סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 14

פרק 14 :
אחרי כמה שניות, אבי ושי ירדו לסלון. שי היה 'מבסוט מהחיים'. 
פיהקתי קלות. ״מה קורה ?״ שאלתי במלמול. 
״תכ -״ 
״לא כלכך מעניין אותי״ קטעתי את דברי שי. הוא הביט בי בעצבים. 
״אם לא אכפת לכם, אני עייפה.״ מלמלתי בפיהוק בשביל להוכיח להם. 
״אני אקח אותה לחדר״ מלמל אבי באנחה והרים אותי. 
״מהר משרת, אין לי את כל היום !״ קראתי ומחיתי כף.
״מצחיק,״ אבי מלמל בציניות מעלה אותי לחדר. 
לאט לאט, הרגשתי את עיניי נעצמות. 
הוא הניח אותי בזהירות במיטה, ומזה התעוררתי בבהלה.
״תשני,״ מלמל אבי נותן לי נשיקה קטנה במצח. 
הוא פתח את דלת חדרי והביט בי. 
עצמתי את עיניי, פיהקתי ונרדמתי. 
למרות שאני ואבי כל הזמן רבים, למרות שאני שונאת אותו, אני עדיין *לגמרי* לא מכירה את האישיות שלו. 
למרות שהוא מעצבן, כיף לי איתו, והוא תמיד מצחיק אותי.
בואו לא נבוא בקטע של התאהבות, כן ? 

-מנק׳ המבט של אבי-
הבטתי בה ישנה, עוצמת את העיניים באיטיות. 
תפסתי כיסא והתיישבתי מולה. 
אני יכול לבהות בבת-אדם הזאת שעות… מי לא ?!
למרות שהיא מעצבנת, ולמרות שהיא שונה מכל הבנות שהכרתי, יש לה אישיות ויש לה עמדה משל עצמה. להצליח.
״אבי,״ קרא שי מלמטה. יצאתי מהחדר וירדתי לסלון. 
״למה לקח לך יותר מידי זמן ?״ שאל שי. 
״כי לקח לי יותר מדי זמן״ עניתי.
״ולמה זה ?״ שאל שוב.. 
״סעמקק, תגיד שאתה מהשב״כ וזהו״ התעצבנתי… 
״אני מהשב״כ וזהו,״ הוא אמר בציניות. 
״אם לא אכפת לך, גם אני עייף. סלאמת אחי.״ אמרתי לו ויצאתי מהבית.
איזה עייף ואיזה נעליים ?! עדיין בוקר !
הלכתי הביתה ועליתי לחדר. 
״ליט-ליט״ קראתי לליטל. הכינוי שלה ;)
״אני פה !״ היא צרחה בכיוון החדר שלה. 
נכנסתי לחדרה, הכל פה מבולגן משהו מפחיד !
טוב בכל זאת, חדר של ילדה בת 5. מזכיר את החדר של זוהר. 
פחחח מה אני חושב על זה בכלל ?!
״בואי לפה,״ מלמלתי וחיבקתי אותה. אמרתי כבר שאני חולה על הקטנה הזאת ?!
״הייתה אצל זוהר ושי ?״ היא שאלה והדגישה את השם זוהר.
״כן,״ אמרתי בבלבול. ״רגע, לא ! הייתי אצל שי !״ תיקנתי את עצמי והיא צחקה.
״רוצה לשחק איתי בובות ?״ היא שאלה.
״אני הולך לישון !״ אמרתי לה בניסיון להתחמק. 
אני ? בובות ? פחחח כאילו שיקרה דבר כזה.
״אני אבכה !״ היא איימה. 
״מאיפה למדת לאיים ?״ שאלתי בעצבים.
״למדתי !״ היא אמרה והושיבה אותי במיטתה. ״עכשיו תשחק איתי !״ 
נאנחתי והתחלנו לשחק… 
אחרי *שעות* ששיחקנו, היא נרדמה. 
הרמתי אותה על זרועותי והנחתי אותה במיטתה. 
נשקתי את מצחה ויצאתי מהחדר. 
הלכתי לחדר ונשכבתי במיטה… לא הייתי עייף. אפילו לא היה לי חשק לישון. 
אז חזרתי לבית של שי. לפחות יש לי אצל מי להתנחל.
הגעתי לבית שלו ונשכבתי בספה.
״לא אמרת שאתה הולך לישון ?״ שי שאל בגיחוך.
״אמרתי, ויתרתי״ עניתי. 
״יופי, לך לבדוק מה אם זוהר״ הוא פקד. 
״יופי, נראלי שנהייתי משרת פה״ מלמלתי עולה במדרגות. 

-מנק׳המבט של זוהר-
״I've never had the words to say
But now I'm asking you to stay
For a little while inside my arms״ התעוררתי לצלילי השעון. 
(one direction – more than this) 
״אבי !!״ צרחתי. אני צריכה לשירותים. 
״הא ?״ הוא צעק לי חזרה ודלת חדרי נפתחה. 
״אני צריכה לשירותים,״ אמרתי לו והוא חייך חיוך שובב. 
״ושלא תחשוב על זה אפילו !״ הזכרתי לו. 
״הייתי צריך לקנות לך קביים וזהו״ הוא מלמל מרים אותי לשירותים. 
נאחזתי בכיור וסגרתי את דלת השירותים.
״זה היה רצוי ?״ אבי צעק לי מהצד השני של הדלת. 
״ברור !״ עניתי לו ועשיתי את צרכי. 
יצאתי מהשירותים נאחזת בכתפו של אבי וקפצתי על מיטתי.
״אתה יכול ללכת, ביי״ אמרתי לו. הוא גיחך ויצא מחדרי.
לקחתי את האייפון והדלקתי שירים על פול ווליום. 
השיר הראשון היה last first kiss. חולה על וואןדי.
״תכבי !״ שי צעק לי מהקומה למעטה.
״תחלום !״ צעקתי לו חזרה.