סיפורי ערסים אלירן ויובל פרק 23

פרק 23
קמנו בבוקר ואף אחת לא דיברה.
פעם ראשונה ששורר שקט בחדר הזה למרות שכולן נמצאות בו.
כל אחת לקחה את הדברים שלה ויצאה לחדר אוכל.
לקחתי כמה דברים לצלחת והתיישבתי לאכול באי חשק.
שקד (חברה שלי) באה והתיישבה לידי והתחילה לחפור לי על הזוגיות המאושרת שלה ושל שגיא.
הם באמת זוג יפה,אבל היא פשוט קודחת ברגעים הכי לא טובים.

"נו מה יהיה"קמה דנה מהמיטה.
כל אחת במיטה שלה,שקט מוגזם מידי הייתי אומרת.
"מה את רוצה"פנתה אליה דורין וסגרה את הספר שהיה בידה.
"שתפסיקו כבר להתעלם אחת מהשניה כל היום,מה שקורה בינהם לא קשור אלייך"גערה בה.
"שהיא פוגעת באחי זה כן קשור אליי"הסיטה אליי את מבטה.
"אני לא פגעתי בו!הוא מתנשק עם השרלילה שלו ולי אסור להתנשק עם נדב?בטעות?"כמובן שהכחשתי,זה היה במכוון. אבל טעות של רגע.
התחלתי לבכות שוב .
שי קמה מהמיטה וחיבקה אותי,אחריה באה דנה ולבסוף גם דורין.
"בואו נפסיק להתנהג כמו ילדות קטנות כבר ראבק"צחקה דנה וכולנו אחריה.
הייתי שמחה שישרנו את ההדורים מה שנקרא אבל בכל זאת,אלירן כבר לא שלי…

-יום שישי-
חלף כמעט שבוע מאז כל הבלגן.
אלירן מנסה להתחמק ממני ואני לא מסוגלת לשכוח.
אלירן והשרמוטה לא מפסיקים להתנשק מול הפרצוף שלי.
אני ודור בקשר והייתי בבר שלו השבוע עם שי.
הערב יש מסיבה וכמובן שהבנות החליטו בשמי שאני באה.
שמתי שמלה אדומה המתאימה לעור השזוף שלי עם מחשוף ממש קל ועקבים שחורים.
התאפרתי לא מוגזם אלה טבעי כי ככה אני אוהבת,שמתי את השעון שלי ועוד תכשיטים,בושם והייתי מוכנה.
הבנות גם התלבשו יפה ויצאנו מהחדר.
לקחנו אישור כניסה-יציאה מהפנימיה ונסענו במונית.

הגענו והלכנו ישר לבר.
לקחנו ארבעה צ'ייסרים ושתינו אותם,סתם כדי להשתחרר קצת.
בכל זאת כולנו בנות 18 חוץ מדנה.
הבנים הגיעו ובינהם אלירן.
אוטומטית ירד לי החיוך והשפלתי את מבטי.
דנה ודורון הלכו לרקוד ודורין ועומר הלכו איתם.
נשארנו אני אלרועי ושי.אלירן התיישב כמה כיסאות לידנו ונראה כאילו מחכה למישהו,כל רגע מגניב לי מבטים.
כמו שכבר אמרתי אלרועי ושי עדיין ידידים טובים למרות שניפרדו אז הם הלכו לרקוד אחרי זמן מה.
המחשבות על אלירן משגעות אותי!
הוא יושב מטר ממני ומוזר לי אני לא מנשקת אותו עכשיו.
הזמנתי לי עוד צ'ייסר ואלירן פקח את עינייו לרווחה,הוא שונא שאני שותה.
הבטתי בו בזמן שהוא יושב ומזמזם את השיר ומעשן את הסיגריה לאט לאט.
לפתע עינייו התעוררו לחיים והוא נעמד וחייך לרווחה.
הבטתי לצד וראיתי את שחר הזונה שלו מגיעה.
הנה הגיע תורו לעצבן אותי.
היא התיישבה עליו והזמינה וודקה-רדבול. הם מתנשקים כל רגע,זה שיגע אותי.
קמתי וברחתי לשירותים.
ידעתי שמוקדם מידי לצאת למסיבה.
התקשרתי לשי והיא באה אליי .
אחרי שעודדה אותי יצאנו מהשירותים והלכנו לרקוד.

כעבור כמה זמן מצאתי את עצמי קצת בסטלה כמו שאומרים ורוקדת עם איזה מישהו.
לא עיניין אותי אלירן שהוא והשרמוטה רק דפקו לי מבטים,לא עיניין אותי נדב שרק ניסה להתקרב אליי,הדבר היחיד שהייתי עסוקה בו הוא לשכוח..
האמת שלא כל כך עבד לי,ברגע שאני ואסף הילד שרקדתי איתו הלכנו לשבת אלירן והשרמוטה שלו באו ורקדו מול הפרצוץ שלי.
אסף מדבר ומדבר ואני בכלל לא מקשיבה לו.
אני מרגישה כאילו אלירן השליך סכין ישר ללב שלי ובכל פעם שאני רואה אותו הסכין חודרת עמוק יותר.
יש את ההרגשה הזאת ביותר מסריחה?
קמתי באמצע השיחה עם אסף והלכתי שוב להסתגר בשירותים.
נדב נכנס לשירותים,איך זה שהוא תמיד יודע איפה אני?
הוא נעמד מולי ולא דיבר.
"מה"שאלתי ושברתי את השקט.
הוא פסע לכיווני ופשוט חיבק אותי.
"מה נדב"לחשתי לו.
"אני רוצה אותך"אמר בקול מלא ביטחון,השפלתי מבט.
הוא העביר יד בפני וליטף את לחי.
גם אם הוא אוהב אותי אני לא יכולה!
אני רוצה את אלירן ורק את אלירן.
"די תפסיק"אחזתי בידו שמלטפת את פניי והורדתי אותה.
"איך אפשר להפסיק יובי איך אני יכול להמשיך הלאה"אמר בקול תמים ושקט.
"אתה המשכת הלאה מזמן..וגם אני"אמרתי והמשכתי להחזיק את ידו.
"אני אף פעם לא המשכתי ואני יודע שגם את"אמר בביטחון.
הוא תמיד ידע להבחין מתי אני משקרת בדיוק כמו עכשיו.
איך אפשר להסתיר שהוא אף פעם לא באמת יצא מהראש שלי?
"נדב בבקשה אני ואלירן רק נפרדו אני לא מסוגלת"אמרתי וכמעט בכיתי.
"אני אתן לך את כל הזמן שתצטרכי אני אחכה לך תמיד אני נשבע לך ביקר לי"אמר ויצא משם מותיר אני מלאת מחשבות..

-נקודת המבט של אלירן-
"קחי"העברתי לשחר את הסיגריה שהייתה בידי.
הערב הזה מוציא אותי מהכלים פשוט.
בקושי ראיתי אותה,וגם שראיתי היא הייתה מאושרת .
ישבתי עם שחר על ספסל מול הכביש ועישנו שנינו,סיגריה אחרי סיגריה.
כל אחת והבעיות שלו,היא אוהבת אותי אבל אני לא אוהב אותה.
וזה לא אכפת לה,כי היא שרמוטה שרק מחפשת להיכנס למיטה עם כל גבר זמין .
היא תופסת את פניי ומנשקת אותי,אני זורם איתה.
במילא ליובל כבר לא אכפת.
הרגשתי נוכחות שמביטה בנו,מקילומטרים אני אריח את הבושם שלה שהיא משפריצה לפחות חצי בקבוק לפני כל יציאה.
התנתקתי משחר והבטתי בה,היא מלמלה שהיא שונאת אותי ודמעות בעינייה.
היא החלה לרוץ לעבר הכביש ואני רודף אחריה "יובלל תזהריי"צעקתי והיה כבר מאוחר מידי..המכונית הספיקה לפגוע בשנינו..