סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 18

עונה שנייה פרק 18 :)

עבר שבוע.. שבוע בלי אלירן.
אני ועומר התקרבנו לגמרי , וחוץ מיזה אין חדש האמת.
חזרתי ממאי , עברתי דרך הפארק.. דרך קיצור.
ראיתי מרחוק שני ילדים , בן ובת.
זה היה ניראה כ"כ הוא.אלירן.
פחדתי להתקרב ולזהות שזה הוא , הם היו ניראים די קרובים.
פחדתי שהוא המשיך הלאה. פחדתי שאיבדתי אותו..
כן זה הוא..
הבת שישבה לידו הייתה כ"כ מוכרת לי.. אבל אני לא זוכרת מאיפה.
" זה בסדר , הבנתי.. " היא מילמלה וקמה מהספסל.
זה רק אני או שזה משפט שאחרי שהוא זרק אותה ? הרשתי לעצמי לחייך חיוך קטן.
" זה פשוט לא זה את מבינה ? " הוא שאל ולא הסתכל עלייה בכלל , הוא היה שקוע בפאלפון.
הילדה בוכה לידו והוא בשלו.. בפאלפון.
הוא חזר להיות אלירן הבן זונה.
אלירן החסר רגש , אלירן שמשחק בבנות.
חזר להיות אלירן שאני הכי שונאת.
הוא המשיך לשבת ולהיות בפאלפון , ניסיתי ללכת הכי רחוק ממנו ולקבל כמה שפחות תשומת לב ממנו ,
אבל אני מטומטמת , לא יכולתי שלא שלא להסתכל עליו.
אמרתי כבר שהתגעגעתי אליו ?
הסתכלתי עליו ועל הדרך , עליו ועל הדרך , ואז יצא מצב שבהייתי בו והמשכתי ללכת.
" אח כוסאמ " פלטתי ועצרתי את עצמי , חזרתי לעצמי.
זה לא קורה לי!
מה הסיכויים שאני אלך ואפול בפח ? הסתכלתי על אלירן , הוא הסתכל עליי וצחק.
יש יותר מושלם מזה ? הסתכלתי מסביב , שאין עוד עד ראייה שראה את זה.
אבל אלירן.. אלירן זה הגרוע מכל.
קמתי וניקיתי את עצמי. באתי להמשיך הלאה לא להתייחס אליו , לא להתייחס למה שקרה הרגע ,
בזמן שקמתי מהר איבדתי שיווי משקל לרגע , החזקתי את עצמי שנייה לפני שנפלתי.
– " הרגשת את הרעידת אדמה הקטנה הזאת ? " שאלתי. ניסיתי לצאת מזה.
" את כולה נפלת " הוא אמר וצחק.
– " מישהו קם מצחיק היום ? " שאלתי.
" בסה"כ התגעגעתי אלייך " הוא מילמל ממש בשקט.
אני בטוחה שהוא אמר את זה! לא דמיינתי את זה , במיוחד שלא משפט כזה.
– " מה אמרת ? " שאלתי , הייתי מבולבלת.
" שתזכירי לי איך הייתי עם עקומה כמוך ? " הוא שאל וקם מהספסל.
– " תזכיר לי איך הכרנו ? " הייתי עצבנית , עד שחשבתי ש… אני שונאת שהוא כ"כ דפוק!
" את באמת לא זוכרת ? " הוא שאל בציניות מפתיעה.
– " אם אני לא זוכרת יש סיבה לא ? " שאלתי בקול מתחכם.
" זה בסדר , באמת. אני מבין אותך " הוא אמר.
– " מבין אותי ? " שאלתי והתקדמתי לכיוונו.
" את נפגעת ממני שגמרתי איתך " הוא אמר וצחק.
– " יש לי סיבה להיפגע ? " שאלתי אחרי כמה שניות של שתיקה.
" זה קרה גם לטובות ממך , אל תשחקי אותה קשה " הוא אמר.
– " צודק , ניפגעתי. אתה בן של זונה " אמרתי בציניות וצחקתי.
בכל צחוק יש טיפת אמת אמרתם ?
" תוציאי הכל , זה משחרר " הוא אמר בקול מעצבן. שונאת אותו!
הסתובבתי ובאתי ללכת.
" אל תלכי , עדיין לא סיימנו " הוא אמר בציניות מזלזלת.
חייכתי אליו במבט מזלזל והמשכתי ללכת.
" רוצה ליווי לפחות ? " הוא גיחח.
– " לך תלווה את זאת שזרקת עכשיו מטומטם " אמרתי והמשכתי ללכת.
" דייי " הוא אמר בקול מופתע.
" אל תגידי לי שקינאת ? " הוא הוסף וצחק.
– " אתה יודע , אני הרבה זמן מתלבטת לאיזה סרט ללכת..
לאן אתה ממליץ ללכת , לקומדיה או לסרט שאתה חי בו ? " שאלתי.
" בקומדיה אין אנשים שנופלים.. ועוד לפחים " הוא אמר בטון עוקץ.
– " לילה טוב " אמרתי עצבנית והלכתי.
הוא מילמל משהו מאחורה , לא יודעת.. לא התייחסתי.
*
שכבתי במיטה , מחשבות רגילות.
המלחמה הכי קשה זה בין המוח ללב.
המוח אומר לוותר , עד כמה אפשר לנסות ?
אבל הלב , הלב.. הלב משגע אותי.
היינו ביחד שנה , בטוח יש לו אפילו טיפת רגש.
הלב אומר לי שאני חייבת להמשיך לנסות.. עד שאני אשיג אותו.
התחברתי לוואצאפ , לראות מתי הוא היה מחובר לאחרונה.
לפני שעה.
כנראה שהוא כבר פרש לישון.
מחר , ניסיון אחרון.. אני הולכת לדבר איתו.
מקווה שהחיים יפתיעו אותי..
חיברתי את השקט למטען והלכתי לישון.
*
– " אני הולכת לדבר היום עם אלירן " אמרתי למאי בשיעור.
" על ? " היא שאלה והפסיקה לקשקש במחברת.
– " עלינו " עניתי.
" להגיד לך שאת טועה ? הנה אמרתי , את טועה " היא אמרה וחזרה לקשקש.
– " לא , אני רוצה לשמוע בפעם האחרונה מה קורה בנינו " אמרתי.
היא הסתכלה עליי בפרצוף מיואש.
– " ניסיון אחרון לפני שאני מוותרת עליו "
– " לתמיד " מילמלתי.
" אם זה ניסיון אחרון אז לכי על זה " היא אמרה.
נגמר השיעור , הביתה.. או יותר נכון לבית של אלירן.
כל היום חשבתי על זה , אני הולכת אליו עם הרבה ציפיות..
הגעתי אליו הביתה , דפקתי בדלת.. לא ענו.
צלצלתי בפעמון.. אין תגובה.
דפקתי עוד כמה פעמים עד שהתייאשתי והסתובבתי ללכת , כנראה הוא לא בבית.
שמעתי את הדלת נפתחת מאחוריי , הסתובבתי מהר לראות מי פתח.
" אני רואה שהפרעתי לך ללכת " הוא אמר.
– " שנה לפתוח ? " שאלתי.
" תגידי תודה שקמתי לפתוח לך בכלל " הוא אמר.
– " תודה ? " שאלתי אמרתי.
" בכיף , משהו דחוף ? אני חייב לזוז " הוא אמר , מנסה לנפנף אותי.
– " לאן ? " שאלתי.
" אני חייב לענות ? " הוא אמר בציניות.
– " עזוב , זאת הייתה טעות שבאתי לפה בכלל " מילמלתי.
אני חייבת ללמוד להקשיב למאי יותר.
" צודקת , אבל אם את כבר פה אז מה רצית ? " הוא שאל.
– " אתה לא ממהר ? " שאלתי.
" זה יכול לחכות " הוא אמר.
חייכתי. הוא דוחה דברים בשביל לדבר איתי.
" תורידי את החיוך ותתחילי לדבר " הוא אמר.
הסתכלתי עליו , לא ידעתי מאיזה שאלה להתחיל לשאול , רצו לי המון שאלות בראש.
" נוו ? " הוא הוסיף ששתקתי.
– " זה נגמר בנינו ? " שאלתי אותו , השאלה הראשונה שיצאה לי מהפה.
" מה ניראלך ? " הוא אמר.
– " שכ.ן ? " גימגמתי.
" את זה את אמרת " הוא אמר ונכנס הביתה. נכנסתי אחריו.
– " אני רוצה שתסתכל עליי ותגיד לי שזה נגמר בנינו " אמרתי.
" זה נגמר בנינו , זה לא ברור לך ? " הוא שאל ושם נעליים.
– " למה אתה לא מסתכל עליי ? " שאלתי.
" לטובתי האישית " הוא אמר בציניות. כאב לי.
התאכזבתי ממנו. איך הוא יכול לעשות מהנושא הזה צחוק ?
הרגשתי את הדמעות בעיניים. התחלתי ללכת לכיוון הדלת ,
בדיוק כשבאתי לצאת מהדלת הסתובבתי אליו חזרה.
– " למה אבל ? " שאלתי.
" כשזה לא זה זה לא זה את מבינה ? " הוא שאל.
– " היינו ביחד המון זמן , היה לנו כ"כ טוב. אני בטוחה שיש לך עוד רגש אליי ,
למה אתה אוהב תמיד להקשות את הדברים ? " שאלתי.
" כזה אני את מבינה ? אחד שאוהב לסבך את הכל " הוא אמר.
– " זה אתה שלא מבין , אתה לא קולט שלא משנה מה אני יאהב אותך ,
אפילו שיש לך את הכישרון המיוחד הזה לסבך את הכל. " צעקתי.
" את לא רואה שזאת לא את ? זה אנייי ???? " הוא צעק בחזרה. כמה דמעות כבר ירדו..
האווירה שהייתה באותה רגע הוכיחה לי שהכל נגמר.
" את יכולה ללכת ? " הוא שאל , לא הסתכל עליי אפילו.
נהייתי כמו כל הבנות שהוא זרק עד עכשיו , אלה שהוא אפילו לא הסתכל להן בעיניים..
אני כבר לא מיוחדת כמו שהוא תמיד היה אומר לי..
– " אם אני הולכת , זה נגמר בנינו. לתמיד. " אמרתי והסתכלתי לו בעיניים.
היה לו מבט מוזר. העיניים שלו היו עצובות טיפה.
הוא שתק. היה נראה שהוא חושב.
" להתראות תהל " הוא אמר אחרי כמה שניות של שתיקה.
הסתכלתי עליו , מבט אחרון ויצאתי מהדלת.
זה נגמר. אני חייבת להתחיל הכל מחדש , אני חייבת לשכוח אותו.

**** היי , אני יודעת שלא המשכתי מלא מלא מלא זמן ואני באמת הכי מצטערת שיש.
לא היה לי אינטרנט שבוע ועד שתיקנו לי את האינטרנט המחשב קרס , בעקבות זה שהמחשב שלי קרס פירמטו לי את המחשב ושכחתי את הסיסמא של המשתמש הקודם אז פתחתי חדש. שוב , מצטערת♥
התגעגעתן ?;)