סיפורי ערסים :) אלירן ועמית , פרק 20

~ נקודת מבט עמית ~

אחרי מה שקרה אתמול אני ונועה התקשרנו לירין .
אחרי כמה צילצולים היא ענתה , בוכה .
הרגענו אותה ואמרנו לה שיהיה בסדר .
היא אמרה שאלירן ניסה להיכנס לחדר שלה ואמא שלה עצרה אותו .
דיברנו בערך עשר דקות והלכנו לישון .

– בוקר –
" נונה " ניערתי בעדינות את נועה , עוד חצי שעה מתחיל יום הלימודים .
היא זזה ולאט לאט פקחה את עינייה .
" בוקר " היא לחשה והתמתחה
" בוקר "
התלבשנו והתארגנו לבית הספר , לקחתי את התיק , כסף , פלאפון ומפתחות ואני ונועה ירדנו למטבח .
אכלנו ארוחת בוקר , ואביאל ירד גם .
" בוקר טוב " אמרתי לו
הוא לא ענה .
" בואו " הוא פקד , לקח את המפתחות שלו ויצאנו
עלינו על האוטו ונסענו לכיוון בית הספר .
כשהגענו אביאל יצא מהמכונית , טרק את הדלת , נעל אותה והלך . כמו רובוט .
ראיתי את אלירן יושב על הספסל הקבוע שלו עם הערסים הידועים של בית הספר .
" אפשר לדבר איתך ? " עמדתי מולם ונועה עמדה מאחורי
המבטים שלהם בחנו אותי והסתכלו עליי , חוץ מאלירן .
הוא קם וסימן לי לבוא אחריו .
עמדנו אחד מול השנייה , שותקים .
" נו "
" נו מה ? "
" מה את רוצה ? "
" לדעת מה עובר עלייך "
" את ידעת ? "
שתקתי , עשיתי פרצוף לא מבין למרות שהבנתי טוב מאוד על מה הוא מדבר
" אל תשחקי את עצמך תמימה עמית , ידעת על אלירן וירין ? " הוא שאל והשפלתי את מבטי .
" הבנתי "
" למה היית שם אתמול ? "
עכשיו היה תורו לשתוק . " באת לירין ? " שאלתי
" כן "
" אתה ואביאל מדברים ? "
" שירקב בקבר מצידי , אין לי דיבור עם החרא הזה "
" זה אח שלי אתה יודע .. "
אמרתי והוא הסתכל עליי לתוך העיניים , שוב שקעתי בעינייו החומות בגוון המדהים הממכר הזה . " אם הוא אוהב אותה והיא אותו , למה זה מציק לך ? " שאלתי
" התפקיד שלי לשמור עלייה עמית , תחשבי על זה .. אביאל יתן לך להיות איתי ? " הוא שאל והקשה את הלסת שלו , שוב השפלתי מבט . הוא הושיט את ידו אל סנטרי והרים את ראשי
" אל תדאגי , אנחנו נמצא דרך " הוא קרץ לי , חייכתי " מצחיק " אמרתי בציניות
והוא צחק " נו אז אתם תשלימו ? " שאלתי וחייכתי חיוך " לא " הוא אמר והחיוך שלי הפך לכועס , הסתובבתי והתחלתי ללכת . הוא תפס את ידי וסובב אותי בתנועה חדה " אני יחשוב על זה , בשבילך " הוא אמר וחיוך קטן עלה לי על הפרצוף , אני בטוחה בחמישים אחוז שהסמקתי באותו הרגע " תודה " חיבקתי אותו " ודרך אגב .. לגבינו ? הייתי רציני " הוא אמר והלך . למה הוא מתכוון ?

~ נקודת מבט אלירן ~

אחרי שדיברתי עם עמית , הלכתי לאביאל .
שאלתי אותו אם הוא באמת אוהב אותה והוא אמר כן .
הזהרתי אותו שאם הוא יפגע בה אני ארצח אותו לאט לאט ובייסורים .
גם אם אני אשים את ירין בתוך מקלט נעול מתחת לאדמה הם ימצאו דרך להיות ביחד .
וכנראה שגם עמית תעזור להם אז וויתרתי . אבל זה לא אומר שאני לא אשמור עלייה מהצד ! מילה אחת שלו לא במקום , תזוזה אחת , פגיעה אחת והוא מת !
אני חושב שאם עמית לא הייתה קיימת , לא הייתי חושב בכלל על לעשות את השיחה הזאת איתו אבל זה המצב . וגם … אם אביאל עם אחותי זה אומר שאני יכול להיות עם אחותו לא ?
אני הולך להשיג אותה , אני חייב אותה . היא כל כך יפה , כלכך עדינה , כל כך מהפנטת .
מעכשיו אני אחזר אחרייה עד שהיא תהייה שלי .
אין מצב שהיא לא מרגישה כמוני , היא פשוט צריכה רק דחיפה קטנה .
מה שהיא עושה לי ! רק מלחשוב עלייה עומד לי . באמת שהיא משפיעה עליי .
כבר כמה זמן שלא שכבתי באותו יום עם שתי בנות שונות . רק עם אחת . זה גם שיפור לא ?
אני לא מפסיק לחשוב עלייה ! אף פעם לא הרגשתי ככה לאף אחת ! איך זה קרה כל כך מהר ?
איך התאהבתי בה כלכך מהר ? אם ירין הייתה שומעת על זה היא בטוח הייתה אומרת שזה כי אנחנו " נועדנו זה לזו " , אני יודע שזה נכון . היא שלי ולא של אף אחד אחר . בשביל להיות ראוי לאהבה שלה אני חייב להפסיק עם הסטוצים !
אני נשבע , אני נודר ! היא תהייה שלי ואני אשמור עלייה כמו על בובת חרסינה .
אשמור עלייה יותר מהחיים שלי .
אני אוהב אותה . ואני אעשה הכל בשביל שהיא תהייה שלי .
כל השיעורים העברתי עם המחשבות האלה , מידי פעם המורה העירה לי ועשיתי כאילו אני מקשיב לה . אבל בעצם הקשבתי ללב שלי . וואו , אני מדבר כמו נקבה . ממתי בחורה משגעת אותי ? זה אני שמשגע אותן ! אבל עמית .. היא , היא מיוחדת .
בהפסקות הייתי עם עמית , הייתי הכי קיטשי שאפשר , נתתי לה פרח .
משפטים כמו : תגידי אבא שלך גנן ?
מרוב שאת יפה באלי לדרוס אותך כדי לקבל פרטים
תזמיני מכבי אש כי אני שרוף עלייך
20 שנה אני מחבל ולא ראיתי פצצה כמוך
התעוררתי היום בבוקר עם תחושה שמשהו טוב הולך לקרות, והנה, פגשתי אותך
וכל מיני כאלה . היא דווקא זרמה . היא חייכה וצחקה וכל הזמן הסמיקה שזה חמוד .
כבר צלצול אחרון , ואם כבר החלטתי להיות קיטשי נלך עם זה עד הסוף ,
סחבתי את התיק שלה וליוותי אותה עד הבית .
" מה עובר עלייך היום ? " היא חייכה ושאלה באמצע הדרך
" יום טוב , למה ? "
" כי בהפסקות לא היית עם הפרחות , או עם הערסים .
וויתרת על לנסוע הבייתה במכונית כדי ללוות אותי , ברגל . ואתה גם סוחב לי את התיק ? "
היא הסתכלה עליי " סתם .. הבנתי משהו " אמרתי
" מה הבנת ? " היא שאלה וחייכתי
" נו תגיד לי " היא שאלה מסוקרנת
" את זה תצטרכי לגלות לבד " אמרתי לה כשהגענו לדלת הכניסה לבית שלה .
" רשע " היא דפקה בדלת , " מי זה ? " קול של אישה נשמע מהצד השני
" עמית "
הדלת נפתחה , עמית שחיבקה את האישה שעמדה שם ואז פנתה אליי " אמא תכירי זה אלירן , אלירן זאת אמא שלי " עמית אמרה בחיוך , הושטתי את ידי אל אמא של עמית והבטתי בפנייה
" נעים להכ-"
קפאתי .
זאת היא !
זאת האישה מהמפעל .