איך ממשיכים הלאה ? פרק 27

~ נקודת המבט של אלירן ~

" אני כל כך כועסת עלייה ! " ירין המשיכה ללכת מצד אחד של החדר שלי לצד השני בכעס " למה היא עשתה את זה ? היא לא העמית שהכרתי ! יואו אני פשוט לא מבינה אותה ! " היא חזרה ואמרה ואני שכבתי על המיטה כשפניי כלפי המיטה והגב למעלה בדיכאון .הבטן שלי עושה רעשי רעב כבר חצי שעה , אבל אני לא מרגיש רעב , לא אכלתי מאתמול , מאז שעמית .. ש.. כוסעמק למה ? מה אני עשיתי לא נכון שזה מגיע לי ? כהתחלה האישה שאהבתי יותר מכולן מתה , אחרי זה היא חוזרת ולא זוכרת אותי ואז כשהכל מסתדר היא בוחרת באחר .היא שברה אותי ." אלירן ? " ירין התיישבה על מיטתי ונשכבה עם גבה עליי " מה ? " אמרתי לתוך הכרית " איך אתה ? " היא שאלה והסיטה את ראשה לצד , שערותייה דיגדגו את אוזניי ושיערי התבלגן " אני יהיה בסדר " אמרתי בחצי שקר , אני יתגבר , אני מתגבר , אני חזק ." אני אוהבת אותך אח גדול " הסתובבתי והיא נפלה ממני אל המיטה " אני אוהב אותך קטנה " חיבקתי אותה , היא ציחקקה ובילגנה את שיערי " אני כבר לא קטנה אלי " היא אמרה ואידקתי את החיבוק " תמיד תהיי קטנה בשבילי " התחבקנו , היא סובבה אותנו כך שהיא מעליי " אני צריך לחשוד ? " קולו של אביאל נשמע מאחוריי ירין " לא , ארוסי " ירין ירדה ממני והתקדמה אליו בחיוך שובבי , היא נישקה אותו נשיקה קצרה על השפתיים והרגשתי גאווה " בואו נצא לאכול איפה שהוא " אביאל הציע וירין הביטה בי " אני חושבת שעדיף שנישאר בבית היום " היא אמרה והתרוממתי לישיבה " למה ? " אביאל הביט בה בשאלה , ואז בי " מה יש לך ? " הוא שאל " אחותך " ירין אמרה בארסיות והסתכלתי עלייה בכעס " מה קרה ? " הוא שאל כלא מבין " נפרדנו " אמרתי ונשכבתי על המיטה שוב כשידיי על פניי " למה ? " הוא שאל מופתע , לא רציתי לענות , לא יכולתי לענות " אחי , יעשה לך טוב לצאת קצת " אביאל אמר אחרי כמה דקות של שקט , אני מנחש שירין אמרה לו שהיא תספר לו אחרי זה " אני לא רעב " אמרתי והוא גיכח " אלי , אני מכיר אותך מספיק טוב " הוא אמר וגיכחתי מהאירוניה שאני ככה בגלל אחותו " יאללה תתלבש יש לך חמש דקות " אביאל ציווה עליי ומשך את ירין מחדרי .
קמתי בלית ברירה והלכתי למקלחת , שטפתי את פניי במים קרים .
יאללה זהו נגמרה התקופה שהייתי בה רגיש , לאן נעלם האלירן של פעם ? היא פוגעת בי יותר מדי , כנראה אנחנו לא נועדנו להיות ביחד . יאללה להתפקס ולהמשיך הלאה .
" אני מוכן " הודעתי לירין ואביאל ויצאנו אל האוטו .
" יאללה ירין את בוחרת מקום " הבטתי בה מהמראה לרגע והחזרתי את מבטי אל הכביש " אממ … קפה ג'ו " היא אמרה בחיוך .
נסעתי לכיוון הסניף קפה ג'ו הקרוב " הלו " אביאל ענה לפלאפון כשירדנו מהאוטו מתקרבים למבנה של המסעדה " למה ? " הקול שלו נשמע מודאג " שוב ? " עכשיו אני וירין הבטנו בו בשאלה מחכים שהוא יגיד לנו במה מדובר " תשטפי לה את הפנים אמא אני בא " הוא אמר בדאגה והוריד את הפלאפון מהאוזן " אני חייב לחזור הבייתה " הוא התחיל ללכת במהירות לכיוון המכונית " מה קרה ? " ירין שאלה והוא נעצר במקומו " עמית מרגישה ממש לא טוב " אביאל אמר בדאגה ושתקנו כולנו " טוב בוא ניסע לבית שלך " התקדמנו שוב לאוטו , נוסעים לכיוון הבית של אביאל , לכיוון האדם ששבר לי את הלב .
הגענו , החנתי את האוטו ויצאנו במהירות " אמא ? " אביאל אמר בקול שנכנסנו לבית , הם הלכו לחפש את אמא שלו במטבח ואני עליתי למעלה לבדוק איפה עמית .
קולות מוזרים נשמעו מהמקלחת , כמו שיעול ובכי.
רצתי לתוך המקלחת של עמית , היא הייתה שם והיא הקיאה אל תוך האסלה ללא הפסקה .
התקרבתי אלייה וירדתי על ברכיי , הרמתי את שיערה והחזקתי אותו בידי , ביד השנייה ליטפתי את הגבה " אביאל " היא מילמלה לרגע והשתעלה " אלירן " אמרתי בשקט והבטתי בפניה .
היא הסתכלה עליי למשך כמה דקות בהפתעה והשפילה את ראשה בעצב , כאב לי לראות אותה ככה .
אבל כעסתי , כלכך כעסתי עלייה שהיא בחרה בו ושברה לי את הלב " בואי .. תשטפי את הפנים שלך " אמרתי לה ברצינות , לא חושף את הרגשות שלי בפנייה . עזרתי לה לקום והיא שטפה את פנייה במים קרים , היא הלכה בחזרה אל חדרה ואני אחרייה.
לפתע היא מעדה ותפסתי אותה " מה קרה ? " עזרתי לה לעמוד והובלתי אותה למיטה " יש לי סחרחורת " היא הניחה את ידה על המצח שלה " עמית " אביאל התקדם אלייה במהירות וליטף את שיערה " מה יש ? " הוא שאל אותה וחיבק אותה , ירין עמדה ליד הדלת בידיים שלובות ולא התקרבה אלייה " אנחנו נלך .. " ירין אמרה בקרירות והתקרבה לאביאל , היא חיבקה אותו והלכה לכיוון הדלת " אתה בא ? " היא שאלה , הבטתי בעמית. ללכת ? להישאר ? אני לא יכול לעזוב אותה .. " אלירן , אני לא שואלת . לא אכלת מאתמול וזה לא בריא , בוא " היא אמרה והחלטתי ללכת איתה , שרואי יבוא וידאג לה , אני סבלתי יותר מדי .

" איך אתה ? " ירין שאלה אותי בקול רך ודואג , לא הזזתי את מבטי מהכביש
" שורד " עניתי בקצרה " מה קרה לה ? " היא שאלה , ידעתי שהיא עדיין דואגת לה . היא כועסת עלייה בגללי .. " היא הקיאה והייתה לה סחרחורת , החזקתי לה את השיער ועזרתי לה לשטוף פנים " אמרתי והבטתי בה לרגע . היא שתקה , אך היה חיוך על פנייה " אתה יודע ..?" היא אמרה לפתע " מה ? " שאלתי והזזתי את ראשי לכיוונה " אומרים שהבן אדם שמחזיק לך את השיער כשאתה מקיא , הוא הבן אדם שאיתו צריך להתחתן " היא אמרה חייכתי וניענעתי את ראשי בשיעשוע " אמא תמיד הייתה אומרת לנו את זה " אמרתי לה .
" פאק " ירין ארמה לרגע בחצי צעקה " מה קרה ? " שאלתי אותה " אני צריכה לשאול את עמית משהו " היא אמרה במהירות " חשבתי שאת לא מדברת-" אמרתי " אלירן תיסע אלייה מהר" היא קטעה אותי , עשיתי פרסה והגברתי את המהירות .

היא רצה במהירות אל החדר של עמית ואני אחרייה , סקרן לדעת מה היא רוצה לשאול אותה .
" ירין מה אתה עושה פה ? "
אביאל שאל כשראה אותה נכנסת לחדר " אביאל צא שנייה " היא דחפה אותו אל מחוץ לחדר " גם אתה " היא אמרה ודחפה גם אותי ונעלה את הדלת .

~ נקודת המבט של ירין ~

אחרי שסגרתי את הדלת התיישבתי ליד עמית , מקווה שאני טועה .
" עמית " אמרתי והיא הרימה את מבטה אליי " את .." היססתי לרגע " אני חושבת שאת בהיריון עמית " אמרתי והיא הביטה בי המומה " אין מצב " היא אמרה בלחץ " את מקיאה ויש לך סחרחורת והכל מסתדר " הסברתי והיא קברה את פנייה בידייה " השאלה האמיתית היא .." היא התחילה
" מי האבא ?"