סיפורי ערסים:) בר ואריאל! פרק 18!

~נקודת המבט של אריאל~

איך היא עשתה לי את זה?!
היא לא אוהבת אותי? היא נישקה מישהו אחר?
הרגשתי שאני לא יכול יותר אז הלכתי הביתה והוציאתי ארבע בקבוקי וודקה והתחלתי לשתות.
אם היא רוצה שאני ישכח אותה, אני בחיים לא ישכח אותהה!
אבל אם היא רוצה שאני יעוף לה מהחיים- וזה מה שיעשה לה טוב, אז אני יעזוב אותה בשקט!
אבל רק שאני יהיה בטוחח שזה מה שהיא רוצה!
*
יום חדש-למרות שהרגשתי שהוא הולך להיות יום חראא!
אני כבר לא יכול להסתכל על בנות- זה מזכיר לי את הימים של הסטוצים שלי ואני לא רוצה להזכר בזהה!
התאהבתיי בפעם הראשונה!! מי היה מאמין לפני שנה- עזבו לפני שנה לפני שבוע וחצי! מי היה מאמין שלאריאל לוין תהיה חברה- יענו קשר רציני?! גם עכשיו עדיין כולם בשוק!
התלבשתי שמתי בושם ויצאתי לביצפר… לא באמת לביצפר- יענו ללמוד . רק כדי לשנות אווירה עם חברים.
~צלצול~
לא ראיתי אותה היום. חבל…
"אהה אחי איך איתך?" נתנאל התקדם אליי.
"יהומו מה קורה?"
-"בוא, בוא למחששה כולם שמה"
ראיתי שאור במחששה ואני די לא מדבר איתו מאז המקרה עם בר.
"עזוב.. אינלי כח!"
-"משעמם.. רוצה נלך לעצבן את המורה? אחרי הכל אחלה בילוי לא?"
"וועלק אתה! קורא מחשבות אתה!"
-"ראית מה זה!"
נכנסנו לכיתה והמורה וכל הכיתה הסתכלו עלינו במבט נדהם.
"טוב יאלה תזיזו מבטים ואת שם מאחורה סגרי תפה את מזילה ריר! אנחנו יודעים שאנחנו שני גברים מסוקסים אבל עד כדי כך בובהלה?" אמרתי. רציתי לעצבן את כל העולם ואישתו עכשיו.
כשאני מעוצבן- אז אחד לא יכול להשתיק אותי!
כנראה קיבלתי תגנים המרוקאים של אמא שלי- כפרע עליה!
"טוב לשבת!" המורה אמרה.
"מה רק הגענו כבר לשבת?" נתנאל אמר.
"שבו עכשיוו!!" היא צעקה.
"המורה לצעוק זה עושה קמטים- לא חבל בגיל שלך?" נתנאל הוסיף.
חחחחחחחחחחחחחחחח אני מתתתת!!
"נתנאל החוצה!"
"אבל רק עכשיו הגעתי!" הוא צעק עליה.
"המורה כפרה עליך סתכלי איזה ילד יפה – איך הוא רוצה ללמוד תני לו עוד צאנס, המורה את לא ככה בדרך כלל מה קרה? אאהההה? המורה ישמצב את במחזור?!" אמרתי.
"עוד מילה אחת שניכםם עפים למנהל!!!"
"זה אמור להיות עונש? אני חולה על המנהל כפרה עליו! נשמה של מנהל! מרוב שאני אצלו הוא עוד שניה פותח לי בית קפה במשרד"
חחחחחחחחחחחחח גם אם תגיד לה את הדבר הכי מפגר בעולם כמו המשפט הזה היא תמות מעצבים!
"טוב יאלה עוד שניה מתפוצץ לה הצוואר מרוב הוורידים שלה בוא בוא היא לא שווה את שנינו בכיתה שלהה!" אמרתי לנתנאל ויצאנו.
"חחחחחחחחחחחחח רציני אחי אני מת!!!" נתנאל אמר.
"אהה! היו יותר טובים היום היא במצב רוח רע נראהלי במחזור זאתי!!"
*
~צילצול ללכת הביתה~
חיכיתי בשער לליאן שתבוא. ראיתי אותה והיא התקדמה אליי.
"איך היה היום?" שאלתי אותה.
-"סבבה"
"איפה היא?"
-"מי ? … אהההה! לא היה לה כח לבוא אני באה אליה עכשיו!"
"אני ילווה אותך"
הלכנו.
-"אזז.. בקשר למה שקרה אתמול באמת או חובה.. תקשיב אני לא ממש יודעת והיא לא רוצה לדבר על זה אז.."
"בסדר עזבי!"
שוב פעם הרגשתי חראא עם עצמי.
הגענו לבית שלה ליאן דפקה בדלת, הסתתרתי מאחורי השיחים.
היא פתחה לה וראיתי את הפנים שלה. של החייםשלי איך התגעגעתי!
היא לא ראתה אותי וסגרה את הדלת.
*
~השעה 18:30~
נכנסתי לוואצאפ, למספר של חייםשלי.
רציתי לרשום לה משהו, רק משהו קטן כדי להראות לעצמי שלא שחכתי אותה.
התחלתי להקליד 'את יכולה להסביר לי מה קורה פה?'
התלבטתי אם ללחוץ על 'שלח' עצמתי עיניים ולחצתי.
כל חמש דקות אני מסתכל אותו דבר 'נראה לאחרונה 18:05'.
פתאום נשלחה לי הודעה. מהררר הסתכלתי מי זה- הקבוצה של החבורה שלנו .
נשבע שכמעט קיבלתי התקפת לבב!!
נכנסתי אליה שוב. כבר דקה שאני מסתכל ופתאום אני רואה שני ווי מה? איך?
' בר אהובתי המושלמת' מחובר/ת.
אחרי עוד שתי דקות שאני כמעט מת מסקרנותת!!
'בר אהובתי המושלמת- מקליד/ה…'