סיפורי ערסים- יהלום ואלרואי בקדמה+פרק 1

יהלום- בת 15 וחצי ואני כיתה י'. יש לי עניים חומות ושיער חום גלי עם גוונים. לא גבוה במיוחד. יש לי עגיל בטבור. אני עקשנית, מתעצבנת בקלות, דיי מקובלת, אני הכי לא רגישה שיש בחיים אני יבכה ויעשה לאנשים רגשי, כל מה שבאלי אני אומרת בלי לחשוב פעמיים לפעמים זה לרעתי, אני האדם הכי נקמני שקיים. בזמני הפנוי אני מדגמנת. ההורים שלי גרושים עד היום הייתי גרה עם אמא אבל היא מתחתנת עם חבר שלה :( אז החלטתי לעבור לגור עם אבא ועם אחי אושר בראשון מקווה שיהיה טוב (;

אושר- בן 17 כיתה י"א. יש לי עניים חומות ושיער שטני. יש לי עגיל בכל אוזן ועגיל בגבה. אוהב לשתות לעשן, חיי בעולם משלי ממסיבה למסיבה אף אחד לא מעניין אותי חוץ מאחותי, אני זורם עם כל אחת, רק תנו לי לשתות ואני מסודר. ההורים שלי גרושים ואני גר עם אבא. אחותי חוזרת לגור איתנו. החבר הכי טוב של אלרואי

אלרואי- בן 17 כיתה י"א. יש לי עניים ירוקות ושיער שחור. עגיל בגבה ובלשון. קעקוע על היד "If you are not afraid of the voices inside of you will not fear the critics outside of you". אני ערס בנשמה, מחליף בנות כל יום אפילו כמה, אוהב לשתות, נהנה מהחיים. אני חתיך בטרוף ובנות נמרחות עלי ולי האמת אין בעיה עם זה. מת על אחותי עמית. החבר הכי טוב של אושר

עמית- בת 16 כיתה י'. יש לי עניים ירוקות ושיער שטני, אני ביישנית מאוד, לא תמיד אומרת מה שאני רוצה להגיד, אני די מקובלת אני מאוד יפה. בלימודים אני מלכה. אחי אלרואי הוא כמו עצם בגרון שאני רק רוצה להיפתר ממנו כבר.

התעוררתי בבוקר אחרי יום קשה של מעבר דירה, לא היה קל בכלל. נכנסתי להתקלח בזריזות והתלבשתי לבצפר. היום זה היום הראשון שלי שם, מקווה שאין שם אהבלים וסנובים. לבשתי חולצת בצפר לבנה וחצאית שחורה די קצרה. התאפרתי קצת וירדתי למטבח. אושר ישב על השולחן אוכל כבר השמן.
"בוקר" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה בלחי. "בוקר טוב אחות שלו" אמר לי
"כמה זמן לא אמרתי לך בוקר טוב" שאלתי אותו
"יותר מדי זמן" ענה לי והתחבקנו
"מתי יוצאים ישמן?" שאלתי אותו
"עכשיו" אמר ויצאנו
הגענו לבצפר אני חייבת להגיש שהוא די ענק, כשנכנסנו דרך השער כל המבטים היו מופנים אלינו, הרגשתי לא בנוח כל כך.
" את תסתדרי מכאן?" שאל
" כן בטח, תודה"
"בכיף" אמר והתקדם לעבר חבורת ערסים ושרמוטות ונישק שם מישהי.
טוב אז כנראה מכאן אני לבד, התקדמתי לעבר המזכירות ומשם לכיתה, המחנכת הציגה אותי בפני התלמידים והושיבה אותי ליד עמית, האמת ילדה ממש חמודה רצינית כזאת ההפך ממני. הזמינה אותי אליה היום אמרה שיש מסיבת בריכה וששווה לי לבוא.
היום נגמר חזרתי הביתה וראיתי את אושר מתארגן "לאן אתה הולך?" שאלתי
"מסיבה של חברים" ענה לי תוך כדי סידור תיק
"מסיבה עם תיק?" שאלתי
"מסיבת בריכה יעמה" ענה לי ועשה פרצוף
"של עמית?" שאלתי בחיוך
"של עמית? מאיפה את יודעת?" שאל בסקרנות
"כי היא הזמינה אותי"
" את לא באה וזה גם לא מסיבה של עמית, זה של אח שלה" אמר לי
"מה זה????? אני באה וגם לא שואלת אותך" עניתי לו ולפני שהוא הספיק אפילו לומר מילה עליתי במהירות למעלה