סיפורי ערסים – יהלום ואלרואי פרק 13

"אבל תראי אותי כולי נפוחה מבכי והאיפור" אמרה בקול שבור
" שום דבר, את נראת פצצה, חצי מהבחורים במועדון הזה מתים להתחיל איתך גם שאת בוכה"
"אני לא רוצה אותם אני רוצה אותו"
"אז תגרמי לו לקנא, עובד כמו קסם תאמיני לי"
המשכנו לשבת שם עוד כמה דקות עד שעמית נרגעה וחזרנו לבפנים

———————————————————————

קמתי בבוקר עייפה מתה אבל יש היום מבחן אז חייב ללכת לבצפר, התקדמתי לאמבטיה, והתקלחתי כדי להתעורר. לבשתי שורט גינס עם קרעים בקטנה, חולצת בצפר לבנה, סנדלי אצבע, קצת מסקרה סומק ויצאתי מהחדר. עברתי ליד החדר של אושר הבנתי שהוא עוד לא התעורר כי הדלת סגורה, אז פשוט החלטתי להעיר אותו. לקחתי בקבוק מים ושפכתי עליו, וברור שהכל צולםםם והועלה לאינסטוש (;
"בואנה מה את מפגרת" אושר התעורר בעצבים מהמים ואני לא הפסקתי להתגלגל מצחוק
"תגידי לי את שפויה" צעק בעצבים וקם לשטוף פנים
"זה הגיע לך" אמרתי תוך כדי צחוק וירדתי למטה מהר, הלייקים לא איחרו לבוא וכלום נקרעו מהסרטון חחח
"ידעתי שזה הכל את" אושר אמר תוך כדי שהוא יורד במדרגות
"אני מה?"
"אני לא מבין, באת כדי להרוס הכל? מה את שולחת את עמית שתנשק אותי?"
" מה אתה רוצה? רציתי לעזור לה קצת עם האח הדביל שלי, שאני בכלל לא מבינה למה אני בכלל מנסה לגרום לעמית להיות עם מישהו מטומטם כמוך"
"מי ביקש ממך לעזור לה? כמו שאני מכיר אותך התנדבת לבד ודחפת אותה לזה"
"וגם אם כן אז מה? זה נותן לך תזכות לצעוק עלייה ככה" כבר הייתי ממש על סף פיצוץ
"למה את לא יכולה לחיות את החיים שלך? תמיד מתערבת בחיים של אנשים אחרים. של עמית של אמא, שלי ושל אבא"
"לא אתה צוחק עלי" הייתי בשוק ממנו "זה העניין?"
"למה שלא תחזרי לגור עם אמא, גם ככה העדפת אותה על פנינו. פתאום שלא נוח לך שם את חוזרת?"
" אתה פשוט פטטי" אני לא מאמינה שהוא אמר את זה עכשיו, כל כך מפריע לו שאני גרה פה? פשוט קמתי ויצאתי מהבית. אין אני מעדיפה לנסוע באוטובוס ולא איתו במכונית
הגעתי לתחנה, שמתי אוזניות ושמעתי שירים, הייתי שקוע בשירים עד שמישהו הוריד לי את האוזניות.

~נקודת מבט של אלרואי~
"נו אחי חשבת מה אתה עושה עם הכוסברה?" סהר אמר לי בדרך לבצפר, אתם מבינים אני קם ב8 כדי ללכת לבצפר.
"וואלה לא יודע, זאת גוש עצבים, מילה לא במקום אתה מת"
"בדיוק כמוך" וואלה צודק, גם אני ככה מילה לא במקום ואני טס על מישהו
"אחי תראה מי זאת שם" סהר אמר ואני ממשיך לסוע לא מתייחס אליו בכלל
"הכוסברה שלך" אמר ונתן לי צ'אפחה
"יבן של זונה" אמרתי ויצאת מהאוטו לכיוון שלה, היא לא שמה לב אלי בכלל
"אז מה? אין כבר נהג ספיישל עד הבצפר?" אמרתי תוך כדי שאני מוריד לה תאוזניות מהאוזניים. היא הייתה ניראת עצבנית, וואלה לא חדש, הפרצוף הטבעי
"אלרואי תחזיר תאוזניות אין לי עצבים עכשיו" אמרה בקול שקט אבל מאיים
"מה יש מאמי מה את עצבנית?" שאלתי
"לא עניינך"
"בואנה כוסברה תתחילי להרגיע את עצמך, מדברים איתך יפה ואת עונה כמו זבל"
"באמת שאין לי סבלנות לריב עכשיו, אני עייפה עצבנית וחם לי, אז תעשה לחיים שלך טובה ותעשה פרסה" יש לה ביצים לקטנטונת
"אין בעיה איך שאת רוצה, רק אל תגידי שלא הייתי נחמד אלייך"
"אני לא צריכה תנחמדות הצבוע שלכם" שלכם? מי זה שלכם זה רק אני… פוסססס אני צבוע? אני צבוע?
"לכי תזדייני" אמרתי בעצבים וחזרתי למכונית.