סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 14

עונה שנייה פרק 14 :)

היה לי פאלפון , תהל. החלטתי הפעם לענות לה.
– " הלו ? " עניתי.
" הלווווו ?? " היא הרימה את הקול , היה אפשר לשמוע מהקו שהיא עצבנית.
– " לא טוב הלו ? היי נישמע לך יותר טוב ? " שאלתי.
" ציפיתי למשהו אחר " היא אמרה.
– " כמו מה ? " שאלתי.
" בוא נתחיל מההסברים שאתה חייב לי " היא אמרה.
– " אני חייב לך הסברים ?? על מה ? " שאלתי.
" על זה ששבוע שלם אתה מסנן אותי וגם כשאתה עונה אתה מדבר כאילו אתה עושה טובה "
– " הייתי עסוק "
" אתה כל החיים עסוק! " היא צעקה.
– " כזה אני "
" ואתה לא יכול לפנות זמן לחברה שלך ? " היא שאלה.
– " יש סדר עדיפויות בחיים "
" ואם הבנתי אותך נכון אני אחרונה בסדר עדיפויות שלך ? " היא שאלה.
– " האמת שלא.. יש לי עוד כמה דברים אחרייך " אמרתי.
" אתה מתחיל להימאס עליי " היא אמרה. יופי. לזה רציתי להגיע!!
– " אני לא מחייב אותך להיות איתי יפה שלי " אמרתי בזלזול.
" אתה יודע מה ?? " היא הרימה את הקול בעצבים.
– " מה ? " שאלתי בציניות.
" לך כוסעמק" היא אמרה וניתקה.
כמו שאמרתי לה , יש לי סדר עדיפויות בחיים ומה שהכי חשוב לי כרגע זה שהיא לא תיפגע!
אז עכשיו היא תפגע ממני , תבכה טיפה , תשנא ותשחרר..זה הרבה יותר עדיף מאשר למשוך ולמשוך את זה עד שהיא תיפגע הרבה יותר קשה.
" אם אני זוכר נכון ביקשת לצאת לעשן חמש דקות לא רבע שעהההה! " ברוך אמר.
כיביתי את הסיגירה ובאתי להיכנס לבניין.
" אל תכנס , יוצאים לעבוד " הוא אמר ונכנסנו לאוטו.
העבודה היא חיינו אך לא בשבילנו אמר חכם ממני.. תכלס צודק לא ?

– נקודת המבט של תהל –
' אני לא מחייב אותך להיות איתי ' מה הוא חושב לעצמו ???שהוא עושה לי טובה שהוא איתי ?
אהבה צריכה להיות הדדית..למה במערכת יחסים הזאת אני מרגישה שרק אני אוהבת ?שרק לי היא חשובה ?
נכנסתי לפייסבוק , ניסיתי להעביר את העצבים.
דיפדפתי בדף בית ועצרתי על תמונה של עידן.
חיפשתי אותו בצאט והקלדתי לו הודעה.
– " הנה עוד אחד שאני אוהבת ששכח אותי " שלחתי.
" לשכוח ? אותך ?? זה אפשרי תגידי לי ?! " הוא החזיר אחרי כמה דקות.
– " חח אני מתגעגעת :( " שלחתי.
" אני יותר , שבוע הבא אני חוזר לארץ.. תקבעי לך יום שיהיה רק בשבילי " הוא שלח.
– " אך ורק בשבילך! " שלחתי.
" יופי , אנחנו חייבים לעשות השלמת פערים " הוא שלח.
הוא הלך חודש לאבא שלו בחו"ל , וכמו שקראתם.. שבוע הבא הוא פהההה!!!!
חייבת להגיד שזה שיפר לי את המצב רוח.
עשיתי רענן בדף בית והופיע לי בקשת חברות. עומר הלל.
נכנסתי לראות מי זה , ההוא מהתחנה.אישרתי.
– " מכירים ?;) " שלחתי לו הודעה.
" תמיד אפשר להכיר " הוא החזיר אחרי כמה שניות.
– " ואפשר גם שלא "
" את ניראת מהאלה שאפשר להכיר "
– " ואיך ניראות הבנות האלה ? "
" חמודות ו.. "
" יפות " הוא הוסיף.-
" אז אני מבינה שעכשיו הגענו לקטע של המחמאות "
" חח אני מנסה איתך בכל השיטות "
– " אני אשתדל להקל עלייך " שלחתי בציניות.
" מעריך את זה , תודה " הוא שלח , כפי שאני רואה גם הוא נראה ילד ציני.
– " שמעתי שחיפשת אותי בתחנה היום " הוא שלח.
" כן.. לא היית שם , התאכזבתי.. " שלחתי בציניות.
– " פעם הבאה אני אהיה שם , מבטיח " הוא שלח.
התנתקתי מהפייסבוק ושכבתי במיטה.
נכנסתי לשיחת הודעות שלי עם אלירן וקראתי את השיחה של היום מחדש.
הרגשתי רע.. התחלתי להקליד לו הודעה , לא רוצה לריב איתו..
– " אני מצטערת על היום " שלחתי.
עבר רבע שעה והוא עוד לא ענה לי.
או שהוא מסנן או שהוא עדיין לא ראה את ההודעה.. אחד מהם.
– " ואני אוהבת אותך " שלחתי עוד הודעה.
הוא עדיין לא החזיר הודעה , כנראה שהוא נירדם.
הוא בטוח יענה מחר בבוקר , עלה לי חיוך קטן..
הרגשתי טוב עם עצמי שהורדתי מהאגו ושלחתי לו הודעה.
הטענתי את הפאלפון והלכתי לישון.. לילה טוב :)