סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 40
עונה שנייה פרק 40 :)
יצאתי מהבית שלי והתקדמתי אל הבית של אדיר.
" שוב אתה ? " הבת של ברוך שאלה כשכמעט נתקעתי בה.
– " הגעגועים שלך הובילו אותך עד אליי אני רואה " אמרתי.
" קלעת " היא חייכה.
– " פיתחת אלי כל כך הרבה רגשות ואני אפילו לא יודע את השם שלך , זה הגיוני ? "
" חחח דניאל ושלך ? " היא שאלה.
– " אלירן " עניתי.
היא לה פאלפון , היא ענתה.
" כן אבא ? " היא אמרה , היא מדברת עם ברוך. טפו עליו.
" טוב אני הלכתי , נדבר " היא אמרה ובאה ללכת.
הייתי שקוע במחשבות שלי , על כמה שאני שונא את ברוך.
חשבתי שהיא מדברת לפאלפון.. לא שמעתי מה היא אמרה אפילו.
" אתה יכול להיות קצת פחות מנומס זה בסדר "
– " חח מה ? "
" עזוב, התייאשתי ממך "
– " עוד לא הכרנו וכבר את מיואשת ממני ? " צחקתי.
" מסתבר " היא אמרה בחצי חיוך.
" יאללה להתראות " היא אמרה.
" ביי דניאלוש " חייכתי והלכתי.
חמודה יחסית לאבא.
*
עבר שבוע , שבוע שכולו דניאל.. או שבשבילי היא תמיד תהיה הבת של ברוך.
בין האנשים שאני הכי שונא.
אני חושב שהיא מתחילה לפתח רגשות , זה לא כ"כ קשה שבדובר באחד כמוני.
ביני לבין תהל אין משהו חדש..לצערי.
– נקודת המבט של תהל –
שכבתי על המיטה ושמתי ברקע את השיר של הפיל הכחול – יסמין.
הרשתי לכמה דמעות לזלוג החוצה , השיר הזה הזכיר לי תקופה יפה.
תקופה שהייתי נותנת הכל כדי לחזור אלייה.
" שמעתי את השיר הזה מלמעטה ולא האמנתי שזה בא ממך " מאי נכנסה לחדר ואמרה.
– " למה לא ? שיר יפה לא נשמע ? " שאלתי.
" את צוחקת איתי ? זה השיר שאלירן תמיד היה מקדיש לך שהייתם ביחד "
– " מי זה אלירן ? " שאלתי.
" את באמת רוצה שאני אגיד לך מי זה ? " היא שאלה.
– " לא , לא נשמע מעניין במיוחד "
" פעם היית חושבת אחרת.."
– " פעם גם הוא היה אחר "
" זה אותו אלירן תהל , אלירן שתמיד אהב ויאהב אותך " היא אמרה.
– " זה לא אותו אלירן מאי , אלירן שלי לא פושע! " הרמתי את הקול.
– " אני קמה יום אחד ומגלה שהכל השתנה. לא רק החיים משתנים ,
גם הדרך שלנו להסתכל על אדם מסויים השתנה , תראי את אלירן למשל " הוספתי.
" תאמיני לי שאני לא מאמינה " היא אמרה.
– " לא מאמינה למה ? " שאלתי.
" שאני מדברת עם תהל , תהל שעברה מהפך של 180 מעלות "
– " תהל שנפגעה כ"כ הרבה מאותו בן אדם "
שמתי שוב את אותו שיר , אהבתי את הצמרמורת שהשיר הזה עושה לי.
" את יודעת מה אומרים " מאי אמרה.
" שכשאת שומעת שיר שמזכיר לך תקופה אחרת , והוא מעלה בך געגועים ,
זה אומר שהיית רוצה לחזור לתקופה הזאת , שמשהו מהתקופה עדיין נשאר בך "
– " הוא לא מעלה בי געגועים! " תקפתי.
" בגלל זה כל השיחה שלנו הייתה על אלירן ? " היא שאלה.
– " וחוץ מזה אין רכבת שיכולה לקחת אותי לעבר אלא רק לעתיד ,
ואם את שואלת את האמת.. אני לא רואה את אלירן בעתיד שלי " אמרתי.
" את אומרת את זה ואני אפילו לא האמנתי למילה אחת שלך " היא אמרה בביטחון.
– " את לא חושבת שהגיע הזמן פשוט לשחרר ? " שאלתי.
" לשחרר ? " היא שאלה.
– " כן, לשחרר " אמרתי בחצי חיוך ושמתי את השיר שוב ,
בפנים הרגשתי רע.
*
למה אני מוצאת את עצמי יושבת ובוכה במיטה בגללו למרות שהחלטתי לשחרר ?
אני עד כדי כך אוהבת אותו ,
למה ?
איך למרות שהוא פגע בי כ"כ הרבה פעמים אני עדיין אוהבת אותו באותה המידה ?
אהבה זה דבר כל כך מסובך וכואב..
עצמתי עיניים ונרדמתי תוך שנייה , הדמעות עשו את שלהן..
תגובות (5)
באא לי כבר שהם היווו ביחדד
תמשיכיייייייי
שיחזרו כברררר
תמשיכי דחוףףףףף
תמשייכיייייי <3 !!
מלמעטה = מלמטה
כתבתי לך את השאר בפרק הקודם.
שיחזרו אמןןן