סיפורי ערסים :) אלירן ועמית , פרק 30 ואחרון

פרק אחרון !! מקווה שתאהבו .
תודה לכל הקוראות והקוראים ,
צום קל ומועיל וגמר חתימה טובה לכולם :)

~ נקודת המבט של עמית ~

כל מי שהיה אצלי בבית הלך חוץ מירין , אביאל , אלירן נועה ותמיר .
אני נכנסתי להתקלח כדי שאוכל להתחיל להתארגן .
" עמית צאי כבר את שעה במקלחת ! " שמעתי את קולו של אביאל " נו רגע ! " צעקתי בחזרה והמשכתי לסבן את גופי.
כשסיימתי עטפתי את גופי במגבת לבנה ויצאתי לחדר " סוף סוף !! עכשיו קחי תלבשי את זה " נועה הושיטה לי שקית , פתחתי אותו וראיתי שיש בה חולצת בטן בצבע זהב מושלמת ! עם חצאית שחורה גבוהה וסניקרס מבד שחורות מושלמות ! " מה זה ? " שאלתי מופתעת ונרגשת " המתנה שלי " היא אמרה וחייכה " דיי נועה אני אוהבת אותך ! " חיבקתי אותה חזק ועיניי התמלאו דמעות של אושר .
" גם לי יש מתנה " אביאל עמד בכניסה לחדר " תסתובבי " הוא אמר לי עם החיוך המושלם שלו .
הסתובבתי והוא הזיז את שיערי קדימה " תחזיקי " הוא נתן לי את שיערי והרטוב , ביד אחת אידקתי את המגבת לגופי שמרוב ההתרגשות שכחתי שאני לא לבושה וידי השניה החזיקה את השיער .
" זהו " הוא אמר והסתובבתי למראה , על צווארי הייתה שרשרת זהב עם יהלומים קטנים בצורת השם שלי באנגלית .
" יואו זה כזה מושלם ! " חיבקתי אותו והוא הרים אותי " תודה לשניכם ! רק ש..אביאל פעם הבאה תשים לי את השרשרת אחרי שאני יתלבש " צחקתי והוא גירד את עורפו " נכון " הוא צחק ויצא .
היום . הכי . מושלם . בעולם!
עוד שעה המסיבה מתחילה , לבשתי את הבגדים וירין עזרה לי להתאפר. אני לא אוהבת להתאפר בהגזמה אז שמתי רק מסקרה , אודם שמבליט לי את השפתיים , שמתי קצת סומק וזהו .
" תקשיבי , את כוסית ברמות שלא מהעולם הזה !! " נועה צרחב וצחקתי " מי שמדברת " אמרתי לה וסימתי עם היד על הגוף שלה , היא פשוט הייתה מושלמת ! השורט שהיא לבשה הבליט לה את התחת העגלגל שלה , היא לבשה חולצת בטן צמודה לבנה עם נעלי עקב לבנות והשיער שלה היה בחצי קוקו עם בקבוקים בקצה .
" עכשיו נסדר לך את השיער " ירין הרימה את הפן וחייכה .
אחרי עשרים דקות ירדנו למטה , השיער שלי היה מפוזר עם בקבוקים מהאמצע שלו וזה היה נראה ממש יפה .
" וואו " אלירן עמד מולי וסרק כל חלק בי וחייכתי " וואו בעצמך " הסתכלתי עליו כמה שניות ואז יצאנו לחצר .
כבר הגיעו מלא אנשים ! חצי מהם אני לא מכירה והיה מפוצץ ! כבר היה שמונה וחצי ועדיין יש אור בחוץ !
התחלנו לרקוד עם הטרנסים שהדיי ג׳יי שאביאל הזמין שם .
" בואי רגע אני רוצה לדבר איתך ! " אלירן צעק לי באוזן מנסה להתגבר על המוזיקה הרועשת. הנהנתי והלכתי אחריו אל מחוץ לבית.
" מה ? " שאלתי מחוייכת , הרגשתי מאושרת והרגשתי ששום דבר לא יהרוס לי עכשיו .
הוא רק בהה בי כמה דקות " את כלכך יפה " הוא אמר בשקט והתקרב אליי , הפנתי את פני הצידה .
לא יכלתי לתת לנו להתנשק .. אנחנו עדיין אחים ואני הבטחתי לעצמי שמה שקרה היה חד פעמי .
הוא התעצבן והלך , לאן הוא הולך ?! הוא לא חוזר למסיבה ? עוד מוקדם ! רצתי אחריו ותפסתי בידו השמאלית.
" לאן אתה הולך ?! " צעקתי
" לאן שבאלי " הוא אמר בטון עצבני " תפסיק לכעוס עליי !! לא אשמתי כל מה שקורה ! לא אשמתי שאנחנו אחים אלירן !! " צעקתי עליו " אמרתי לך להפסיק להגיד את זה ! זה לא נכון ! ואני הולך להוכיח לך את זה ! " הוא צעק עליי ומשך בידי לכיוון מעבר החצייה " אלירן אתה מכאיב לי ! " צעקתי והוא המשיך למשוך אותי .
עברנו את מעבר החצייה וכבר דיי התרחקנו מהבית שלי . כבר יכלתי לראות את קופת החולים מרחוק " עזוב אותי כבר אלירן ! " עיניי התמלאו דמעות , והפעם לא דמעות של אושר .
" לא ! אני חייב להראות לך ! אנחנו לא אחים עמית אנחנו לא יכולים להיות את לא מבינה ?!" הוא צעק עליי ועזב את ידי , עמדנו אחד מול השנייה ברחוב שהתחיל להחשיך והמנורות התחילו להאיר , כמעט לא היה אף אחד ברחוב שיראה את הריב שלנו .
היינו במרחק של שני מעברי חציה מקופת החולים ובצד השני היה הכביש שמוביל לשכונה שלי " אלירן תקבל את זה ותמשיך הלאה ! גם לי זה לא קל ! גם אני לא רוצה שנהייה אחים " אמרתי בהתחלה בצעקה ואז בשקט " זה לא נראה ככה ! זה נראה כאילו שכחת ממני כבר ! את אפילו לא מנסה לבדוק אם זה נכון או לא ! ישר שללת את האופציה הזאת עמית " הוא אמר בטון רציני ועצבני " דווקא עכשיו אלירן?! דווקא ביום הולדת שלי ? דווקא כשהייתי מאושרת " צעקתי עם דמעות שעוד מעט פורצות " אל תזייני לי ת'שכל עמית ! אני מנסה ומתאמץ להוכיח לך שאנחנו לא אחים , מנסה לגרום לך שאני אוכל לנשק אותך שוב , שאוכל לגעת בך ולא להרגיש רע עם עצמי כי את אחותי ! שאוכל לאהוב אותך , ואת לא מנסה אפילו " הוא אמר בקול שבור " אלירן , אני-"
" אני לא רוצה לשמוע ! " הוא קטע אותי והדמעות התחילו לרדת " תחזרי למסיבה שלך עמית " הוא עדיין היה עם הטון הרציני אבל הוא ניגב את דמעותיי " ואתה ? " שאלתי בתקווה שהוא יחזור איתי ,
דמעה זלגה מעיניו.
אלירן .. בוכה ? מה קורה פה?!
" אני טס לארצות הברית עמית " הוא אמר בשקט והשפיל את ראשו .
כשהוא אמר את המשפט הזה , הלב שלי .. התנפץ.
" אתה " בקושי יכלתי להוציא קול מפי " אתה מה ? " לחשתי כשדמעות מציפות את פני " אני טס לניו יורק עמית , אני לא יכול להתמודד עם זה " הוא הזדקף וחזר לטון הרציני והעצבני .
לא יכולתי לדבר , כעסתי , הרגשתי נבגדת.
הוא עוזב ? פחדן ! " אתה עוזב ?! אתה יודע למה ?! כי אתה פחדן ! אתה לא מסוגל לעמוד מול הבעיות שלך אז אתה בורח ?! אתה פשוט מגעיל ! " צעקתי וראייתי נהייתה מטושטשת מכל הדמעות שהציפו את העיניים שלי " יודעת מה כן ! אני עוזב אותך ! לא יכול להיות מולך ולא רוצה ! תתמודדי עם זה עמית ! " הוא צעק " ואם את לא רוצה שאני יעזור לך אני לא ! את לא רוצה אז אני לא אתאמץ ! אני לא צריך אותך ! סוף סוף אני יכול לחזור לזיין את מי שאני רוצה ! יודעת מה ? הוקל לי בלעדייך " הוא אמר עצבני ופגע בדיוק במקומות הכי כואבים .
בכיתי , הוא הסתובב והתחיל ללכת במדרכה .
כל מה שרציתי עכשיו זה להיקבר במיטה שלי .
פשוט הסתובבתי והתחלתי לרוץ לכיוון הבית שלי , המעבר חצייה רחוק קיבינימט ! לא ראיתי כלום מרוב הדמעות. אני רוצה למות ! בכיתי את הנשמה . בכיתי ורצתי דרך הכביש בלי לראות מי ומה .
גוש שחור גדול התקרב אליי במהירות , צרחתי בכל כוחי .

~ נקודת מבט אלירן ~

אז אני כן יטוס בסוף .
לפני יום ההולדת שלה החלטתי לטוס ולא אמרתי לאף אחד חוץ מלאביאל וגם לו אמרתי לא לספר .
אבל כשהיא נישקה אותי הייתי בטוח שאני לא טס , אבל עכשיו ? התשובה ברורה .
כל מה שאמרתי לה אמרתי מתוך כעס ועצבים , לא באמת התכוונתי .
פשוט הסתובבתי והלכתי בלי לראות את התגובה שלה , בצעד הראשון כבר יכלתי לשמוע את היבבות שלה . לא הסתובבתי .
זהו , החלק בחיי שנקרא עמית נגמר . כנראה ככה הכי טוב לשנינו ..
כשהגעתי לשפת הכביש , כמה צעדים מהמקום בו רבנו , נשמע קול צופר של מכונית .
ואז נשמעה צרחה ובום חזק , הריצפה רעדה קצת .
הסתובבתי במהירות וראיתי וואן שחור שיוצא ממנו קצת עשן , ואחריי הוואן מכונית לבנה מרוסקת שכנראה נכנסה בוואן כשהוא עצר .
מה קרה פה ?!
ואז נפל לי האסימון .
" עמית !!!! "