סיפורי ערסים – יהלום ואלרואי פרק 17

״לא אני לא!!!״ צעקתי ״אני לא רוצה להמשיך לחבק אותך ולפתח עוד רגשות בזמן שאותך זה לא מעניין בכלל, לא רוצה לדבר איתך ולשמוע על ימית הזורמת שזיינת אתמול, אני לא רוצה לצאת איתך לבר ולחזור לבד הביתה במונית כי פגשתה איזה שרמוטה ויכולה להעביר לך את הלילה, אני פשוט לא רוצה לאהוב אותך כי אתה לא אוהב אותי אפילו לא קצת, אני רוצה לשנוא אותך לשנוא!!! אבל אני לא יכולה עכשיו תן לי ללכת״ שפכתי בפניו את כל מה שהרגשתי במשך 6 שנים ולא היה לי אומץ להגיד לו

~נקודת מבט של אושר~

מופתע מזה שהיא אוהבת אותי באותו יום שהיא אמרה לי לא הייתי כי ידעתי את זה, אבל עכשיו כל מה שהיא אמרה לי הפתיע אותי נורא. אני לא ידעתי שזה כל כך פוגע בה שאני עם אחרות, כאילו חשבתי שהאהבה שלה זה משהו שעובר וגם ככה אני לא אוהב אותה אז היא תתגבר. אבל עכשיו אני מבין שבשבילה זה לא סתם כמו אצלי. אני לא יודע מה היא מרגישה, אף פעם לא אהבתי מישהי תמיד היה אצלי תקטע של ההחלפה, אני משתעמם מהר וכשאני מחליף בחורות אז זה פותח לי עולמות חדשים שעוד לא ניסיתי.
פשוט הסתכלתי עלייה עוד מחזיק בידה ולא היה לי מה לומר לה, רציתי להגיד מצטער סליחה אני לא ידעתי, אבל פשוט שתקתי.
היא יצאה מהדלת והלכה ואני עדיין לא מבין מה הלך כאן.

~נקודת מבט של יהלום~

ירדן לקח אותי הביתה, אחרי יום מתיש של עבודה, פה ושם צחוקים אבל הייתי גמורה.
"טוב אז הגענו" ירדן אמר בדיוק שעצר מול הבית שלי
"כן, אז נדבר מחר?"
"כן בטח" אמר והביט בעניי
"היה לי ממש כיף דרך אגב" המשיך
"גם לי, כיף לגלות שיש לי ידיד כזה פוטוגני"
"לכי תדעי עוד כמה שנים, אני זה שיקח אותך איתי לצילומים" אמר בחצי גיחוך
"כן בטח, תמשיך לחלום!!!" לחשתי לו באוזן והתחלתי לצחוק
"ככה? מזלזלת?" אמר והתחיל לדגדג אותי
"ירדן, דיי ירדן דיי" צחקתי בצעקה, איכשהו נוצר מצב שירדן ממש קרוב אליי הוא רכן את ראשו אלי וניסה לנשק אותי
התיישרתי במהירות "מצטערת" אמרתי עם מבט מושפל
"אין לך על מה" אמר
"אתה חמוד וכל, אבל 6 שנים לא ראינו אחד את השני והכל הולך לי מהר מידי, אני צריכה זמן"
"הכל טוב נסיכה, בזמן שלך"
"אין עליך" אמרתי וחיבקתי אותו "טוב נראלי אני יזוז" אמרתי ויצאתי מהמכונית
"ביי יפה"
נכנסתי הביתה, אושר משחק בפלייסטישן, רואים שהוא עצבני לפי הרגל שלא מפסיקה לקפוץ, אני בכללי לא מדברת איתו אז אפילו לא טרחתי לשאול מה קרה, ישר עליתי לחדר, התקלחתי ראיתי קצת טלוויזיה ונכנסתי לפייסבוק, דפדפתי קצת, עצרתי על תמונה של איזה ילדה מהשכבה, שלה מתנשקת עם לא אחר מאלרואי ברדה בכבודו ובעצמו, אני לא יגיד לא הייתי רוצה להיות שם במקומה, הייתי רוצה להרגיש את הטעם בשפתיים שלו להריח את הריח שלו, אבל לא כמו עקשנית אני תמיד יעשה את ההפך ממה שאני רוצה. הילדה רשמה בסטטוס של התמונה "עם בעלי לעתיד"
חחחח עלק בעלי בואי נראה אם הוא ישאר איתך יותר מיומיים ואז אולי אולי אולי אפשר לדבר על חתונה.
Elroee Barda:
'איפה היית לא ראו אותך היום?' שלח לי הודעה, חבל שלא חשבתי על מליון דולרר
Yahlom Tal:
'ואותך זה צריך לעניין כי…?'
Elroee Barda:
'דואג לך' חחח דואג לי עלק
Yahlom Tal:
'יש מספיק אנשים שידאגו לי'
Elroee Barda:
'כמו מי?' טוב מה הוא צריך רשימה?
Yahlom Tal:
'הרבה!! אני לא צריכה לפרט' האמת לא ממש היה לי מי להגיד, תאחלס אני לא מכירה פה כל כך הרבה אנשים, עם אושר אני לא מדברת בכלל
Elroee Barda:
'אין לך מה לפרט כי אין אף אחד חחח'
Yahlom Tal:
'אתה ממש מעצבן, אני לא מבינה למה אני ממשיכה לדבר איתך?!'
Elroee Barda:
'כי את שרופה עלי!!!!!'
Yahlom Tal:
'בוא לא נעוף, חבל שתתרסק'
Elroee Barda:
'דיי, דיי כבר עם המסכה של "אני לא רוצה אותך", "אתה לא הטעם שלי", "אתה מגעיל אותי" דיי הבנו תקטע של הקשה להשגה אבל מיצינו את לא חושבת?' הוא הכי הטעם שליי ואני הכי רוצה אותו, אבל הוא דוחה מבחינת התנהגות
Yahlom Tal:
'טוב מה אתה רוצה אני לא מצליחה להבין'
Elroee Barda:
'ממך שום דבר'
Yahlom Tal:
'יופי אני שמחה'
אמרתי יצאתי מהפייס והלכתי לישון