סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 15

פרק 15- 
אחרי כמה שעות שכבר החשיך, כל מיקס השירים שלי נגמר. 
152 שירים (נודרת שלי יש את אותו מספר או אפילו יותר)
אבי ושי עלו לחדר שלי. 
״קחי,״ שי שם לידי את הקביים. 
״מאיפה השגת ?״ שאלתי אותו בחשד.
״השגתי״ הוא ענה. 
״אמא ואבא לוקחים חופש באיזה בית מלון בגלל התינוק״ שי אמר. 
״התינוק ?!״ שאלתי בצעקה. 
״אמא כבר בחודש השלישי טומטום״ הוא דפק לי וואחד כאפה בעורף. 
״אבי,״ קראתי לאבי שהיה לידו. ״תחזיר לו בשמי.״ 
״בכיף,״ אבי ענה ו'הרביץ לשי בצחוק. 
״אני הולך גם לקחת חופשה… כי אני לא הולך להיות פה כשהרגל שלך שבורה. 
אבי יעבור לפה לזמן קצר כדי לטפל בך״ 
שי המשיך ויצא מהחדר בריצה. 
״מה ?!?!״ שאלתי בצרחה שהרעידה את הבית. 
נאנחתי בעצבים והדלקתי את מיקס השירים מהתחלה. 
העיניים שלי התחילו להיעצם ונרדמתי. 
שירים תמיד גרמו לי להירדם. 
~בוקר~
התעוררתי בבוקר לשעון המעורר. 
כיביתי את שעון המעורר ולקחתי את האייפון. 
ניסיתי להדליק, אבל זה לא הצליח כי הוא נכבה בגלל השירים. 
נאנחתי וניסיתי לקום בכוחות עצמי. 
נאחזתי בדלת החדר. היא נפתחה ונפלתי על התחת -,-
״את בסדר ?!״ אבי שאל בבהלה והקים אותי. 
״כן,״ מלמלתי נאחזת בו.
״מה רצית לעשות ?״ הוא שאל. 
״לקום דא.״ עניתי לו בברור מעליו. 
״ולמה לא השתמשת בקביים ?״ שאל שוב. 
סובבתי את ראשו, וראיתי את הקביים מונחים ליד המיטה שלי. 
״אממ… אופסי ?״ שאלתי… 
הוא גיחך, מושיב אותי במיטתי ונותן לי את הקביים. 
״תלכי אם זה, כי תצטרכי להתרגל לזה בזמן הקרוב.״ הוא אמר.
קמתי אם הקביים והתחלתי ללכת. 
פתאום, מעדתי. 
״תיזהרי,״ אבי מלמל תופס אותי רגע לפני. 
היינו עומדים ככה כמה שניות, רגע לפני הנשיקה. 
״אממ…״ מלמלתי מנסה להוציא את עצמי מהסיטואציה. 
הוא כיחכח בגרונו מתרחק מימני טיפה ומחזיר לי את הקביים. 
התחלתי ללכת טיפה במהירות, רק כדי להתרחק מימנו. 
אני
לא
מאמינה
שזה
כמעט
קרה !
ירדתי במדרגות בזהירות, כשאבי מאחורי. 
״רוצה לאכול ?״ אבי שאל כשהתיישבתי בחדר האוכל.
הנהנתי. 
״חביתה ?״ הוא שאל והנהנתי שוב. 
״אתה לא תשרוף את המטבח, נכון ?״ שאלתי בהיסוס. 
הוא גיחך. ״לא,״ הוא ענה. ״את יכולה להירגע.״
הוא שבר ביצה במחבט והתחיל לבשל, בעוד חותך עגבניות ומלפפונים כדי לעשות סלט. 
״משעמם לי,״ אמרתי. 
״מה את רוצה ?! לוקח זמן להכין אוכל״ הוא אמר לי. 
״תביא את האייפון שלך,״ אמרתי לו.
״איפה שלך ?״ הוא שאל.
״בטעינה״ עניתי. הוא נאנח ושם בשולחן את האייפון שלו. 
אייפון 5c. איך באלי גםם.
״על תשברי לי כמו ששברת את השני,״ הוא אמר לי. 
בגיל 14 קנו לו 4s. הוא שם את זה במיטה שלי, כי הוא ושי היו בחדר שלי בגלל שבחדר של שי עשו שיפוצים. 
אז קפצתי על המיטה, האייפון קפץ איתי, נפל ונשבר.
״מה אתה רוצה ?! אתה שמת את זה במיטה שלי !״ אמרתי לו עצבנית. 
״תרגיעי, עצבן. כולה אמרתי.״ 
התחלתי לחטט לו בהודעות בפייסבוק. 
הוא יהרוג אותי, אבל הוא זה שהשאיר את בפייסבוק שלו פתוח. 
״תגיד, מי זאת שיר ?״ שאלתי אותו שפתחתי שיחה אחד. 
הוא גנב לי את האייפון מהיד וראה את מה שאני עושה.
״איזה כלבה, מה נראה לך שאת מחטטת לי בהודעות ??״ הוא שאל בעצבים. 
״שמור על הפה שלך !״ אמרתי לו עצבנית. הגיעה לשיא. אני ? כלבה ? פחח חיי בסרט.
״תשמרי את על הפה שלך למה מי את ?!״ הוא שאל בעצבים. 
״תמות וזהו !״ צרחתי עליו בעצבים, תפסתי את הקביים והתחלתי ללכת לחדר. הרגשתי את עצמי מועדת קדימה. וזוג ידיים תופסות ומצמידות אותי אליו. אבי.
״תעזוב אותי.״ ביקשתי בקול חלש. הרגשתי חלשה… 
לפני רגע, כמעט התנשקנו, ובאמת חשבתי שיש מישהו אחר בפנים. 
טעיתי. זה אותו אדם שהכרתי לפני שנה, לפני שנתיים. לפני המון שנים. 
״את מעצבנת אותי,״ הוא אמר בקול חלש מלטף את הלחי שלי. 
״אם אני מעצבנת אותך, אז תעזוב אותי !״ אמרתי לו.
״זה שאת מעצבנת אותי לא מונע מימני לאהוב אותך״ שפתינו נפגשו בתיאום. 
לאחר כמה שניות, לא יכולתי יותר.  
״אני מצטערת, אני לא יכולה״ מלמלתי מתנתקת מהמגע, לוקחת את הקביים ובורחת.