סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 27

זוהר ואבי פרק 27
״למה את בוהה בי ככה ?״ ליאור שאל. 
בהיתי בו כמו סתומה אם מבט מרושע. 
כפרע אליי, גרמתי לו לפחד ;)
גיחכתי בזלזול. ״סתם כי באלי״ אמרתי. 
הוא הינהן בהרמת גבות וגלגל עיניים. 
״טוב, אני הולך. אני אחזור בערב לראות מה קורה,״ הוא אמר וקם מהספה. 
״עשה מה שבא לך,״ מלמלתי באנחה. 
כמובן אנחה מזוייפת… חכה ליאור אממ…. אין לי מושג מה שם המשפחה שלו…. 
אבל חכה ליאור, זה לא נגמר. 
בלי לשים לב, חיוך עלה על פניי. 
״אוקיי אני עף מפה כמה שיותר מהר״ מלמל וברח מהבית. 
כמו שאמרתי… פחח פחדן. 
אחרי כמה דקות שליאור ברח, ואני סיימתי לארגן מתיחה אחרי מתיחה, היה צלצול בדלת. 
פחדתי. אני לבד בבית. מה אם זה ההוא מאתמול ? 
הסתכלתי דרך החור וראיתי את אותו בחור. 
נבהלתי וניסיתי כמה שיותר להכניס אוויר לריאות. זה היה נראה כאילו הם נסתמות .
עד ששמעתי את קולו של שי. ״תפתחי״ הוא אמר. 
״שי ?״ שאלתי בביבול ובהלם. אני נשבעת שאם הוא ניסה להפחיד אותי, זה הסוף של החיים שלו. 
״כן, תפתחי״ הוא ענב. נשמתי לרווחה ופתחתי את הדלת. 
אותו בחור מאתמול נדחף לתוך הבית ואחריו נכנס שי. 
״יאללה גבר, אין את כל היום״ שי מיהר את אותו בחור 
״פשייי את אותה אחד מאתמול ? דווקא תפסתי אחד יפה בשביל האונס״ אותו בחוק מלמל. הסתכלתי על שי בהרמת גבות. 
הפחד עדיין נשאר בגופי. 
״אני מציאה שתתחיל להתנצל לפני שתמצא את עצמך קבור. 
״מצטער על שניסיתי…״ אמר הבחור. הוא בכלל לא נראה מצטער. הוא נראה כאילו מצטער על זה שהוא לא הצליח. 
״לא מתקבל, עכשיו עוף לי מהבית״ אמרתי בקרירות. הוא רק חייך ובא לצאת. 
״וואו וואו וואו עצור״ שי עצר אותו. ״זה על מה שאמרת״ הוא הכניס לאותו אחד אגרוף בבטן וכמה בעיטות ותפס אותו מהצוואר .
״תקשיב לי עכשיו. עוד פעם אני שומע שאתה או אחד מהחברים הדפוקים שלך מעיז להשלים אצבע לאחותי ההורים שלכם ביחד לא יוכלו לבכות לכם בהלוויה כי הם ימותו איתכם ביחד.״ שי אמר .
״אתה מודע לזה שאני יכול לפוצץ אותך ואני רק מרחם אלייך״ הבחור אמר. 
״נראה אותך״ שי אמר… 
״לאלאלא שי,״ הרחקתי אותו מאותו בחור. חסר לי שיקבל מכות עכשיו. 
״סלאמת״ אמרתי לבחור ופתחתי את הדלת. 
הוא רק יצא באגרסיביות וסגר אחריו את הדלת. 
״אתה בסדר ?״ שאלתי את שי. 
״את בסדר ?״ שאל. 
״אני שאלתי קודם !״ אמרתי בעצבים. 
״אבל אני הגבר פה״ הוא אמר בגאווה. 
״שחכת ? ליידיס פירסט״ אמרתי בציניות. 
״צודקת, ליידיס פירסו אז תעני לי״ הוא אמר וקרץ. 
הדבר שאני הכי אוהבת בקשר שלי ושל שי, זה למרות שאנחנו רבים אנחנו החברים הכי טובים
״תכין לי לאכול ואני יהיה בסדר,״ עניתי והתנפלתי על הספה ליד. 
אבל שחכתי שזאת כורסא… אז… בואו לא נפרט.
״אחח…״ מלמלתי ונגעתי בגבי. שי רק צחק. 
מזה צחק, מת מצחוק. 
תפסתי כמה כריות וזרקתי אליו. 
״ככה את רוצה שאני אכין לך לאכול ?״ הוא שאל
״תכין כבר״ גיחכתי. 
הוא חייך והלך למטבח. 
אני מצאתי את הדרך לחדר שלי.
ישבתי מול המחשב והתחברתי לפייסבוק. 
הייתה תמונה חדשה של אבי. 
אבי ועוד איזו אחת. 
נכנסנו לפרופיל שלו, הוא היה במערכת יחסים אם אותה אחת. 
לא אכפת לי. הוא לא מעניין אותי. זה לא שקרה בנינו משהו… 
פחח עוד אחד מהפרחות שלו. עוד יומיים והוא יהיה במערכת יחסים אם מישהי אחרת. 
ובכלל, מה אכפת לי מימנו ומה אכפת לו מימני… הוא לא עזר לי כשניסו לאנוס אותי. 
המשכתי להסתכל על התמונה, כאילו היא תלויה באהבה שלי. 
״אני שעה קורא לך !״ שי התפרץ לחדרי. 
מיהרתי להיכנס לדף הבית שלי. 
״האממ… מה ?״ מלמלתי באדישות. 
אדישות עאלק… 
״האוכל מוכן !״ ענה. ״יאללה בואי, בואי קרצי. תגידי תודה שלא אכלתי לך את האוכל״ הוא מלמל ויצא מחדרי. 
זה אחי שאני מכירה !!
ירדתי במדרגות בקפיצה והתיישבתי. 
״מה הכנת ?״ שאלתי. 
״חביתה״ ענה. מה חביתה ? שו חביתה ? הוא שם לי גם חריף ? 
״מה שמת ?״ שאלתי בחשד. 
״את יודעת, ביצה, קצת מלח. למה ?״ ענה. 
״סתם,״ מלמלתי. חשוד. צריך רק לטעום. 
טעמתי את החביתה. תוך שנייה מהטעימה אכלתי כמעט את הצלחת. 
״נראלי הרעיבו אותך קשה,״ הוא צחקק. 
הנהנתי וצחקתי גם. ״תגיד, איפה אמא ואבא ?״ שאלתי. 
קלטתי שהם כבר שבוע+ לא בבית. 
״חופשה..״ ענה. ״וגם בקרוב אמא מולידה אז…״
״יאללה, שחכתי !״ אמרתי בצעקה. 
הוא הסתכל עליי בהרמת גבות וגיחך. 
״איך אמא מולידה ? אפילו לא מלאו לה 9 חודשים״ שאלתי בבילבול. 
״בחיי שאת סתומה,״ הוא מלמל. 
״8 חודשים עברו מאז שהיא הייתה בהריון ואחרי שמונה חודשים היא אמרה לנו״ 
״אה…״ מלמלתי בהבנה. הוא הניד את ראשו ודפק את ידו במצחו. 
כאילו הוא יותר חכם מימני. 
״מה דעתך שאני יעשה ארוחת ערב ?״ שאלתי. נזכרתי שליאור בא, המתיחה שלי מתארגנת. 
״אין לי בעיה. מי בא ?״ שאל. 
״אמא ואבא צריכים אבל הם לא… תביא 2 חברים ואני 2״ עניתי. 
הוא הנהן והתחלתי לבשל.
עשיתי שתי סירים של ספגטי. 
אחד אם רוטב עגבניות חריף.. אבל שמתי קצת מיזה, לא לכולם מגיעה לסבול ;)
ואלד ספגטי אם רוטב עגבניות רגיל. 
הכנתי 2 כערות של סלטים. 
אחד רגילה אם עגבניות, מלפפונים וכל מיני ואחד אם כל הדברים ששמתי בראשונה אבל אם רוטב סויה. 
והמון רוטב סויה !!! 
את הסלט אם רוטב סויה עשיתי קצת, כי כולם יאכלו אם ההרבה. 
כי… ולפי מה שאני מכירה את ליאור, הוא לא כזה מפונק, הוא יסתפק אם מה שיש. 
לגמור את הזה שיש בו קצת. 
התחלתי להכין כל מיני והתחילו להגיעה האנשים שהזמנו. 
אבי וה׳חברה׳ החדשה שלו, ששי הזמין. 
ומורן וליאור שאני הזמנתי. 
את ליאור לא הייתי צריכה להזמין, הוא יבוא בכל מקרה. אבל הזמנתי. 
התיישבנו בשולחן. 
ליאור לידי ומורן מהצד השני. 
התחלנו לדבר, ושי זרק בדיחות.
אבי הסתכל אל ליאור במבט עצבני וכועס , אין לי מושג אפילו מימה. 
ליאור לא שם לב לזה וצחק אם כל השער. 
״זוהר, איפה האוכל. אני גוואה״ ליאור אמר לי. 
״מביאה״ עניתי וקמתי לקחת את האוכל.
הנחתי את הקערות והתחלנו לאכול. 
ליאור מזג לעצמו ספגטי ואכל כאילו זה רגיל. 
כאילו אין שם משהו מפריע. 
לקחתי גם מהקערה של הספגטי ששמתי ליד ליאור. סעמקק ערס, זה הספגטי הרגיל !!
הסתכלתי סביבי, וראיתי את אבי מוזג לעצמו את הספגטי השני. ואת הסלט.
שיט שיט שיט שיט !!!! התבלבלתי בקערות !!