סיפורי ערסים אנאל ודולב פרק 7

"אותך"אמרתי לה אני חייב שזה יהי אמין אני חייב לנצח העתרבות
היא שתקה כמה דקות
"אין לך מה להגיד?"אמרתי לה קצת בנימה עצבנית
"יש לי"
"מה"
"זה"היא אמרה ונישקה אותי כשהתנתקנו היא חייכה
חייכתי גם נפרדנו היא עלתה הבייתה ואני גם
(למחרת)
"הו מישהו פה מאושר זה מה שאני חושב שזה ?"
הנהנתי
"מזל טוב אחי אבל עדיין נשאר לך שבוע אתה יודע"
אל תדאג אחי אני הולך לתקתק אותו

נקודת המבט של אנאל
סיפרתי לצליל את מה שקרה
"מה את נראת כזה מופתאת"
"את ואח שלי זה לא נשמע לי הגיוני "
"כל העולם לא הגיוני"
"טוב בהצלחה אחותי אני שמחה בשבילך"צליל אמרה
היה צלצול הלכנו לכיתה
היום עבר יחסית מהר
אני ועידו היינו ביחד כמעט כול היה כיף
היה את המסיבה היום באתי לצליל והתרגנתי אצלה הלכנו עם עידו וחבר שלו הערס דולב
הנסיעה הייתה שקטה בסוף הנסיעה
צליל ועידו נכנסו ואני ודולב נשארנו בחוץ
"תגיד לי מה הקטע שלך?"
מה את רוצה?|"
"שתסביר לי למה משכתה אותי לכיתה לפני כמה ימים "
"כי את צריכה ללמוד"
"ממתי לך אכפת כול כך?"
"לא אכפת לי"
"טוב אז תעזוב אותי "
הלכתי להרגע קצת טיילתי קצת בחוץ גם דולב עדיין לא נכנס
פתאום ראיתי מכונית שחורה גדולה מולי
מישהו מבוגר יצא משם
הוא התקדם אליי תפס לי את היד צרחתי הוא השתיק אותי והכניס אותי לרכב