סיפורי ערסים :) אלירן ועמית , פרק 25
הפרק ארוך ומעניין . מקווה שתהנו.
~ נקודת מבט עמית ~
עמדנו שם .
קפואים , לא יודעים מה להגיד , איך להגיב .
כל העבר שלנו חזר אליי והדמעות עלו . הלכתי אחורה כמה צעדים " מה אתה עושה פה ? " שאלתי בשקט " באתי אליכם , אל המשפחה שלי . באתי לבנות אותה מחדש בשלמותה " הוא אמר " אין סיכוי שזה יקרה. אמא בחיים לא תסלח לך ! אנחנו בחיים לא נסלח לך !" אביאל תקף אותו והתקדם אליי " אבי תנסה להבין אותי "
" אין מה להבין !! בגדת באמא שלי ! ואנחנו בחיים לא נסלח לך ! אתה מחוק אצלי " הוא אמר בכעס
" אבי .. " הוא לחש
" לך מפה " פקדתי ברצינות.
הוא נשאר כמה שניות וכשראה שאנחנו לא מתכוונים לוותר לו הוא הסתובב והלך .
דמעה אחת זלגה ועוד אחת ונאנחתי. הוא תמיד היה חולשה אצלי . אביאל חיבק אותי חזק " אני פה " הוא לחש והידקתי את החיבוק .
אמא שלי חזרה מהעבודה ישר אחרי שהתקשרתי וסיפרתי לה .
היא חיבקה אותנו והרגיעה אותנו .
היא לקחה יום חופש מהעבודה כדי להיות איתנו .
היא עמדה איתנה וחיזקה בשבילנו למרות שראינו שקשה לה יותר מלשנינו יחדיו . המצב הזה מסובך , לא תיארתי לעצמי אף פעם שאבי ידפוק בדלת הזאת שוב .
" אמא שלי מזמינה אותכם לארוחת שישי אצלנו " ירין אמרה לי , לאביאל ולאמי.
" נבוא בשמחה " אמא שלי ענתה וחייכה. סוף סוף אני הולכת להכיר לעומק את אמא שלי אלירן . ראיתי אותה פה ושם ואמרנו שלום ולהתראות וכל זה , אבל לא יצא לנו לדבר כלכך , היא כמו אמא שלי .. עסוקה .
" בואו לחדר " לחשתי לירין ונועה ועלינו .
" גם את באה מחר? " שאלתי את נועה " לא . הארוחה היא כדי שתכירי את המשפחה של אלירן ולהפך " אמרה והוסיפה " וגם .. אני לא יכולה אני הולכת לתמיר "
" להכיר את המשפחה שלו ? " ירין אמרה בשובבות וקרצה " יותר נכון להכיר את המיטה שלו " נועה ענתה וצחקנו .
הולך להיות כיף מחר , אני מקווה . הכל יהיה מושלם . מעניין מה אמא שלו תלבש.. פאק ! מה אני לובשתת?!? " שיט אין לי מה ללבוש למחר " אמרתי במהירות וקמתי לארון " זוזי " נועה קמה והזיזה אותי " תני למקצוענים לעשות את העבודה " אמרה וצחקתי " שוויצרית " ירין קמה גם .
אחרי התלבטויות רבות וויכוחים בסוף החלטנו שאני לובשת מכנס בורדו יפה נמוך כזה , עם חולצת עטלף שחורה ונעלי בובה שחורות .
" תודה תודה תודה " חיבקתי אותן . " אין אין על החברות שלך " ירין אמרה וצחקנו .
כבר עבר יום . עכשיו ארבע וחצי , והארוחה בשבע וחצי . מה שאומר שיש לי שלוש שעות .
אלירן התקשר " הלו "
" בואי אליי "
" עכשיו? אבל אני צריכה להתארגן "
" תתארגני אצלי "
" טוב אני באה "
ניתקתי . לקחתי את הבגדים בתיק , לקחתי פלאפון ויצאתי .
" היי " אלירן פתח לי את הדלת " היי " נישקתי אותו על השפתיים נשיקה קצרה והלכנו לחדר . " למה קראת לי לבוא ? " שאלתי " כי רציתי לראות אותך " הוא אמר וחיבק אותי .
הוא הפיל אותי על המיטה שלו " עלק לראות " צחקתי " גם לראות .. וגם לסיים את מה שהתחלנו " אמר בצרידות גברית מושכת . נשכתי את שפתי התחתונה " אל תעשי את זה " הוא אמר באותה צרידות " למה ? " לחשתי " נחשי " שאל ועלה עליי . צחקתי " הבנתי " זה מחרמן אותו .
הוא נישק אותי .
הוא הידק את פניו אליו בכך שתפס בעורפי. הורדתי לו את החולצה. והתהפכנו כך שאני יושבת עליו והוא שוכב .
הוא חייך , הוא אוהב כשאני תופסת פיקוד .
נישקתי אותו , התנתקתיו הוא הוריד לי לאט את החולצה . " יא ראבי " הוא בהה בי , הייתי חשופה למחצה .
צחקתי , הוא נישק אותי והתהפכנו שוב . הפעם זה הוא שהיה למעלה .
הוא הוריד את המכנס " תורך " הוא לחש וצחקתי .
" שוב דבר לא יעצור אותנו עכשיו " הוא לחש ונישק אותי בצוואר וירד לבטן .
זה קורה . עכשיו .
אנחנו נשכב? אני בטוחה שאני רוצה את זה ? זאת פעם ראשונה שלי . אני פוחדת. אם אחרי זה הוא יעזוב אותי? אם הוא לא יאהב מה שהוא יראה ? אם הוא לא יהנה ?
היססתי. והוא קלט את זה
" את פוחדת ? " הוא שאל , הינהנתי.
" אל תדאגי , אני שומר עלייך " הוא נישק אותי .
" אני אוהב אותך עמית " לחש לי באוזן " אל תשכחי את זה " הוסיף .
באותו רגע , כל החששות והפחדים נעלמו , אני מוכנה .
הוא שוב נישק אותי , וירד לאט לאט למטה , עד שהגיע למכנס.
הוא הוריד אותו , שנינו היינו לבושים בבגדים תחתונים בלבד. הוא נשך את שפתו .
התנשקנו כשאני עליו .
" אלירן תתחיל להתל-"
שנינו קפצנו והסתכלנו במהירות לכיוון הדלת
" אופסי " ירין יצאה במהירות מהחדר .
הסתכלתי על אלירן והוא עליי.
" כוסעמק " הוא אמר בשקט . הנחתי את ראשי על החזה שלו וחיבקתי אותו " אל תדאג , מתישהוא.. "
לחשתי " תבטיחי " לחש , גיחחתי " מבטיחה "
" אני אוהב אותך עמית , כמו שאת . עדינה , מצחיקה , יפה , נאמנה ופשוט מושלמת . אין לי ספק . את האחת שלי " הוא אמר והזלתי דמעה
" אני אוהבת אותך אלירן . יותר מכל דבר אחר . אני לא יכולה אפילו לתאר כמה . אני אוהבת אותך פשוט " הסתכלתי לעיניו " את אוהבת אותי כי אני חתיך , חכם , גבוה וחתיך " אמר וצחקתי . הוא מחא את בדמעה מעיני ונישק אותי " אני לא ייתן לשום דבר לפגוע בך , או בנו " אמר וחיבקתי אותו , לא רציתי לעזוב. אף פעם לא הרגשתי אהבה כזאת . ואני בטוחה שאף פעם לא ארגיש אהבה כזאת. שום דבר לא יפריד בנינו .
" עמית ! תצאי משם כבר ! " ירין דפקה שוב " נו רגע " עניתי והתיישבנו על המיטה . " קרציה אחותך " צחקתי " לא רוצה להתלבש " הוא השכיב אותי שוב " בלי רצון " הפכתי אותנו .
נישקתי אותו וקמתי.
שמתי עלי את הבגדים שלבשתי כשבאתי לפה , לקחתי את השקית ויצאתי מהחדר לחדרה של ירין.
נכנסתי והיא קפצה עליי " שכבתםםם?!?!? " הוא צרחה " בגללך לא !! " אלירן צעק מהחדר שלו וצחקתי " אופס " הוא אמרה " כן .. קצת נכנסת בזמן לא טוב.. תלמדי לדפוק " אמרתי והיא צחקה " אז מה .. זה לא שלא גדלתי איתו .. או ראיתי אותך ערומה.." היא הרימה את הקול בכוונה שאלירן ישמע " כוסעמק יריין תיזהרי ממני " הוא צעק וצחקנו .
" יאללה בואי נתארגן "אמרתי והתלבשנו , סידרנו את השיער והתאפרנו.
שבע ועשרה .
אמא שלי ואביאל כבר פה והשולחן מסודר .
ירין ואני יצאנו מהחדר והלכנו לבנים . אלירן סיבב אותי " את יותר יפה בלי בגדים " אמר וקרץ , " שתוק את זה רק אתה צריך לדעת " אמרתי וצחקנו .
ישבנו סביב השולחן .
הבנים שמו כיפות ואלירן בירך " יום השישי ויחולו השמיים וארץ בכל צבאם…"
סיימנו את הקידוש והתחלנו לאכול , אמא שלי ושל אלירן דיברו על דברים של אימהות ואנחנו דיברנו בינינו .
הכל היה מושלם , בדיוק כמו שדימיינתי.
* דפיקה בדלת *
" אני אלך לפתוח " אמא של אלירן וירין קמה , והלכה לדלת " מי זה ? " שאלה
" אני " ענו מבעד לדלת .
אני ? מי עונה אני ? מי זה ? " אלירן קם ופתח את הדלת . והוא עמד שם , קפוא . אמא שלי אלירן עקפה את אלירן כדי לראות מי זה " מה אתה עושה פה ?! " היא אמרה בתוקפניות . כולנו קמנו מהשולחן כדי לראות מי הוא שדפק הדלת וקטע את הארוחה המשפחתית המושלמת.
" אלייה ?! " אמא שלי צעקה בעצב " מאיפה אתם מכירים ?! " רינה אמא של ירין ואלירן שאלה .
הסתכלתי על האיש שהזמין את עצמו לסלון ונכנס " אבא?! " שאלתי " אבא ?! " רינה שאלה בתוקפנות " צה הולך פה ?! " היא צעקה " אוי לא " הוא פלט " מה הקשר שלך אליהם ?! " הוא צעק לכיווני והצביע על אלירן ירין ורינה " זה לא עיניינך " החזרתי לו באותו טון " עמית , תעני לי " הוא פקד. כולם שתקו . לא ידעו איך להגיב לסיטואציה הזאת " הוא חבר שלי " אמרתי ברצינות , הוא הביט על אלירן ופניו הפכו לדואגות , רציניות .. לא יודעת איך להגדיר אותן " אני צריך לדבר איתכם " אמר בקשיחות " אני לא אדבר איתך ! " אביאל התערב " אתם חייבים ! כולכם חייבים ! " צעק " אנחנו לא חייבים לך שום דבר ! אתה צריך להסביר לי מה קורה פה ! " רינה התערבה " מאיפה את מכירה את אבא שלי?" שאלתי אותה והיא הביטה בי " אבא שלך ? " שאלה עם פנים אבודות " היו לך ילדים ?! " היא צרחה עליו " מה הולך פה ?!! " אלירן השתיק את כולנו " תנו לי להסביר " אבי אמר עם פנים אבודות " מיתי , את כבר יודעת למה אני ואמא נפרדנו נכון ? " הוא פנה אליי , והתקרב אליי . הוא ליטף את פניי " אל תיגע בה " אלירן הגן עליי , החזקתי את ידו והזזתי אותי לאחור " כי בגדת בה במשך כמה שנים " אמרתי והוא הזפיל את ראשו " נכון , אני מצטער " אמר כשבעינייו דמעות " איך זה קשור אלייה ? " שאלתי בשקט . בלי שום הסבר לכך שהם מכירים . אולי הם עבדו ביחד ? אולי היא עזרה לו כשאמי גירשה אותו ? מה הולך פה ? " זאת .. זאת היא " הוא גימגם והצביע על רינה . לא . לא יכול להיות ! בטח הבנתי את זה לא נכון ! " זאת היא שמה ? " אמרתי כשהדמעות כבר יוצאות . הוא שתק . " זאת היא שמה אבא ?! תענה לי ! " פקדתי ואלירן חיזק את אחיזתו בכף ידי " איתה הייתי , איתה בגדתי באמא " אמר והתרחקתי. לא הסתכלתי אחורה , לא יכלתי לראות את אביאל בוכה .
" לא ! חתיכת בן זונה מנוול !! אתה לא יכול להרוס להם את החיים מניאק חרא לא מגיע לך לחיות !! " אמא של אלירן התפרצה עלייו ואלירן עצר אותה .
" אמא דיי לא עכשיו אמא בבקשה " הוא ביקש כשעינייו בדמעות
" זה לא אומר שניפרד נכון ? " שאל , חושש מתגובתי
התחבקנו. הוא התסכל עליי וניקה את פניי מהדמעות שעדיין יורדות במורד לחיי .
הוא התקרב לפניי " זה לא הכל " אבי קטע אותנו " אני לא רוצה לשמוע יותר " עניתי בכעס ואחזתי בידו של אלירן " את חייבת לשמוע"
הוא אמר בפנים אדומות ועצובות. " אתה לא יכול להרוס אותם . אתה לא יכול ! אסור לך ! " רינה חזרה על עצמה " אמא " אלירן פקד.
לא העזתי להסתכל על אחי מנחם את אמי שבוכה וירין שיושבת לידו ומחזיקה את ידו של אביאל .
" אין מצב שזה יותר גרוע ממה ששמעתי הרגע " אמרתי בשקט " זה כן ! הרבה יותר. אני מצטערת אלירן, ירין אני כלכך מצטערת " היא בכתה .
אלירן לא עזב את ידי " אמא. תדברי " הוא פקד ברצינות " אלירני שלי . אני כל מצטערת " היא אמרה בוכה כאילו מישהו מת .
אני לא קולטת עדיין שאמא של אלירן הרסה לנו את המשפחה " מה שתשמעו עכשיו , יגרום לכם לשנוא אותי . אני מבקשת סליחה . לא ידעתי שזה יקרה ככה , לא ידעתי שיש לו ילדים , לא ידעתי שתהייו ביחד , דווקא אתם . אתה ועמיתי , היא ואביאל . אני כלכך מצטערת " היא בכתה .
" תדברי כבר " אלירן פקד , חסר סבלנות, רוצה להבין מה עובר על אמא שלו ואני , אני הכנתי את עצמי לגרוע מכל "
אלירן , בתקופה שבה אני ואבא שלה שכבנו.. הייתה התקופה שבה .. " היא גימגמה פוחדת להמשיך .
אלירן הידק את האחיזה שלנו אחד בשניה " התקופה שבה מה "
" התקופה שבה אתה .. אתה נולדת אלירן .
אתם .. אתם אחים "
תגובות (3)
תמשיכי
נדיר
תמשיכייי