סיפורי ערסים:) בר ואריאל! פרק 15!

נכנסתי להודעה.
-"איפה אתה?" היא שלחה.
"בבית" שלחתי לה חזרה.
-"תבוא דחוף לבית שלי אני רוצה להגיד לך משהו.."
??
"מה קרה?"
-" בוא אני יסביר לך"
"אני בא"
"בוא לבית שלי אני יסביר לך"

~לפני כשבוע~

"חיים שלי מה קורה?" נעה שאלה אותי. (נועה זוכרים? האקסית שליי)
"תקשיבי אממ.. אני חושב שזה לא יעבוד בינינו!" אמרתי.
-"אתה צוחק עליי נכון?"
"את רואה שאני צוחק?"
-"אבל מאמי.. היה לנו את הימים הכי מושלמים בעולם למה??"
"ידידים?" שאלתי, אינלי כח לזיוני מוח שלההה!
-"אבל אם אתה רוצה קצת עוד.. ישלך תמספר שלי.."
"כע, משתגידי"
"אינלך כח אליי?" היא שאלה, חפרניייתתתת!
"אני חייב לטוס ביי.." פיוו נפטרתי ממנה..
עכשיו אני יכול לפנות מקום לבר הזאת..

~נקודת המבט של נועה~

איך הוא נפנף אותי.. הוא עוד יראה מי זאת נועה גבאי..
נכנסתי לכיתה והתחלתי לבכות לחברה הטובה שלי.
-"אל תדאגי יהיו עוד מיליון כמוהוו!"
"אבל למהה? היה לנו את השלושה ימים הכי יפים שאי פעם היוו ליי!"
שלא תבינו אותי לא נכון אני לא אחת שבוכה רק עכשיו הרגשתי רצון לשפוךך.
-"יאלהה חייםשלי שום גבר בעולם לא שווה את הדמעות שלךך!"
"תודה אהובתי" אמרתי.
לא היה לי חשק לכלום, הרגשתי שהוא הוריד לי מהאגו.
-"הוא עוד יראה מה ישלך להציע , לא רואים הכל רק בשלוש ימים" היא אמרה וקרצה לי.
"אבל אני אוהבת אותווו!!" אמרתי ובכיתי שוב.
הרגשתי חראא.
"אני הולכת הביתה שיראל" אמרתי לחברה שלי.
-"אני באה איתך!"
יצאנו מהשער והלכנו לכיוון הבית שלי.
*
משעמםםםםםםםםם!
שיראל הלכה הביתה אז החלטתי להיות קצת בפייס.
דיפדפתי… נוו השיעמוםם לא עוברר!
נכנסתי לדף של חייםשלי.
ראיתי תמונות שלו , שלי ושלו..
דיפדפתי למעטה..
אני לא מאמינההההההה!
או. מיי. גד.
התחלתי לבכותת בכי של החיים שליי!
למעטה רשום:

מערכת יחסים:
אריאל לוין, בר דיין.

WTF?!?!
ככה הוא מוותר עליי?
אין בעיותת! הצעתי לבר הזונה הזאת בקשת חברות.
היא והוא עוד יראו חחחח זה הולך להיות עצובב…