סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 25+26

עונה שנייה פרק 25 :)

– נקודת המבט של תהל –
עברתי במסדרון ובאתי לצאת מהבניין , ראיתי את אלירן מדבר עם איזה אחת ,
המשכתי ללכת והרגשתי שהולכים אחריי , שהוא הולך אחריי.. הבושם שלו הסגיר אותו.
– " מה ? " הרמתי את הקול והסתובבתי.
" לאן את הולכת ? " הוא שאל.
– " בשביל זה עקבת אחריי ? לשאול אותי את זה ? " שאלתי.
" יש לך עכשיו אנגלית בבניין הזה לא ? " הוא שאל , כנראה הוא חשב שאני מבריזה.
באתי ללכת והוא חסם לי את הדלת יציאה , הוא שונא שהולכים באמצע שהוא מדבר.
– " יש לי חלון יחופר , עכשיו אתה מוכן לזוז ? " שאלתי.
" מה הסיכוי שתקדישי לי את החלון שלך ? "
– " אפס. כמוך " הזזתי אותו והלכתי.

– נקודת המבט של אלירן –
עבר שבוע , שבוע שהיא לא שמה עליי.
עוברת לידי ואפילו לא מסתכלת עליי , השינוי הזה שהיא עשתה יכול להרוג בן אדם מעצבים.
והתמונות שהיא מעלה עם החבר המזדיין הזה שלה , יותר מסובב לי את הפיוז.
כוסעמקק שבוע אתה הכל בשבילה ושבוע את כלום בשבילה.
ישבתי בצד , רחוק מכולם.
אני אוהב את הלבד כשאני עצבני.
הסתכלתי עלייה , היא ישבה מולי.. צוחקת מחייכת , חייה את החיים.
ואני כמו טמבל עדיין תקוע עלייה.

– נקודת המבט של תהל –
" תסתכלי על אלירן , זה נראה שמשהו עובר עליו " מאי אמרה לי.
– " הוא לא מעניין אותי האמת " עניתי.
" את לא חושבת שהלכת רחוק עם זה ? " היא שאלה.
– " זה כלום לעומת מה שהוא עשה לי "
" עדיין , תראי אותו.. ממתי הוא יושב לבד ? " היא שאלה.
– " כשהוא עצבני או כשהוא עצוב " מילמלתי.
" הספקת להכיר אותו הא ? "
– " שנה שלנו ביחד לא הולכת ברגל "
" אולי קרה משהו , לכי תראי מה איתו " היא אמרה.
מצד אחד אני דואגת לו , אולי באמת קרה משהו והוא צריך אותי.
מצד שני , אחרי כל מה שהוא עשה לי לא מגיע לו שאני אדאג לו.
– " לכי את " אמרתי אחרי התלבטות , החלטתי להישאר לשבת.
הוא יסתדר , כמו שהוא הסתדר עד עכשיו.
" אני באמת אלך " היא אמרה בשביל לעצבן אותי.
– " בשמחה " זרמתי איתה.
היא קמה מאיפה שישבנו והתקדמה אליו , זה לא היה בצחוק מה שהיא אמרה ?

– נקודת המבט של אלירן –
חיפשתי את המצית באחד הכיסים , חייב להירגע והמנהל יכול להזדיין.
" אל תסתבך " מאי אמרה כשבאתי להדליק את הסיגריה.
" מה יש ? " היא הוסיפה והתיישבה לידי.
– " סתם.. מחשבות " עניתי.
" כן.. אהבה יכולה לחרפן " היא אמרה.
– " מה הקשר אהבה ? " שיקרתי.
" להיות יותר ספציפית ? " היא שאלה. כ"כ שקוף ?
– " היא משגעת אותי מאי " אמרתי ונשמתי נשימה עמוקה.
" אתה גרמת למצב הזה " היא אמרה.
– " לא חשבתי שזה יהיה כ"כ קשה בלעדייה , את מבינה ?
קלטתי המון דברים רק אחרי שאיבדתי אותה.. "
" ככה זה בחיים , מעריכים אחרי שמאבדים "
– " החבר הזה שלה , זה רציני איתו ? " שאלתי.
" לפי מה שאני יודעת , כן "
– " היא אמרה שהיא אהבה אותי יותר מהכל ? אז איפה כל האהבה הזאת ?? " שאלתי.
זה משהו שאני עדיין לא מצליח להבין.
" אז את מתכוונת לאחר למתמטיקה ? " תהל שאלה את מאי , לא שמתי לב שהיא התקרבה בכלל.
" אני באה " היא ענתה.
" שזה לא מה שישבור אותך הא ? " היא אמרה וקמה.
תהל אפילו לא הסתכלה עליי , אני מקווה שהיא יודעת שהמצב הזה הולך להשתנות.
לא הלב ולא האגו מקבלים את ההתנהגות המזדיינת הזאת שלה.

פרק 26 :

– " שעה לקח לך להגיע ? " שאלתי אותה כשהיא פתחה את הדלת של הבית שלה.
" הבהלת אותי מטומטם " היא אמרה והסתובבה אלי.
– " אנחנו צריכים לדבר , את לא חושבת ? "
" לפי מה שזכור לי , אין לי מה להגיד לך " היא אמרה.
– " אז תקשיבי לפחות , את יכולה לשבת ? " שאלתי והצבעתי על ספסל בכניסה של הבית שלה.
" יכולה ? כן. רוצה ? לא " היא אמרה ובאה להיכנס לבית שלה.
– " עשר דקות " אמרתי ותפסתי אותה מהיד.
" חמש " היא אמרה והתיישבה.
– " עכשיו אני מתחיל להבין כמה פגעתי בך " מילמלתי.
" עכשיו זה מאוחר מידי " היא הרימה את הקול טיפה.
– " אני יודע , ואני משלם על הטעות הזאת תאמיני לי "
" אני שמחה לשמוע "
– " אני באמת מצטער "
" במקרה הזה מצטער זה לא מספיק "
– " אפשר לפחות לחזור להיות ידידים ? " וככה לאט לאט אני אתקרב אלייה ,
לאט לאט היא תתרכך , לאט לאט אני אכבוש אותה מחדש.
" אני לא מעוניינת בשום קשר איתך , כזה או אחר " היא אמרה.
נהייתה קשה הבת זונה.
– " אני לא יודע מה לעשות איתך! " צעקתי.
– " תראי עד כמה אני משפיל את עצמי בשבילך!! " הוספתי.
" אף אחד לא אמר לך לבוא לפה , אתה יכול ללכת " היא אמרה וקמה.
– " אני לא סיימתי לדבר " הרמתי את הקול ותפסתי אותה מהיד.
" הזמן שלך הסתיים " היא אמרה וניסתה להשתחרר מהאחיזה.
ובדיוק בטיימינג הכי לא מתאים שיש , החבר ההומו שלה הגיע.
" אני מפריע ? " הוא שאל. איעל סבתא שלך אתה תמיד מפריע.
– " כן " אמרתי.
" לא " תהל אמרה וקמה.
הוא הסתכל עליי , בחן אותי מכף רגל ועד ראש. זה עיצבן אותי.
– " מה אבד לך ? " צעקתי.
" אל תתייחס אליו " תהל אמרה ומשכה אותו לבית שלה.

– נקודת המבט של איציק / הבוס
-חשבתי על זה המון , ימים על גבי ימים.
הבנתי מאלירן שהמצב הכספי שלהם בבית לא משהו ,
זאת גם הסיבה העיקרית שהוא הגיע לעבוד פה.
החלטתי לעשות משהו , אני לא יכול לראות את המשפחה שלי נופלת ולשבת בצד בשילוב ידיים.
הוצאתי את המפתחות של המכונית מהמגירה ויצאתי.
שנייה לפני שדפקתי בדלת שלהם , הלב שלי התחיל לדפוק.
אזרתי אומץ ודפקתי בדלת שלהם ,
" רק רגע " שמעתי מישהי צועקת מאחורי הדלת.
הדבר הראשון שעלה לי לראש זה לקחת את הרגליים ולעוף מיפה ,
אבל החלטתי להשים סוף לפחדנות , הייתי פחדן כל השנים האלה ,
עכשיו אני צריך לתקן את כל מה שהרסתי.
" כן ? מי את.. " היא אמרה ושתקה.
" זה אתה ? " היא נירתעה ובחנה אותי.
שתקתי.
" מה אתה עושה פה ? מה אתה רוצה ? מה קרה שהחלטת להראות את עצמך אחרי כל הזמן הזה ? " היא שאלה המון שאלות , לא הספקתי לעקוב אחרי כולן.
– " אפשר להיכנס ? " בלעתי רוק.
– " שנדבר כמו שני אנשים מבוגרים ? " המשכתי.
" איפה היית שהיינו צריכים לדבר כמו אנשים מבוגרים ? " היא הרימה את הקול.
– " אני מבין את הכעס שלך אבל.. " באתי להמשיך והיא קטעה אותי.
" אבל אתה הולך " היא אמרה וטרקה את הדלת.

– נקודת המבט של אלירן –
שכבתי לישון , עצמתי עיניים ועלה לי לראש התמונה של שניהם מהיום.
הלכתי לכיוון החלון והדלקתי סיגריה.
לא מוכן לקבל את זה שהיא המשיכה הלאה , שיש לה מישהו אחר.
אני לא מצליח להוציא אותה מהראש כוסעמקקק ,
אני לא יודע איך לעקור את האהבה שלי אלייה.
מה שאני כן יודע זה שאני לא הולך לוותר , אלירן כחלון אף פעם לא יוצא מובס.
שום בן זונה לא יתפוס את המקום שלי.