סיפורי ערסים זוהר אבי פרק 19 :)

פרק 19 – אבי וזוהר.
״אוקיי,״ הוא מלמל בגירוד בעורף. כנראה חשב שאני אגיד משהו אחר. 
״אם לא אכפת לך, אני רוצה לישון״ אמרתי באי נעימות. 
״להעלות אותך ?״ שאל. הנדתי את ראשי ללא והחזקתי בכמה חפצים כדי לא ליפול. 
הגעתי לחדר ופשוט נפלתי על המיטה. 
למי יש עצבים על היום הזה ?
פשוט באלי לישון וזהו. 
הנחתי את ראשי אל הכרית, לקחתי את האייפון והתחברתי לפייס. 
Avi Bozgalo \'היא הייתה לי בין הידיים ונתתי לה ללכת…\' 
אוקיי….. למה אני מרגישה רע אחרי הסטטוס הזה ?
היה תגובות כמו 
\'אחשלו, יגבר מה קורה?\' 
\'חמודי ידעתי שתגלה שאני האחד בשבילך\' ועוד….
אז החלטתי גם לכתוב סטטוס… 
\'יש דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו, אבל חייבים לקבל ויש אנשים שאנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם אבל חייבים לתת להם ללכת\' פריסמתי. 
התגובות והלייקים לא איחרו לבוא..
\'אוחתי, מה קרה?\' איזו אחת כתבה לי. 
\'פרטי. דחוף. עכשיו!\' מורן כתבה לי. 
לאחר כמה דקות, נשלחה אלי הודעה.

Moran sharabi – \'אוחתי, זה אבי, נכון ? אני אראה לו מזה !\' 

Zohar cachlone – \'לא קרה כלום… בתום סטטוס מעצבן\' שלחתי לה אם סמיילי קורץ, כדי להראות שהכל בסדר. 

Moran sharabi – \'שקרנית !!! בגלל שאין לי זמן היום, אז מחר בבית-ספר. שלא תעזי להתחמק\' 

Zohar cachlone – \'להזכיר לך ששברתי רגל ?\' שלחתי אבל היא כבר התנתקה. 
איזה מעצבנת !

הסתכלתי על השעה, אומייגדד כבר 3 לפנות בוקר !! 
עזבו, איבדתי כבר את החשק לישון. 
*
סידרתי את הדברים בתיק, עוד שעה בית ספר. 
מרוב שיעמום עברתי על כל הבית, סידרתי את ה\'סיפרייה\' הקטנה שיש לי, סידרתי את האיפור על השולחן. 
וגם את הבשמים 
והכל זה כשאני אם רגל שבורה. 
ילדת פלא הא ?
לבסוף, הלכתי להתקלח כי הבגדים שלי היו מסריחים משהו פחד,
פשטתי את בגדי ונכנסתי לאמבטיה
נאנחתי בהקלה, שהרגשתי שכל הכאבים נעלמים.
חום נעים הציף אותי, הרגשתי לרגע שאני שוכחת מכל הבעיות… 
אחרי כמה דקות, חחפתי את שיערי, 
היתזתי אליו מים חמים. 
לאחר כמה דקות… יצאתי מהמקלחת, תופסת בדברים כדי לא ליפול. 
אחזתי בדברים כדי לא ליפול, והופתעתי לגלות את אבי בחדרי. 
צרחתי בחוזקה. מהבהלה. 
״סעממק, כמה זמן לוקח להתקלח ?״ אבי שאל בעצבים ופסע לעברי. 
״כולה 10 דקות, ביג דיל״ מלמלתי בעצבים שומרת אל יציבות המגבת. 
״כולה 10 דרות, ביג דיל… אוחתי, שעתיים !! התחלתי לחשוב שאת טבעת שם״ הוא אמר בעצבים ודפק אגרוף לקיר .
״אתה יכול להירגע ולצאת מהחדר ?״ שאלתי וניסיתי להירגע. מה הוא כל-כך עצבני. 
נראלי נהיה חור בקיר מהאגרוף. 
״אל תגידי לי להירגע, תגידי תודה שיש מישהו שדואג לך״ הוא יצא בטריקת דלת.
אוקיי, הריבים חזרו. 
״ותתארגני. ב-9 פגישה אצל רופא״ הוא זרק לעברי בקור ויצא מהחדר. 
עכשיו אני ממש לא מבינה מה יש לו. 
נאנחתי וזרקתי על עצמי טייץ׳ וסוודר גדול… בכל זאת, החורף מתחיל. 
סירקתי את שיערי ואספתי בקוקו גבוהה.. השפרצתי קצת ספרי שיער על השיער וקצת בושם בצווארי. 
נעלי ואנס שחורות, ויצאתי מהחדר אם קביים. 
רגע לפני, בדקתי מה השעה. 
8:30… יופי, נשאר חצי שעה. 
ירדתי במדרגות, אוחזת בקביים.
ראיתי את אבי ואיזו אחד מתנשקים נשיקה פרועה בספה. 
״נראלי שאני היחידה שמוכנה״ אמרתי בקול, אחרי שנייה הם התנתקו. 
״שוב פעם את ?״ הזונה שאלה. 
״כן. שוב פעם אני. בעיות ?״ שאלתי ברוגע. רוגע תמיד מעצבן אנשים, במיוחד שהם עצבנים. 
״כן, גדולות״ היא ענתה והתקדמה לעברי. 
״לבינתיים, הבעיה היחידה הגדולה שאני רואה זו את״ אמרתי לה . 
״בנות,״ אבי מלמל מנסה להרחיק אותנו אחד מהשנייה. 
הוא תפס בזרועותינו, אך העפתי את ידו מידי. 
״זה לא הסוף״ הזונה אמרה. 
״אם את רוצה לראות סוף טוב, אז הדלת שם. 
אבל אם את רוצה סוף לעולם הבא, אני תמיד יכולה לפתוח לך את הדלת לשם״ גיחכתי. 
היא פסעה בעצבים לעבר הדלת. 
רגע לפני, היא הסתכלה אליי במבט רוצח ויצאה. 
הסתכלתי על אבי במבט קר.. אבל אני לא צריכה. הוא לא יכול לחכות לי עד שאני אסכים. 
״זו -״ 
״הולכים.״ קטעתי את דבריו ויצאתי מהבית למכונית שלו.