סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 12

עונה שנייה פרק 12 :)

" אתה יודע מה שמתי לב ? " תהל שאלה אותי.
– " מה ? " שאלתי והלכתי לשכב במיטה.
" שמשהגעתי לכאן לא הסתכלת עליי אפילו פעם אחת בעיניים " היא אמרה.
– " וואלה ? " שאלתי.
" כן " היא אמרה ובאה לשבת לידי במיטה.
– " לא שמתי לב "
" אני אוהבת אותך " היא אמרה ותפסה אותי עם היד שאני אסתכל לה בעיניים.
– " גם א.. " בדיוק באתי לענות לה והתקשרו אליי.
" תסיים את המשפט ותענה " היא תפסה אותי ביד כשבאתי לקום לשידה לקחת את הפאלפון.
– " לפני שינתקו " השתחררתי מהאחיזה שלה וקמתי מהר לפאלפון.
הסתכלתי על הצג , ברוך.
הפאלפון הפסיק לצלצל , הוא ניתק.
– " גם לא הספקתי לענות וגם לא סיימתי את המשפט " ניסיתי לצאת מיזה.
" יש לך שלוש שניות לתקן את המצב " היא אמרה.
" שלוש "
" שתיים "
" אחת "
– " אני או.. " בדיוק באתי לסיים את המשפט וקיבלתי הודעה.
היא הייתה מברוך , פתחתי אותה.
" יש לך עשר דקות להיות פה " הוא שלח.
" זה כולה להגיד שלוש מילים מסכנות מה אתה מסתבך ? " תהל שאלה.
– " אני לא יכול עכשיו " שלחתי לו חזרה.
" תודה גם שאתה מקשיב לי " היא אמרה כשהסתכלתי שוב על ההודעה שלו.
– " מה אמרת ? " שאלתי.
" יותר בכיוון של רוצה " היא אמרה.
– " מה את רוצה ? " שאלתי.. לא כ"כ הבנתי אותה.
" שתתייחס אלייי , אתה מתייחס אליי כאילו אני אוויר " היא הרימה את הקול טיפה.
– " מתייחס אלייך תמיד חייםשלי " אמרתי ובאתי להתקרב אלייה לחיבוק , בדיוק ברוך שלח הודעה.
" אתה הבנת לא נכון כנראה , זאת לא שאלה זאת פקודה. " הוא שלח.
כוסאמא שלו.
" ממתי אתה כ"כ עסוק ? " היא שאלה והתקרבה אליי.
– " אני צריך ללכת " אמרתי עם מבט מצטער.
ברוך הטמבל הזה מסוגל לבוא לפה, ואמרתי כבר שאני לא לוקח סיכונים בכל מה שקשור אלייה ?
" ביי " היא אמרה ובאה לצאת מהחדר.
התחילו לעלות לי רגשות אשם שפגעתי בה , כוסעמק ממתי זה קורה לי ?
תפסתי אותה מהגב לחיבוק.
– " אני מצטער " אמרתי וסובבתי אותה אליי.
" זה בסדר " היא אמרה. היא משקרת.. מי מכיר אותה יותר ממני ?
תהל היא אחת כזאת שלא משנה מה , היא תמיד תראה שהיא בסדר ושהעולם יפה.
– " זה לא בסדר , אני אפצה " אמרתי.
" מבטיח ? " היא ענתה אחרי כמה שניות שהיא הסתכלה עליי וחייכה חצי חיוך.
– " בתנאי שזה יהפוך לחיוך שלם " אמרתי וחייכתי.
היא חייכה , החיוך הכי יפה שראיתי מבטיח. מכור אלייהההה!
" ביי חייםשלי " היא אמרה ונישקה אותי.
– " אני או.. " מילמלתי ועצרתי את עצמי. היא לא שמעה והמשיכה ללכת.
אני אוהב אותך כוסעמק.
איזה מצב מתסבך ביקר לי , בגלל שאני מפחד לפגוע בה אני מתנהג כמו מפגר.
בגלל שעכשיו אנחנו באים מעולמות די שונים אני מפחד , היא כולה עשירה רגישה כזאת ואני בקושי יש לי כסף לסגור את החודש.
אני מפחד שהיא תגלה למה הפכתי להיות ותתאכזב..
שהיא תסתכל עליי במבט המאוכזב הזה שלה , זה להישרף חי.. ממש ככה.
– " מה בער לאמא שלך ? " שאלתי את ברוך שניכנסתי.
פעם אחרונה שהייתי פה הוא רמז לי שאני מפוטר או שרק אני הבנתי את זה ?
" באמא שלי אני לא יודע למה הבוס מתעקש כ"כ להחזיק דבע כמוך " הוא אמר.
– " אז הבוס אמר לך לקרוא לי ? " שאלתי.
" לצערי " הוא ענה.
– " פששש " הופתעתי.
" במה שיחדת אותו ? " הוא אמר בטון עוקץ ומזלזל.
– " עם איך שאני ניראה אני צריך לשחד מישהו ? " שאלתי.
הוא גיחח גיחוח ציני ונכנס לחדר עבודה.
אחרי שנייה הוא הוציא את הראש מהחדר עבודה והסתכל עליי.
" הא הבוס אמר לי שתבוא אליו " הוא אמר וניכנס חזרה לחדר.
הלכתי לכיוון החדר של הבוס ונכנסתי.
" ושוב תקליט חוזר , לפני שנכנסים דופקים! " הוא אמר והסתכל עליי.
– " צריך להרגיש בבית פה לא ? " שאלתי וקרצתי.
" גם בבית יש חוקים " הוא ענה בקול רציני.
– " שאתה רציני אתה מפחיד אותי " גיחחתי.
הוא חייך חצי חיוך ואז הסתכל עליי.
" שמעתי שהתחלת לעשות פה בעיות " הוא אמר.
– " אני אומר לך דוגרי , זה הכל ההומו הזה "
" ברוך. יש לו שם "
– " אז אני מבין שרק אומרים הומו קופץ לך השם שלו " אמרתי.
אין אני אומר לכם , אם הוא ימשיך ככה.. ביני לבינו יתפתח עוד סיפור אהבה.
" עם מי עוד אתה יכול להסתכסך פה ? " הוא שאל.
– " רק התחלנו לדבר עליו והשיחה נהייתה משעממת " אמרתי.
הוא הסתכל עליי כמה דקות ושתק.
" אז מה איתך ? אלירן כחלון.. ספר לי עלייך " הוא אמר.
– " שוב חזרנו לקטע בבית ספר שצריך לספר על עצמי ? " שאלתי.
" אני מנסה להפוך את השיחה למעניינת יותר " הוא אמר בקול מתחכם.
– " אתה רק מזכיר את השם שלי בשיחה וכבר היא נהייתה מעניינת " אמרתי חיוך ציני.
סיפור אהבה או לא ?
" מופיע לי שפרשת מהלימודים " הוא אמר והסתכל בדפים.
– " אם אתה יודע הכל עליי אז למה אנחנו צריכים את השיחה הזאת ? " הרמתי טיפה את הקול.
" לאשר נתונים " הוא אמר.
– " הכל מאושר. אפשר ללכת ? " שאלתי ובאתי לקום מהכיסא.
" חברה , יש לך ? " הוא שאל פתאום וחזרתי לשבת לבד , מין מעידה קטנה כזאת.
" נושא רגיש ? " הוא שאל בטון מתעניין.
– " שום רגיש. כן יש לי חברה " עניתי בקול תוקף.
" והיא יודעת מה אתה עושה במקום ללמוד ? " הוא שאל.
– " היא לא יודעת ולא תדע " הרמתי את הקול.
" אבל אתה יודע שבסוף הכול יתגלה " הוא אמר.
– " לא הכול " אמרתי בקול בטוח. היא לא תדע מזה!
" אני איבדתי משפחה שלמה בגלל כל העסק הזה " הוא אמר.
– " איבדת ? " שאלתי בקול לא מבין.
" עזבתי אישה בהריון וילדה " הוא אמר.
– " עזבת אישה כזאת ???? " שאלתי מופתע. יש גבול גם לעסק הזה!
" כשאין ברירה אין ברירה " הוא אמר.
– " איך המצפון נתן לך לעזוב את האישה שלך והעובר שלה ? את הילדה שלך ?? " שאלתי.
" כשידעתי שזה רק לטובתם לא נתתי למצפון לשחק לי " הוא אמר.
– " לטובתם ? איפה הטוב פה בדיוק ? " שאלתי.
" כל היום הייתי בעבודה , בקושי היה לי זמן לאישה שלי , הייתי חוזר הביתה כשהן היו ישנות.
זה לא חיים ככה! " הוא אמר.
– " ולגדול בלי אבא זה חיים ? " שאלתי. איפושהו הצלחתי להזדהות עם הילדה שלו..
" העדפתי לתת להם להמשיך הלאה , שמישהו אחר יתן להם את מה שאני לא יכולתי לתת "
– " זה עדיין לא מצדיק את זה!! " אמרתי.
" תחשוב על זה ככה , תחשוב שאתה אוהב מישהי והיא כל העולם שלך..
תחשוב שאתה יודע שכל הזמן הזה שאתה איתה יכול רק להזיק לה ,
תחשוב שאתה יודע שהיא ניפגעת ומתחילה לקחת את זה אישית שאין לך זמן כביכול אלייה ,
רציתי רק שיהיה להן טוב.. שיראו טיפה אושר " הוא אמר ונשם נשימה עמוקה.
חשבתי על תהל.. הצלחתי איכשהו להבין אותו.
" אני חושב שסיימנו " הוא אמר וקם מהכיסא.
קמתי גם אני ויצאתי מהחדר שלו.. עליתי על האופנוע ונסעתי הביתה ,
יצאתי מהמקלחת ונשכבתי במיטה , השיחה איתו היום העלתה בי מלא מחשבות..
נכנסתי לוואצאפ לבדוק מתי תהל הייתה מחוברת לאחרונה , לפני 40 דקות.
היא נירדמה הקטנה שלי , אני חושב שמחר מחכה לנו שיחה ארוכה..