו כוסית? אלרואי להתפקסס יש לי פחות מחודש לשכב איתה ועדיין אין לי מושג איך אני עושה את זה מצד אחד ומצד שני אני… אין צד שני רק צד אחד חייב להשכיב אותה עד היום הולדת של עמית כי הבן שרמוטה הזה לא יוותר על הזדמנות לצאת עם אחותי, ובאחותי אף אחד לא נוגע!! באתי כבר לקום מהספסל ופתאום שמעתי אותה אומרת משהו ״אני רואה שזה הפך להרגל״
״אל תתרגלי, מהר מאוד זה יגמר״ אמרתי
״אני לא בטוחה שאני רוצה שזה יגמר״ שמעתי אותה ממלמלת לעצמה
חזרתי חזרה לשבת בספסל
״מה זה היה הקטע הזה אתמול?״ שאלתי בחיוך ערמומי יודע שהיא מתה עלי רואים לה את זה בעניים
״איזה קטע בדיוק״ אמרה
״אני לא מבין מה חסר בי שאת לא רוצה שלמות כזאת״ אמרתי מחמיא לעצמי, אני מת על זה
״אתה פשוט לא הטעם שלי״ שקרניתתת חייכתי קצת הצחיקה אותי היא כזאת שקופה
״פחח היית מתה שאני לא יהיה הטעם שלך אני הטעם של כולן״
״יש לך אגו מנופח יותר מידי הגיע הזמן שמישהו יפנצ'ר לך תגלגלים״ אמרה בעצבים
״ומה את? את מתנשאת״ החזרתי לה מי היא שתדבר עלי, היא לא יותר טובה ממני
״אני לא מתנשאת״
״אם אני חושב שאני הכי חתיך את חושבת שאת הכי חכמה ואף אחד לא מספיק טוב בשבילך״
״ומה אתה ערס מגעיל ונצלן״
״ואת סנובית״
״ואתה חרמן מסריח״ צעקה בפרצוף נגעל
״אנטיפטית״ צעקתי עלייה יותר חזק מה היא חושבת שרק היא יודעת לצעוק והתקרבתי אליה
״סוציומט אפסססס״ אמרה בעצבים שהפנים שלנו שנייה מנשיקה פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי פשוט תפסתי את הלחיים שלה עם שתי הידים ונישקתי אותה בכוח כבר לא עניין אותי כלום רק רציתי להשתיק אותה