סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 6

עונה שנייה פרק 6 :)

" סוף סוף הביתההה!! " מאי צעקה מאושר.
– " הולכים באוטובוס ? " שאלתי.
ציפיתי לראות את ההוא מאתמול , לא יודעת למה אפילו.
" בואי יעצלנית " היא אמרה והלכנו לכיוון התחנה.
הגענו לתחנה , היא הייתה מפוצצת.. בחנתי את כל הילדים שם ,
הוא לא היה שם.
בכל מקרה מה אכפת לי ממנו.
הגיע קו, מהיר יחסית לאתמול.
" מה דעתך על לרדת בתחנה של אדיר ? " מאי שאלה אותי בהתלהבות.
– " מה דעתך שנירד בתחנה של הבית שלי ? " שאלתי.
" את לא מבינה מה קרה " מאי אמרה בלחץ.
– " מה ? " נילחצתי טיפה.
" אמ.. חוץ מי זה שפיספסת את התחנה שלך , כלום " היא חייכה.
– " כלבה , הבהלת אותי לחינם! " אמרתי.
" אז יורדים אצל אדיר ? " היא חייכה בחיוך ממזרי.
– " תשלחי לו הודעה שיכין אוכל טעים בנתיים , אני רעבה " אמרתי.
" לא , נעשה לו ביקור פתע " היא אמרה.
– " נעצור נקנה קונפטים ? לאווירה את יודעת "
" די ידפוקה " היא אמרה וצחקה.

– נקודת המבט של אלירן –
" משעמם לי ואתה לא משעשע אותי מספיק " אמרתי לאדיר , אנחנו אצלו.
– " מה אתה רוצה שאני אעשה ? אתפשט ?? " הוא צחק.
" רעיון לא רע " קרצתי.
ואז דפקו בדלת ,
– " רגע " צעקתי. מרגיש כאילו זה הבית שלי.
המשיכו לדפוק , יותר חזק ולא הפסיקו.
– " אמא שלכם זונה שתקו " אמרתי והסתכלתי בעינית לראות מי החופר.
– " פאק " מילמלתי. ראיתי אותה.. אותה ואת מאי..
" מה יש ? " אדיר שאל לא מבין.
– " תהל " אמרתי בלי קול , התגעגעתי להגיד את השם הזה.
" לא הגיע הזמן שתפגשו סוף סוף ? " הוא שאל.
– " ממש ממש ממש לא " אמרתי. יותר ברור מיזה אי אפשר להיות.
" למה לא אני לא מבין ? " הוא שאל וחזרו לדפוק בדלת.
– " אין לך יציאה סודית כוסעמק ? "
" לצערי לא " הוא גיחח.
זה ממש לא מצחיק , במיוחד לא אותי.
" אני בחדר של ההורים שלך , תנסה להעיף אותן כמה שיותר מהר " אמרתי והלכתי.

– נקודת המבט של תהל –
" שעה ?? " מאי שאלה.
" לא מצאתי את המפתח " הוא ענה.
" מקווה שיש לך פיצוי מספיק טוב " היא אמרה.
" מספיק טוב בשבילך ? " הוא שאל ונישק אותה.
– " אחמ אחמ " השתעלתי בכוונה.
" רוצה גם פיצוי ? " אדיר שאל בציניות.
– " אני אשמח "
" הלוו , להירגע חברים " מאי אמרה ונישקה אותו נשיקה קטנה.
" יכלבים אל תשכחו שיש כאן מישהי רווקה ובודדה " אמרתי ונתתי לשניהם מכה ביד.
" תגיד אתה לבד פה ? " הוספתי.
" אמ.. כן " הוא ענה.
" מוזר שמעתי את הקול של אל.. לא משנה " אמרתי.
אני הוזה. אני מתחילה לשמוע גם את הקול שלו.
" של אלירן ? " הוא שאל.
" כן.. " מילמלתי.
" דמיינת " הוא גיחח.
" יכול להיות "
" מה איתו באמת ? שמעת עליו לאחרונה ? " מאי שאלה והסתכלה עליי , היא מנסה לברר בשבילי.
" הכל טוב איתו.. את יודעת , רגיל " הוא ענה. זה לא תשובה מספיק מספקת!
– " הוא פרש מהבית ספר , מה טוב איתו בדיוק ? " שאלתי.
" כל אחד והשיקולים שלו " הוא אמר , ניסה להגן עליו.
– " מה השיקול פה בדיוק ? הוא מטומטם! נשאר לו שנה אחרונה שיעשה אותה ולא יתפנק ,
בגרויות אין לו אז לפחות שיהיו לו 12 שנות לימוד! " הרמתי את הקול.
" את עדיין אוהבת אותו ? " הוא שאל פיתאום.
– " מה זה קשור עכשיו ? סה"כ כואב לי לראות איך הוא הורס את החיים שלו לאט לאט "
ניסיתי לשנות נושא.. מה שלא כ"כ הלך לי.
" את מתחמקת מהשאלה שלי.. " הוא התעקש.
– " לא , אני לא זוכרת מיהו בכלל " אמרתי בטון מזלזל. שיקרתי.

– נקודת המבט של אלירן –
" לא , אני לא זוכרת מיהו בכלל " היא אמרה בזלזול.
יופי. זה מה שרציתי שיקרה. הצלחתי.
אבל אם אני כ"כ מתלהב שהיא שכחה ממני , למה העצבים התחילו לעלות ?
" אני חושבת שאני אלך " תהל אמרה.
" אני מבטיח לשנות נושא " אדיר אמר.
" זה ממש לא קשור לנושא הזה , אמרתי לך שהוא כלום בשבילי " היא אמרה בטוחה בעצמה.
– " באמת ? " הוא שאל.
" כן " היא אמרה בלי להסס אפילו.
" הלכתי " היא נתנה לשניהם נשיקה בלחי והלכה.
" נעלה לחדר ? " אדיר שאל אותה כדי שאני אוכל לצאת. התייבשתי פה!
" דווקא כיף לי פה " היא אמרה. מאי מאי מאי..
" אז תכייפי פה לבד " הוא צחק ונכנס לחדר שלו.
" חבר זבל אתהההההה! " היא צעקה לו מהחדר.
ניצלתי את זה שהשטח פנוי ויצאתי.
קיבלתי הודעה מברוך ,
" יש לך שיחה עם הבוס " הוא שלח.
– " עכשיו ?? "
" שנה הבאה " הוא שלח.
הכנסתי את הפאלפון לכיס ונסעתי לשם.
– " קראת לי ? " נכנסתי לחדר של הבוס.
" אתה יודע , דופקים בדלת לפני שנכנסים " הוא אמר.
– " מה זה משנה ?? " הרמתי את הקול.
" צא וכנס שוב " הוא אמר.
– " מה אתה רציני ?? " מה הצומי הזה עכשיו סעמק.
" צוחק אני לא אז.. " הוא בא להגיד וקטעתי אותו.
– " אם אני אצא אני לא אכנס שוב " אמרתי.
" שב "
" אמרנו שאת הצרות משאירים בחוץ לא ? " הוא אמר כשהתיישבתי.
– " על איזה צרות אתה מדבר ? " אמרתי והזדקפתי , להראות שהכל בסדר אצלי.
" אם משהו מפריע לך אתה יכול לדבר איתי " הוא אמר.
– " הכל בסדר " הרמתי את הקול.
" אז תפסיק עם הפרצוף תשעה באב הזה ותתנהג כמו גבר " הוא צעק.
– " מה רצית ? " החלפתי נושא.
" שתספר לי קצת עלייך " הוא אמר.
– " בשביל זה הגעתי עד לכאן ??? בשביל לספר על עצמי ? " הרמתי את הקול.
" עשיתי שיחה כזאת עם כל אחד שנימצא פה , ואיתך עוד לא הספקתי "
– " מה אתה לא יודע ? " שאלתי. הוא הרי יודע יותר דברים עלי מאמא שלי.
" אתה יודע מה עזוב , אתה משחורר. נעשה את השיחה הזאת יום אחר " הוא אמר.
– " אז הגעתי לכאן לחינם ? "
" אני מרגיש שאני מדבר לקיר , אתה נמצא ולא נמצא פה "
בדיוק התקשרו אליו.
" כן. אוקיי. אני יוצא עכשיו " הוא אמר לפאלפון.
" עכשיו אנחנו נהיה חייבים לקיים את השיחה הזאת ביום אחר "
– " אפילו הכנסת אורחים אתה לא יודע לעשות , הולך לי באמצע " אמרתי.
" פעם הבאה אני אביא כיבוד גם מבטיח " הוא אמר.
המקום הזה עוד הולך לשגע אותי באבא שלי.