סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 4

מצידי, שתצא מהבית… שתגור ברחוב!! 
אבל אם שורט וגופייה? שי יהרוג אותי אם הוא יגלה שנתתי לה לצאת ככה!
״זוהר,״ קראתי בקול עוקב אחריה.
״הא?״ היא שאלה ממשיכה ללכת במהירות.
״סעממק תעצרי!״ צעקתי לה ותפסתי בידה.
״נעלבת?״ שאלתי. 
״פחחח… זוהר כחלון לא נעלבת, אלה מעליבה!״ היא הזכירה לי, משתחררת מאחיזתי והולכת.
״זוהר הקטנה נעלבה!״ אמרתי בצחוק מנסה לעצבן אותה.
״אבי, תזהר מימני!״ היא צעקה אליי ממשיכה ללכת, אלוהים יודע לאיפה.
״איזה כוסית״ צעק לה איזה אחד ושרק.
״זוהר, הביתה!״ סובבתי אותה עלי, מחזיק בכתפיה ואמרתי לה.
״אתה מצחיק!״ היא אמרה באותה נימה, מעיפה את הידיים שלי.
״לעעע תישבעי״ אמרתי לה בציניות.
״אם את לא רוצה למצוא את עצמך בקבר – עופי הביתה!״ הצבעתי לכיוון הדרך לבית שלה.
״תמות!״ היא צרחה אליי.
״אחרייך״ קרצתי לה.
״מצטערת, אני קטינה, יש לי עוד המון שנים לחיות!״ היא הזכירה לי!
״סתמי, הביתה!״ אמרתי לה, היא עשתה 'לא' אם הכתפיים.
״אל תשחקי לי אותה ילדה קטנה.״ אמרתי לה עצבני ותפסתי אותה על הכתף שלי.
״הייתי מציע לך לסתום!״ זרקתי לבחור ששרק בא והרמתי על הכתף את זוהר שצרחה עלי להוריד אותה.
״אבי, תזהר מימני!״ היא צרחה אליי.
״סעמקק, למה באוזן, למה?״ שאלתי בעצבנות.
״כי באלי״ היא ענתה עצבנית. בואנה זאתי, גנים של מרוקאית נראלי קיבלה.. כל יום עצבנית, גם בלילה!
״תגידי, זה תמיד ככה?״ שאלתי והורדתי אותה כשהיא הרביצה לי.
״איך?!״ היא שאלה בעצבנות, נכנסת לבית שלה.
״עצבנות, כפרה, עצבנות.״ 
״אבי, עוד מילה אחד ואתה תצטער על היום שבוא נולדת!״ היא אמרה לי עושה תנועות בידיים.
״כפרה אלייך, אפילו אלוהים לא מצטער על היום שבוא נולדתי. מי יצטער שנולד יופי כמוני? יופי כמלך העולם!״ אמרתי גאה.
״אני עצבנית!״ היא אמרה לי.
״מה את רוצה שאני יעשה?״ שאלתי בגיחוך קל.
״תעוף!״ היא צרחה… זהו, תזכירו לי לא להתעסק אם בת ממשפחת כחלון.
״רילקס גירל, רילקס״ אמרתי לה. היא פתאום הוציאה מחבט…
״ווי, באת אליי במכות?״ שאלתי..
״תרגיע, אני רעבה!״ היא ענתה לי בגיחוך .
״תחנקי!״ אמרתי לה.
״תמות!״ היא צעקה לי כדי שאני ישמע, כי כבר הייתי בקומה השנייה.
״יחתיכת פחדן, מה אתה עוזב אותי איתה לבד?״ שאלתי ונכנסתי לחדר של שי. 
״אני לא מפחד!״ הוא אמר לי זורק עלי כדור.
״בואנה יזין, באת לי במכות?״ שאלתי וזרקתי על ראשו את הכדור.
״כוסאמאמא שלך!״ הוא צעק עליי… שיגרה, באמא.
״מה היא עושה?״ שאל, מתכוון לזוהר.
״מבשלת.״ עניתי, הוא ברח מהחדר, הלכתי אחריו.
״זוהר!״ הוא צעק לה מחדר המדרגות.
״תכין לעצמך!״ היא צעקה לו חזרה.
״נו מה, את ילדה קטנה?!״ הוא שאל בצעקה.
״תכנית, כן.״ היא ענתה לו.
״המריבה עשתה אותי רעב, תעשי לי משהו!״ ביקשתי מימנה… 
״אפילו לא רבתי איתך!״ היא התקדמה לכיוון שלנו, אדומה מעצבים. מי שלא מכיר אותה יחשוב עוד שזה מהחום… פחחח הצחקתי את עצמי.
״תברח, תברח״ שי מלמל בורח לחדר שלו.. גיחכתי הולך לכיוונו. הליכה מהירה. לא מהירה, אבל לא איטית.
למה לי, מה אני מפחד מבת שלא יכולה לעשות לי כלום?!