סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 3O

פרק 3O 
זה השיעור השני. 
ואני ברגיל, משתעממת. 
ומורן לא באה היום !!! 
הוצאתי את האייפון מהכיס והתחלתי לשחק. 
״זוהר,״ שמעתי את המורה קוראת לי. 
מתוך הבהלה האייפון נפל. אבל מזל שזה נפל על הנעל שלי. 
וגם בדרך קיבלתי מכה ביד. 
״מה ?״ מלמלתי והפלתי את האט כדי לקחת את האייפון. 
״את יכולה ללכת להדפיס לי דפים, בבקשה ?״ היא שאלה. 
הינהנתי ולקחתי מימנה את הדף. 
יצאתי מהכיתה והוצאתי גם את האייפון. 
שלחתי למורן הודעה. 'איפה את ?!' 

הלכתי למזכירות ובדרך שלחתי למורן הודעה, כדי לראות מה קרה.
'איפה את ?' שלחתי אחרי כמה שניות היא התחילה לכתוב. 
'בבית' היא שלחה. ס׳הה באמת ? לוקח לך דקה לכתוב מילה אחד ?
'למה ?'
'חולה' היא שלחה והוסיפה במהרה 'אם אפשר לקרוא לזה ככה' 
'תחמנית !' שלחתי לה והכנסתי במהירות את האייפון כשהמנהל התקרב. 
״זוהר כחלון, למה אינך בכיתתך ?״ הוא שאל. פחח השקיע במילים לכבודי, הא ;)
״אינני בכיתתי כי אני הולכת להדפיס למורה דברים״ עניתי. הוא הנהן. 
״הקפידי להחליף את הכי במפני ש… זה ישקיע יותר באוצר המילים שלך״ הוא אמר והלך. 
כשהוא הסתובב הוצאתי לו לשון והמשכתי. 
מחשבות התחילו להופיע בראשי, והמזכירות היה רחוק מאוד ! 
אז הרשיתי לעצמי להתעקב. 
בדרך אכשיהו התחלתי לחשוב על מי נמצא בכיתה ומי לא, ולהגיד את האמת, לא ראיתי את אבי ומאי. והם הגיעו היום !
נעצרתי ליד איזה דלת, שמעתי קצת אנחות וטיפה צעקות חלשות. 
פתחתי את הדלת וטרקתי אותה במהירות. 
מי אמר אבי ומאי ולא קיבל ? 

-מנק׳ המבט של אבי- 
הסתכלתי אליה הולכת אם המזדיין הזה. לא מבין מה היא עושה איתו בכלל ?!
הסתכלתי אליהם עד שהם נכנסו למבנה. 
״מה יש לך ?״ מאי שאלה בעצבים. 
״מה ?״ שאלתי וסובבתי את ראשי אליה. ״כלום״ 
זאתי רק רוצה תשומת לב. 
לא משנה מה תעשה, רק באלה תשומת לב.
״אתה בכלל לא מתייחס אלי בככל !״ היא אמרה בעצבים ושילבה ידיים. 
״אני אפצה אותך״ אמרתי ונישקתי אותה, שתשתוק קצת. 
״אני רוצה פיצוי עכשיו״ היא אמרה וכרחה את ידייה סביב צווארי. 
בדיוק היה צלצול. 
״יש שיעור״ אמרתי ושמתי את התיק על הכתף. הכל בשביל לצאת מיזה. באתי ללכת, אבל היא עצרה אותי.
״אז נבריז״ היא קרצה לי. 
נאנחתי והלכנו לאיזה כיתה.
היא התחילה לנשק אותי ואחרי זה לרדת לצווארי… 
אחרי זה זה התמשך איך שזה התמשך. 
היה כבר צלצול לשיעור השני, וזה השעה השנייה שאני מבריז. 
ואני כמו באלטה נהנה פה.
הדלת נפתחה ונטרקה בבום. 
אבל הצלחתי לראות אותה, הצלחתי לראות את זוהר באה להיכנס לחדר. 
פאקק אינעלל העולם ואישתו, סעמקק ערס… 
קמתי והתחלתי להתלבש. 
״לאיפה ?״ מאי שאלה. 
לא עניתי והלכתי אחרי זוהר ותפסתי בידה. 

-מנק׳ המבט של זוהר- 
התחלתי להתקדם למזכירות והפעם במהירות… 
לא מאמינה שזה מה שראיתי עכשיו. 
לא מאמינה שהסתקרנתי לדעת מה יש בחדר. 
הרגשתי יד תופסת בידי ומסובבת אותי. 
זה היה אבי. מיד נרתעתי. 
איככ הוא נגע בי אם כל הגועל והזה… 
איככ. 
״צריך לדבר !״ הוא אמר בהחלטיות. 
״אני מאחרת לשיעור !״ אמרתי והסתובבתי ללכת. אך הוא שוב תפס בידי. 
״צריך לדבר !״ הוא אמר והפעם יותר ברצינות. 
״יש אל מה ?״ שאלתי והעפתי את ידו מידי בגועל.
הוא רק גיחך. ״בהרבה״ 
״מה זה היה אתמול בארוחת ערב ?״ הוא שאל. 
״מה זה היה עכשיו ?״ שאלתי גם. 
״תפסיקי להתחמק !״ הוא אמר וחייך. 
״ממה להתחמק ?״
״את עדיין אוהבת אותי״ 
״אני לא !״ אמרתי בעצבים. 
״תפסיקי להכחיש !״ הוא אמר. ״את מסתובבת אם ליאור כדי שאני אקנה… 
בעצם כל מה שאת עושה איתו זה בשביל שאני אקנה״ הוא אמר. 
״אני מסתובבת אם ליאור כי הוא ידיד שלי !״ צעקתי אליו. ״תתחיל לקחת את זה בבירור שלא הכל סובב סביבך ! יש לי כבר מישהו חדש ! ואתה מצידי עבר !״ 
ראיתי אותו מתאמץ לעכל את מה שאמרתי. 
״נראלי שהפרעתי לך באמצע. אז כדי שתלך. שלא תמות לך מגעגוע״ אמרתי במלמול והתרחקתי. 
ראיתי אותו מקלל ובועט באיזה כיסא שהיה שם. 
מזל שלא היה אף אחד בסביבה, אחרת הוא היה נענש.
הגעתי למזכירות ונתתי לה את הדף. 
ביקשתי שתצלם לי. 
היא נתנה לי את הדפים והלכתי חזרה. 
בדרך, באותו מקום שאני ואבי רבנו, ראיתי אותו יושב ברצפה אם יד בכיס ורגל רועדת. 
הוא הסתכל אליי ואחרי זה קם. 
״חכי שנייה״ שמעתי אותו קורא לי.״ המשכתי ללכת ואז הרגשתי יד עוצרת אותי ומסובבת אותי. ותוך שנייה הרגשתי שפתיים על שפתיי
אבי נישק אותי.