סיפורי ערסים :) אלירן ועמית , פרק 9
~ נ.מ עמית~
אחרי עשרים דקות נרגעתי .
" אביאל בא לקחת אותך ? " ירין שאלה אותי " לא , אני הולכת ברגל " עניתי לה שטפתי פנים וירדנו למטה . נועה ו..אלירן ישבו על הספה מחובקים ורציתי פשוט להרווג אותו !! באמת ! אם אלירן היה תלוי בחבל מעל בריכת כרישים ואני הייתי היחידה שיכולה להציל אותו .. לא הייתי מצילה אותו ! הייתי לוקחת את הסכין שבמקרה היה לידי ודוקרת אותו בחזה כדי שירגיש מה שהרגשתי כל פעם שראיתי אותו נוגע בחברה הכי טובה שלי .
" ביי " חיבקתי את ירין ופתחתי את הדלת " חכי , איך את הולכת ?" אלירן פתאום שאל ומשום מה .. כל הכעס שהרגשתי מקודם .. נעלם . " ברגל " עניתי " למה ? בואי אני יקח אותך" הוא הציע וחייכתי " לא צריך , באמת " אמרתי והוא קם לקח את המפתחות של האוטו שלו " נו אני לא צריכה , באמת " אמרתי והוא התעלם " יאללה בואי " הוא אמר וסימן לי לצאת. הבנתי שזה לא ילך לשום מקום הוויכוח הזה אז וויתרתי והלכתי למכונית שלו . נכנסנו והתחלנו לנסוע . כל הנסיעה שתקנו וכשהגענו לבית שלי הוא רק אמר לי ביי והלך .
כבר היה ערב , הייתי אצל ירין לפחות שעתיים . אכלתי ארוחת ערב ועליתי לחדר שלי . שכבתי על המיטה וחשבתי .. ופתאום כל העצבים חזרו אליי .. מה ניסגר איתי ?! אני כועסת עלייו או שלא ?! תחליטי עמית . ועם המחשבות האלה נרדמתי.
בבוקר קמתי לבד , מה שלא קורה אף פעם .. השעה הייתה רבע לשבע .. התארגנתי , החלפתי בגדים נעלתי נעליים וסידרתי את השיער .. עכשיו השעה שבע וחצי . הלכתי לבדוק מה קורה עם אביאל , הלכתי לכיוון החדר שלו , הדלת הייתה סגורה פתחתי אותה ברוב תמימותי וראיתי שיש לו שתי בנות במיטה . כן .. זה אחי .. סגרתי את הדלת . ודפקתי חזק כדי שהוא יקום והלכתי לחדר , לקחתי את התיק פלאפון כסף וירדתי למטה . אחרי עשר דקות הוא ירד גם .. לבד " יאללה בואי " הוא אמר ויצאנו , נכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע " זאת היית את שדפקת בדלת של החדר שלי מקודם?" הוא שאל. " כן " עניתי וצחקתי בשקט . הגענו לבית ספר וראיתי שאלירן יושב בספסל שלהם כבר , שזה אומר שירין כבר פה . עליתי לכיתה וראיתי אותה " בוקר טוב " היא חיבקה אותי " בוקר טוב " עניתי לה והיה צלצול .
תגובות (1)
איזה כיף עוד פרק של הסיפור המושלם הזההה
ואלירן עדיין מעצבן אותי
תמשיכיייי