סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 11

עונה שנייה פרק 11 :)

כבר יום שני שלקחתי חופש מהעבודה על דעת עצמי.
אין לי זין לברוך.
" חייםשלי אתה בבית ? " תהל שלחה.
– " לא " שלחתי.
" איפה אתה ? " היא שלחה.
– " יש לי משהו לטפל בו " שיקרתי. אני בבית מתחת לשמיכה.
" אז תבוא אלי אחר כך.. התגעגעתי :/ " היא שלחה.
– " אני אחזור רק בלילה , אני לא אוכל היום " שלחתי.
אני רק אסתכל עלייה ואני נשבר.. אני ממשיך בתוכנית שלי.
היא חייבת לשנוא אותי.
סיננתי אותה.
היא שלחה התגעגעתי ולא עניתי.. אין יותר משפיל מיזה לדעתי.
קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן , לצערי הכסף לא גדל על העצים.
בכניסה לבניין של העבודה ראיתי את ברוך.. איזה סיפתח אינעל העולם
" אוו מי הגיע , כבודו החליט להגיע לעבודה ? " ברוך שאל.
– " לכבודו אין כוח לחפירות מיותרות " אמרתי ובאתי להמשיך לכיוון החדר עבודה.
" אתה לא חושב שמגיע לי משהו ? " הוא שאל ועצר אותי.
– " מכות ? " גיחחתי. הצחיק אותי הסיטואציה.
" אני רציני " הוא אמר במבט עצבני.
– " בקיצור מה אתה רוצה אדון ברוך ? " שאלתי באדישות.
" התנצלות " הוא אמר.
– " עשיתי משהו שאני צריך להתנצל עליו ? " שאלתי וחייכתי חיוך ציני.
" אתה עושה מזה צחוק ? " הוא הרים את הקול.
– " מישהו פה היום קם על הצד הרגיש שלו ? " שאלתי.
" בלי התנצלות אתה לא מתחיל לעבוד " הוא אמר.
יודע באיזה נקודות לגעת הבן זונה , מצד אחד חרא מי יתנצל בפניו אבל מצד שני אני חייב כסף.
" אתה מתנצל או שאתה הולך ? " הוא הרים את הקול והצביע לכיוון היציאה.
– " ניפגש בשמחות יקירי " אמרתי והלכתי. גם לסבלנות שלי יש גבול.
קיבלתי הודעה , תהל. מצאה לה זמן לשלוח הודעה..
" ? " היא שלחה.
– " את חייבת להפסיק עם זה " שלחתי לה חזרה.
" עם מה ? "
– " עם החפירות שלך , שיגעת אותי כוסעמק " שנייה לפני שלחצתי שלח מחקתי.
עדיף שאני אסנן אותה מאשר שאני אוציא עלייה את העצבים שלי.

– נקודת המבט של תהל –
– " בואי ניצא לסיבוב פה בשכונה " אמרתי למאי , אנחנו אצלה.
" רבע שעה ויצאנו " היא אמרה והלכה להתארגן.
בנתיים שלחתי לאלירן הודעה , חשבתי לעבור אצלו אחר כך.
אני התגעגעתי אליו לא יודעת מה איתו..
" אולי ננוח קצת " מאי אמרה והתיישבה על איזה ספסל בפארק.
– " ידעתי שלא יעבור עשר דקות בלי שתבקשי הפסקה "
" את פשוט מכירה אותי הא ? " היא אמרה בציניות.
– " חברת אמת אני או לא ? " קרצתי.
" חברה עברה את אבל עדיין חברה " היא אמרה.
– " חחחח יא יכלבה "
" בסה"כ אני אוהבת אותך " היא אמרה.
חזרתי שוב לתיבת הודעות עם אלירן וקראתי את השיחה האחרונה שלנו שוב ,
הוא עדיין לא ענה לי עם מה אני צריכה להפסיק.
– ? " שלחתי לו הודעה. זה הציק לי מה שהוא כתב..
" אני הולך לישון , נדבר מחר " הוא שלח. קראתי שוב את ההודעה. בשבע הוא הולך לישון ?
" זה לא אלירן שם ? " מאי שאלה. קטעה לי את המחשבות.
– " לא אין מצב , הוא כתב לי שהוא הולך לישון " אמרתי והמשכתי להיות בפאלפון.
" מה אין מצב זה הוא " היא אמרה.
הרמתי את המבט וכן , זה היה הוא. הוא התקדם בשביל שבא לכיוננו.
– " אלירן ? " שאלתי אותו כשהוא היה לידנו.
" מה את עושה פה ? " הוא שאל טיפה מופתע. הוא כנראה לא ראה אותנו.
– " עשינו סיבוב ועצרנו פה "
" אל תחזרי מאוחר " הוא אמר ובא להתקדם.
– " לא אמרת שאתה הולך לישון ? " שאלתי אותו. כנראה הוא התכוון שהוא בדרך לישון.. הכי הגיוני לא ?
" הולך " הוא אמר. ידעתי!
– " הכל בסדר איתך ? " שאלתי ומשכתי אותה טיפה לצד.
הוא היה ניראה עצבני טיפה , ראו על הפנים שלו שקרה משהו.
" לא נימאס לך לשאול כל יום מחדש את אותה השאלה ? " הוא שאל.
– " בכל יום שעובר אתה נראה יותר מתוסבך מהיום שעבר " אמרתי.
" הכל בסדר " הוא אמר והוציא סיגריה מהכיס.
– " היי. מה עם ההסכם ? " שאלתי והחזקתי לו את היד כדי למנוע ממנו להדליק את הסיגריה.
" ההסכם מבוטל " הוא אמר והדליק את הסיגריה.
– " אז אפשר לחזור ללבוש שורטים ? " שאלתי , ניסיתי לגרום לו לצאת מהבועה שהוא נמצא עכשיו.
" תעשי מה שאת רוצה " הוא אמר והלך.