סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 35

עונה שנייה פרק 35 :)

– נקודת המבט של תהל –
" את בטוחה שאת לא רוצה להישאר לישון פה ? " מאי שאלה אותי.
הייתי אצלה כמה שעות טובות , הייתי חייבת לעדכן אותה בכל מה שקרה.
– " אמא שלי תתחרפן אם היא לא תמצא אותי בבוקר " עניתי.
" אז את הולכת לבד ? " היא שאלה.
– " כן "
" זה רק אני או ששתית מיץ אומץ ? "
– " חח ירעה " אמרתי ויצאתי.
תוך דרך קיצור אני עשר דקות בבית.

– נקודת המבט של אלירן –
הגעתי בעשר וחצי בול לפארק , לא היה אף אחד.
ישבתי בספסל וחיכיתי לכבוד מלכותו.. לסרוסי הבן זונה.
אחרי חמש דקות ראיתי אותו מתקרב מרחוק , קמתי מהספסל.
" בוא נעשה את זה זריז " הוא אמר.
– " פשוט אני חשבתי להזמין אותך לארומה על הדרך "
הוא חייך חצי חיוך ואז נהפך שוב לרציני שהושיט לי את הכסף.
– " יש פה הכל ? " שאלתי.
" חצי "
– " מה זה חצי אני צריך הכל " הרמתי את הקול.
הפיטורים שלי תלויים בכל הסכום.
" אתה יודע מי אני בכלל שאתה מרשה לעצמך להרים את הקול ? " הוא שאל והתקרב אלי.
– " מי ישמע מי אתה " אמרתי.
" אתה חמוד.. חבל עלייך " הוא אמר, מישהו בסביבות ה30.
– " קיצר הכסף.. אני צריך את כל הסכום "
" חכו יומיים אולי יהיה לי את החצי השני "
– " אני לא אלך לפי החליל שלך , את הכסף. עכשיו! " צעקתי.
" עוד מילה ולא תקבלו עוד שקל " הוא אמר והתחיל ללכת.
כאילו מצפצף על מה שאמרתי ועוד עף על עצמו ,
מעבר לזה שכבר הייתי עצבני שהפיטורים שלי תלויים בסכום כסף מזדיין ,
ושכשאני רוצה משהו , אני לא ארגע עד שאני אקבל אותו.
באותו רגע לא חשבתי , הוצאתי את האולר מהנעל והתקדמתי אליו ,
שהייתי קרוב אליו תפסתי אותו והצמדתי לו את האולר לצוואר.
– " הכסף , עכשיו! לפני שלא תזכה להגיע הביתה " צעקתי.
" תוריד את האולר ואני מוכן לשכוח את כל מה שקרה עכשיו " הוא אמר.
– " תביא לי את הכסף ואני אהיה מוכן לשכוח מי אתה " אמרתי.
התנהגתי כמו חולה נפש אני יודע אבל ראיתי רק את המטרה שלי מול העיניים.. הפיטורים.
" נישבע לך שאתה מסתבך! " הוא צעק.
" מה אתה מפגר ?? תעזוב אותו! " שמעתי את הקול של תהל לידי.
– " מאיפה את באת ? " שאלתי , לא הבנתי מה הולך פה.
" אני לא אחזור על זה שוב אלירן! " היא צעקה.
אחרי הכל , אני נמס לידה..
עזבתי אותו ודחפתי אותו לעבר השביל , הוא הסתכל עליי ועל תהל כמה שניות והלך.
" אני לא מכירה אותך כבר!! " היא צעקה והתיישבה בספסל להירגע.
– " תרגעי עם ההיסטריה שלך את! " צעקתי חזרה והתיישבתי לידה.
היא נירתעה ממני וקמה מהספסל.
– " מה יש לך ? " שאלתי.
" אני לא יכולה להסתכל עלייך! מה חשבת לעשות ?? אני כבר מפחדת ממך! " היא צעקה.
– " את.. מפחדת ממני ? " שאלתי. זה כבר שבר אותי.
" כן! תראה למה אתה מסוגל לעשות " היא אמרה.
שתקתי.
" מה יש במעטפה ? " היא אמרה וניסתה לחטוף לי אותה.
– " זה אמ.. כלום " אמרתי והכנסתי אותה מהר לכיס , הפתיעה אותי כוסאמק.
" תראה לי מה יש בפנים "
– " לא עניינך " צעקתי.
" אני לא מטומטמת אלירן! " היא הרימה את הקול ושמה ידיים על הפנים.
– " אם את לא מטומטמת אז חאלס לשאול שאלות " צעקתי.
היא מתחילה לגלות..אכלתי אותה.
– " התכוונת לדקור מישהו , יש לך מעטפה של כסף ביד אתה מ.. " היא מילמלה לעצמה וקטעתי אותה.
" תרגעי כבר " הרמתי את הקול ומשכתי אותה לידי לספסל , שתירגע קצת.
" אני לא מאמינה מה נהייתתתתת " היא צעקה.
– " את מוכנה להירגע כבר ?? " צעקתי בחזרה.
" תראה עד לאיזה רמה יכולת לרדת , אני כבר לא מזהה אותך! " היא המשיכה לצעוק.
– " טוב חאלס לצעוק! עוד יחשבו שאונסים אותך " אמרתי והתקרבתי אלייה טיפה.
" אל תיגע בי " היא נירתעה שוב וקמה מהספסל.
– " לכי , ביי " צעקתי, ללא ספק שהיא הצליחה לעצבן אותי.
" אני לא אלך עד שתעשה לי סדר במחשבות " היא הרימה את הקול.
– " אני לא חייב לך כלום , מבחינתי כרגע את אוויר " צעקתי וקמתי מהספסל.
פחדתי מהידיעה שהיא תתחיל לדעת עוד ועוד פרטים.
עכשיו כשאני עם חצי רגל בחוץ מהעבודה היא מתחילה לדעת הכל ? זה הרתיח אותי.
" זאת העבודה שלך ? " היא שאלה.
שתקתי.
" די כבר עם המשחק השקט הדפוק הזה " היא אמרה והתחילה לתת לי מכות בחזה.
היא הייתה כולה נסערת. נתתי לה להתפרק , אולי ככה היא תצליח להירגע איכשהו.
– " נירגעת ? " שאלתי אותה כשהיא התיישבה בספסל.
" אל תדבר איתי! " היא אמרה ושילבה ידיים.
פתאום עצרה לידנו ניידת של משטרה, שני שוטרים יצאו מהניידת והתקדמו אלינו.
" כמה זמן אתם פה ? " השוטר שאל.
– " חצי שעה " עניתי.
" וראיתם משהו חריג בזמן שהייתם פה ? " הוא שאל.
" מה ? " תהל נילחצה.
מצד אחד היא יכולה לשקר לו מצד שני היא יכולה להפיל אותי ,
האמת שלא כ"כ עניין אותי מה שהיא תגיד , העיקר שהיא תרגיש טוב עם עצמה.
" תקיפה או משהו דומה ? " הוא שאל.
" לא " תהל אמרה.
– " כן " עניתי. אמרנו ביחד.
" כן או לא ? " הוא שאל.
– " כ.. " באתי לענות ותהל קטעה אותי.
" לא " היא אמרה.
" אוקיי תודה וסליחה על ההפרעה " השוטר אמר והלך לעשות עוד סיבוב בפארק.
" תגיד לי אתה מטומטם או שאתה עושה את עצמך ? " תהל הרימה את הקול.
– " למה שיקרת לו ? " צעקתי.
לא אמרתי לה מילה על כל העסק המזדיין הזה כדי שהיא לא תסתבך ,
והנה עכשיו.. היא משקרת לשוטר! הייתי עצבני , בעיקר על עצמי..
הלכתי חזרתי הלכתי חזרתי , לא יכולתי להישאר במקום אחד.
" ניראלך שאני אדפוק אותך ?? " היא הרימה את הקול.
– " את שיקרת לו , את יודעת מה יקרה אם יגלו ששיקרת ? "
" עזוב את זה , ממתי עוברת פה משטרה בפארק הנטוש הזה ? " היא שאלה מופתעת טיפה.
– " באמת מוזר.. אולי הם קיבלו דיווח , שמעת את השוטר הוא היה בטוח שהייתה פה תקיפה "
" רק אני ואתה פה אלירן.. " היא אמרה.
" יכול להיות שמדובר בך ? " היא הוסיפה בזהירות.
– " אין מצב , כנראה זה סתם צירוף מקרים " אמרתי.
" אני לא חושבת שזה צירוף מקרים , מישהו יודע על מה שהלך כאן ? "
– " כן אבל.. " אמרתי והיא קטעה אותי.
" אתה רואה מסביבנו עוד אנשים ? עוד קטטות ? " היא שאלה.
– " יכול להיות שיש בצד השני של הפארק "
" אני באתי משם , אין שם אפילו כלב " היא אמרה.
התחלתי לחשוב טיפה , היא פתחה לי את העיניים והתחלתי לעשות 1 פלוס 1 ..
אני לא אתפלא אם היא צודקת , ישר חשבתי על ברוך.
כשחושבים על זה לעומק , כ"כ מתאים לאפס הזה.
– " איזה בן זונה.. " מילמלתי, נפל לי האסימון שהוא ניסה להפיל אותי.

לא המשכתי הרבה זמן כי הייתי בחופשה וכשרציתי לעלות זה הראה שיש תקלה ,
עוד מעט אני אעלה עוד פרק ♥