סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 24

עונה שנייה פרק 24 :)

" איך היה היום ? " הבוס שאל אותי.
– " בבית ספר ? " שאלתי.
הוא הנהן לחיוב.
– " סבבה , נראה עד כמה יהיה לי סבלנות לשבת בכיתה יום שלם "
" תשתדל לא לעשות בעיות , במיוחד לא בשבועות הראשונים " הוא אמר.
– " כבר הבטחתי לך משהו "
" סומך עלייך " הוא חייך והלך.
עדיין לא הצלחתי להבין למה הוא כ"כ טוב אליי.
" אתה מאחר " ברוך אמר כשנכנסתי לחדר עבודה.
– " דיברתי עם איציק " אמרתי.
" הוא אבא שלך , דוד שלך , חבר שלך , או אח שלך ? " הוא שאל.
– " מה ? "
" מה זה איציק ? הבוס " הוא הרים את הקול.
– " טוב מה יש לעשות היום ? " הסבלנות שלי מתחילה להיגמר.
הוא הביא לי מלא דפים למיין , כמו בהתחלה שהביאו לי עבודות קלות.
כבר כמה ימים מביאים לי פה עבודות קלות.. משהו מוזר פה.
– " אתה יודע עכשיו שאני בבית ספר של הבת שלך ,
אני יכול לדאוג לה לאחלה השגחה פרטית " אמרתי וחייכתי חיוך מתחכם.
" אני מקווה מאוד בשבילך שלא עלה לך לראש אפילו בטעות להתחבר אלייה " הוא אמר בטון מזהיר.
– " להתחבר אלייה ? " שאלתי וצחקתי.
– " היא כבר הBFF שלי " הוספתי.
" אל תגיד שלא הזהרתי אותך " הוא אמר עצבני ותפס אותי מהחולצה.
– " אתה לא במצב של לאיים " אמרתי ושחררתי את היד שלו ממני.
– " עבודה מהנה " הוספתי ויצאתי. הסבלנות שלי ממזמן נגמרה.

– נקודת המבט של איציק / הבוס –
מאז שהתגלה לי שאלירן הוא הבן שלי , אני על סף השיגעון.
אני לא ישן כמו שצריך בלילה וביום אני לא מפסיק לחשוב על כל הסיפור הזה.
אני מת לגלות לו את האמת ויהיה מה שיהיה , אבל אין לי אומץ.
אני לא מוכן לקחת את הסיכון שהוא ייעלם לי שוב מהחיים.
אבל מצד שני , ככל שאני ימשוך את זה יותר ככה הוא יותר ישנא אותי.
הוא בעצמו אמר לי שהוא שונא את אבא שלו , אותי.
אני עוד שנייה מתחרפן , אני שונא לצאת משליטה.
כאבא 'טוב' אתם בטח מצפים ממני להוציא אותו מהבוץ שהוא נכנס אליו ,
מהעבודה שכל אבא היה מפחד שהבן שלו יעבוד בה.
אבל אחר כך מה ? הוא ייעלם לי שוב מהחיים.
" אני לא יכול איתו יותרררר! " ברוך נכנס אלי למשרד עצבני. קטע אותי באמצע המחשבות.
– " עם מי ? " שאלתי.
" אלירן. תפטר אותו כבר! " הוא הרים את הקול. בשום אופן לא!
– " תשב ותרגע. אחרי שנרגענו תספר לי מה קרה ? "
" הוא חושב שהוא בקייטנה ? בא מתי שבא לו והולך מתי שבא לו ? נהיה אדון לעצמו הילד "
– " למה הוא הלך ? "
" הוא התחיל לדבר על דברים אסורים , החזרתי תגובה , כבודו התעצבן והחליט שלא מתאים לו לעבוד יותר היום אז הוא פשוט יצא "
– " על הבת שלך ? "
" כן , אתה בעצמך יודע כמה אני שונא שמדברים עלייה " הוא אמר עצבני.
הבת של ברוך זה הדבר הכי יקר לו , אני מכיר את ברוך כבר המון זמן , הוא כבר כמעט כמו הבן שלי , ואני בעצמי יודע כמה שהוא אוהב את הבת שלו יותר מעצמו.
– " אני אדבר איתו , אל תדאג " אמרתי והוא יצא.

– נקודת המבט של תהל –
" זה רק אני או שאלירן החליט לעשות שינוי בדיוק בכיתה יב ? " מאי שאלה כשנכנסנו לשער.
– " זה רק כדי לעשות רושם שהוא ילד טוב , נותנת לרושם הזה גג שבוע " אמרתי.
– " טוב מה נתקענו ? " הוספתי ומשכתי אותה.
הוא ישב עם מלא ילדים , הרוב בנות.
ידעתי שלא יהיה לו קשה מבחינה חברתית , הוא מכיר מלא ילדים מפה.
קינאתי , אבל לא נתתי לקנאה לעלות לי יותר מידי לראש.
אני צריכה לקנא רק לאדם אחד וזה לעומר.
– " בוקר טוב חייםשליי " שלחתי לו הודעה.
" בוקר טוב אהובתיי " הוא החזיר אחרי כמה שניות.
בדיוק היה צלצול , נכנסנו לכיתה.
לא יכולתי יותרר , ספרות יצאה לי מכל החורים!! הייתי חייבת לצאת להתאוורר.
– " אפשר ללכת לשירותים ? " שאלתי את המורה.
היא הנהנה לחיוב ויצאתי.
" עצרי שנייה " שמעתי את אלירן אומר לי.
– " מה ? " עניתי לו בטון של 'זריז'.
" איפה המגרש שלכם ? " הוא שאל.
– " אולי דמיינת שאני המזכירה במקרה ? " שאלתי.
" חלאס עם המשחקים שנייה " הוא אמר.
– " גם זה מסובך להסביר וגם הקליטה האיטית שלך , לא חושבת שזה אפשרי להסביר לך " עניתי.
" יותר קל אז שתבואי איתי ותראי לי איפה זה , לא חושבת ? " הוא שאל וחייך חיוך מתחכם.
– " נשמע מהנה אבל אני מוותרת " עניתי.
" חשבתי שבכיתה י'א מתחילים להתבגר " הוא אמר , לא התייחסתי.
הסתובבתי ובאתי לחזור לכיתה.
" את נותנת לי ללכת ללכת לאיבוד פה ? על מצפונך " הוא אמר.
– " כשזה נוגע אלייך המצפון שלי ישן שעות נוספות "
" נהיית רעה " הוא צחק , גם בשיחה הכי רצינית הוא חייב להיות ציני , לעשות צחוק.
– " אני רעה לכל מי שאני שונאת "
" פעם אהבת אותי.. "
– " שמעת מה אמרת , פעם.. "
" כוסעמק את מחרפנת אותייי " הוא אמר והסתובב ללכת.
– " אף אחד לא אמר לך לעבור לפה " אמרתי.
" זה מה שמציק לך ? שעברתי לפה ?? "
– " אתה יודע שכן "
" למה זה מציק לך בעצם.. הא ? אולי כי את מפחדת לגלות שאת עדיין אוהבת אותי ? "
– " אני שונאת אותך! איך הגעת לאהבה ? " הרמתי את הקול.
" את יודעת מה , תאהבי אותי תשנאי אותי זה ממש לא משנה לי.. העיקר שבשני המצבים אני עדיין נמצא במחשבות שלך " הוא חייך חיוך ציני והלך.
מטומטם.

שבת שלום יפות שלי ♥♥