סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 39

פרק 39
״וגם את זה !״ אמרתי לאבי והצבעתי על איזה בגד. 
״או ! וגם את זה !״ צעקתי בהתרגשות והצבעתי על עוד בגד. 
הגעתי לקופאית, ואבי היה רחוב מהרבה מימני. 
״נו תזדרז !״ אמרתי לו בעצבים.
״תעזרי לי ואמי אזדרז !״ הוא ענה לי גם בעצבים. 
״אני הכל פה !״ מלמלתי ולקחתי לו 4 בגדים מהיד. 
״רציני ?״ שאל בגיחוך קל. 
״יאללה !״ זירזתי אותה והגענו לקופאית. 
היא עיברה את הבגדים. ״5,600״ היא אמרה וחייכה אל אבי. 
סהה סליחה, מה נראה לה ?
״בשבילך 2,000״ היא אמרה לו וקרצה לו. 
״ובישבילך כאפה !״ אמרתי עצבנית. 
שתתחיל אם מישהו אחר, לא אם חבר שלי ! 
״מי את בשבילו ?״ היא שאלה וסרקה אותי. 
״חברה שלו, מאמי !״ אמרתי ואבי חייך ושם אליי יד. 
״אה… אז אם תיפרדו או משהו, תתקשר אליי !״ היא פנתה אל אבי. 
שחייל חיות מסופק לכיוונה. 
״עזוב, כבר לא צריך. מעדיפה לקנות בחנות אחרת מאשר פה !״ אמרתי ומשכתי את אבי מחוץ לחנות כשהוא בא לשלם. 
אבל מזל שהוא בא לשלם 5,600 ולא 2000
אחרת, אני ארצח אותו ! 
״מקנאת ?״ שאל וקרץ לי. 
״מה פתאום !״ אמרתי וגילגלתי עיניים. 
״לעע״ הוא מלמל. ״את מקנא !״
״אומרים לך לא אז לא !״ אמרתי והתעצבנתי.
״אז לא יפריע לך אם אני אקח את המספר שלה, נכון ?״ שאל במבט מגרה. 
״אבי !״ אמרתי עצבנית. 
״צוחק קנאית שלי, באוי נקנה לך במקום אחר !״ הוא שם אלי יד ומשך אותי לכיוונו והלכנו לחנות אחרת. 

שמתי את הבגדים בדלפק. מקווה שפה לא יתחילו להיות אם חבר שלי ! 
״מי המשלם ?״ שאלה והביטה על שנינו. 
״אני !״ אמרתי ובאתי להוציא כסף מהארנק. 
״אני !״ אבי תיקן אותי והוציא כסף מהארנק שלו. 
״אני !״ אמרתי שוב והסתובבתי אליו. 
״זוהר, על תתווכחי !״ 
״חמודים..״ שמעתי את המוכרת ממלמלת. ״כשתסיימו לריב, תפנו אליו״ היא צחקקה. 
כבר אמרתי סופסוף מישהי נורמלית ?
״סיימנו !״ אמרתי ישר ושמתי את הכסף על הדלפק. ״נו מהר לפני שהוא ישים את הכסף שלו״ זירזתי אותה בהתנצלות. 
״זוהר !״ שמעתי בקולו של אבי עצבנות. 
״אין מה להתווכח ! סיימנו פה !״ עניתי לו ושמתי את הבגדים בשקית. 
״להתראות !״ המוכרת אמרה לנו. 
״להית׳ !״ אמרתי וחייכתי. 
״מה שהיא אמרה !״ שמעתי את אבי ממלמל ומנסה לסדר את השקיות בידיים שלו. 
״תביא !״ נאנחתי ובאתי לקחת מימנו כמה שקיות. 
״תחלמי ! לא משנה חברה שלי שילמה עכשיו גם היא צריכה להחזיק ?״ שאל. 
״כנראה !״ מלמלתי והמשכתי להתקדם. 
הגענו הביתה, הוא הניח את השקיות ברצפה ואיוורר קצת את ידיו. 
״אמרתי לך או לא אמרתי לך להביא לי את השקיות ?״ אמרתי ושמתי את ידי על מותני. 
״סליחה באמת שאני לא רוצה שחברה שלי תתעייף״ הוא מלמל ופיהק. 
״מה אתה אומר,״ מלמלתי ונפלתי על הספה. 
״את כועסת ?״ שאל והתיישב לידי. 
״לא !״ עניתי. 
״בטוח ?״ שאל והנהנתי. 
הוא קיבל הודעה באייפון.
״יופי, תביאי חיבוק כי אני צריך ללכת לשמור על אחותי״ הוא אמר והקים אותי. 
חייכתי וחיבקתי אותו. 
״ביי יפה !״ הוא נופף לי ויצא מהבית. 
יותר נכון ברח, אם אפשר להגיד. 
הוצאתי את האייפון מהשורט ועוד משהו נפל מהכיס. 
הרמתי את הדבר וראיתי כסף. 
״לעע, אין סיכוי !״ מלמלתי בעצבים. 
הוא אזכרה השאיר לי כסף !! 
שונאת אותי שונאת אותו שונאת אותו !!!!! 

-מנק׳ במבט של אבי- 
היינו בבית של זוהר. 
בלי שהיא תשים לב, שלחתי הודעה לשי. 
״שלח לי הודעה עוד דקה בדיוק !״ כתבתי לו והכנסתי את האייפון לכיס. 
״את כועסת ?״ שאלתי והתיישבתי לידה. 
עכשיו לא, אבל אחר כך כן. 
״לא !״ ענתה. 
״בטוח ?״ שאלתי והיא הנהנה. 
בדיוק קיבלתי הודעה, בדיוק מה שרציתי. 
״יופי, תביאי חיבוק כי אני צריך ללכת לשמור על אחותי״ אמרתי והקמתי אותה לחיבוק. 
בלי שהיא תשים לב, הכנסתי כסף לתוך הכיס שלה. 
אין מצב שהיא משלמת ואני לא מחזיר לה. 
״ביי יפה !״ נופפתי לה וברחתי מהבית שלה. 
פתחתי את ההודעה משי. 
״מה קורה ? ולמה אתם לא בבית ספר ?״ שלח לי. 
״איזה שרמוט אחד נשף אלייה עשן סיגרייה, אז היא השתעלה והחזרתי אותה.״ כתבתי לו. 
״איזה בנזונה !״ הוא שלח לי חזרה. 
גיחכתי, לעע תשבע אחשלי, לא ידעתי. 
״שם, שם משפחה, מראה עכשיו !״ הוסיף.
״אנאערף.. הוא רק אמר לזוהר 'מה שלא הצלחתי לפני שנתיים זה לא אומר שאני לא אצליח עכשיו' ידוע לך ?״ 
הוא לא ענה. 
וואלה, חבל שלא שאלתי את זוהר קודם, עכשיו היא חמה אליי.