סיפורי ערסים:) בר ואריאל! פרק 16+ 17!

~חזרה לסיפור הרגיל~

הגעתי לבית שלה הוא היה חשוך, כאילו אף אחד לא בבית.
דפקתי ושוב דפקתי אבל אף אחד לא ענה.
אחרי דקה היא פתחה לי.
"בוא" היא אמרה והובילה אותי לספה.
-"תקשיב אני לא חושבת שזה ילך בינינו!"
?!?!?!
"אבל?" פעם ראשונה שבת זורקת אותיי!!
היא הורידה לי מהאגו.. אבל זה ממש לא עניין אותי עכשיו!!
מה? למה היא האהבה הראשונה שלי! החייםשליי!
"אבל חייםשלי למה? היה לנו טוב ביחד! את אהבת אותי אני אותך! מה קרה??"
-"להגיד לך את האמת?"
"את כל האמתת!"
-"אני הסכמתי להיות חברה שלך רק בגלל שאני חדשה באיזור ורציתי להשתלב אז חשבתי שאם אני יהיה החברה של הבן הכי מקובל בשכבה אני יצליח להשתלב יופי!"
אני יודע שזה לא אמיתי! זאת לא היא !
אני מכיר אותה.. אנחנו אולי היינו חברים שבוע אבל אני כבר יודע מספיק כדי להבין שזה לא אמיתי ו…
-"אני לא באמת אוהבת אותך!"
כשהיא אמרה את זה אני קרסתי. הגוףשלי הפסיק לתפקד!
זאת הייתה ה-פצצה בשבילי!
הסתכלתי לה בעיניים. אני יכול להשבע שראיתי לה ניצוץץ!!
הסתכלתי עליה שוב. הרגשתי שאני עומד להתמוטט. מהר פתחתי את הדלת , יצאתי
ורצתי הכי מהר שיכולתי לכיוון הבית שלי.

~נקודת המבט של בר~

נשבעת שהתאפקתי!
התאפקתי לא לבכות!
התאפקתי לא לספר לו את האמת!
התאפקתי!!
"מרוצה?"
-"מאוד! וואו כמה שאת מוכשרתת!"
"טוב מה את רוצה ממני?"
-"אז ככה אני נועה גבאי, חברתו לשעבר של אריאל.
הוא זרק אותי אחרי השלושה ימים הכי יפים בחיי! אני כל כך אהבתי אותו!
ונחשי מה??
אחרי ארבע שעות- 'מערכת יחסים- בר ואריאל' "
אאוץ'?
"קיצר מה את רוצהה?"
-"את הולכת לגרום לו לשכוח ממך! לשכוח שאת קיימת!
אם לא אני ידאג שהוא יפגע ואת יותר בחיים לא תראי אותו!"
"ככה את עושה לאהבה שלך? למי שאת אוהבת? לזה את קוראת אהבה?"
-"אני אהבתי אותו עד שמישהי באה ולקחה אותו ממני!"
לקחה? לא פלא שהוא רצה לברוח ממנה!
-"טוב אז את מסכימה למלא את החלק שלך בעסקה?"
"כע" אמרתי בשקט היא שמעה את זה ונמרח לה חיוך טיפשי על הפנים. זונהה!!
עדיף..
עדיף לראות אותו כל יום מול הפנים שלי.. שצמודה אליו מישהי- שהיא לא אני!
מאשר לא לראות אותו בכלל ולא לדעת מה קורה איתו..
*
היא הלכה ואני.. הלכתי לישון , להפסיק לחשוב מחשבות כאלו..
עד שהפלאפון צילצל.
"הלו?"
-"הלו? זה מיכאל! מה קורה?"
"סבבה איך איתך?"
מיכאל הוא חבר טוב של אריאל.
-"חח הכל טוב תקשיבי היום בפארק בשעה תשע זורם?"
"אין לי כח תלכו בלעדיי"
-"מה ? אין מצב! אהה ושמעתי- את ואריאל.."
"כע.. קיצר אני לא באה."
-"את בטוחה?"
"כע ביי" אמרתי וניתקתי.
אין לי כבר כח לכלוםםם!!
שוב יש צילצול…
"הלוו??"
-"הלו? זאת נועה"
"מה את רוצה ממני עכשיוו?"
-"אני מקווה שאת באה לפגישה בפארק נכון?"
"לא.. אין לי כח"
-"את באה וגורמת לו לשכוח שאת קיימת!"
"אינלי כח אמרתי לך!!"
-"זה חלק מהתנאי."
"ואת מבטיחה שלא תגעי בו?"
-"אם תמלאי תחלק שלך ותבואי לכל הפגישות אז כן!"
"נפגש היום בתשע" אמרתי וניתקתי.
באלי לתת לה מככותתתתתתתתת! ושתבינו שאני נגד אלימות!!
איך אני יגרום לו לשכוח אותי? איךך? רואים עליו שהוא אוהב אותי . ואני אותו!
אי אפשר סתם ככה לשכוח מישהו שחשוב לך!
*
התאפרתי והתלבשתי וקראתי לליאן.
-"הלו אהובתי.. שמעתי מה היה!"
"כן בבקשה אל תדברי איתי על זה!"
-"סמכי עליי.. טוב את באה לפגישה?"
"כע, תהיי אצלי עוד עשר דקות!"
-" סבבה נפגש אצלך, ביי"
תוך עשר דקות היא הייתה אצלי.
באיממאאא שהיא מושלמתתת! אני חולה על השלמות הזאתת!
"חחח ימושלמת תראי איך את ניראית!" אמרתי לה.
"מי שמדברת יכוסיתת!"
השפרצתי עליי בושם ויצאנו.
~21:30~
הגענו.
"איחור אופנתי?" מיכאל צעק.
וכבר ראיתי את אריאל שם הוא קלט אותי והשפיל מבט.
"אז בסוף באת" הוא הוסיף.
"חח כע" אמרתי וחייכתי את החיוך המזוייף הכי טוב שיכולתי לעשות.
~22:20~
"יאלה מי זורם לאמת וחובה?" אורי שאל.
כולם רצו חוץ ממני. ידעתי שהם יתנו לי משהו עם אריאל.
ישבנו במעגל. סובבו את הבקבוק ויצא על שוהם ולילך הם עשו את החובה שלהן והמשכנו.
אחרי משהו כמו עשר דקות יצא הבקבוק עליי ועל חבר של אריאל. לא זוכרת איך קוראים לו.
"החובה שלך היא לנשק את מי שאת הכי אוהבת מפה."
כל הזמן הזה אריאל השפיל מבט רק שהוא שמע את המשפט הזה הוא הרים אותו והסתכל עליי.
חיים שלי הוא!!!!!!!! רק חבל שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום.
נועה הסתכלה עליי ועשתה לי פרצוף של אל תנשקי את אריאל.
אוףףףףף!
התקרבתי אל הבנים ואריאל הסתכל עליי.
בסוף הסתכלתי על דור.. ונישקתי אותו.
כולם הסתכלו על אריאל ועלי ,שוב על אריאל, ושוב עליי.
אריאל פשוט קם והלך! לא יוכלתי לראות אותו ככה!
הסתכלתי על נועה היא חייכה חיוך מאוזן לאוזן. גועל נפפשששששש!!