סיפורי ערסים –אלדד ורוני- פרק 3- הבית ה'חדש'

"לא צריך ! " עניתי לה
#קריאה אחרונה לנוסעים ללונדון#
"בואי" אמרתי לה
"אני יכולה לבד אתה יודע" היא ענתה לי
עליתי למטוס וחיפשתי את המקום שלי
בכרטיס היה כתוב
"מחלקת עסקים, שורה 3 כיסא 1" נכנסתי וראיתי שאני יושב במקום שרק אני יושב ויש מושב ריק לידי.
"עוד פעם את?" אמרתי לרוני
"מה לעשות אני גם צריכה לסבול אותך!" היא התישבה לידי
"את פוחדת מטיסות?" שאלתי אותה
"לא" היא שמה אוזניות ושמעה מוזיקה
נ.מ רוני
"אתה בא לפה לבד?" שאלתי אותו, לא יודעת למה זה העניין אותי.
"כן" הוא הסתכל בחלון
"מאיפה את?" הוא שאל אותי
"נתניה" עניתי לו
"עיר הכוסיות" הוא אמר
"לעשות לך עוד פצע כזה? אני יודע תשמחי" הוא חייך עלי חיוך ממזרי
"לא מטומטם!" נתתי לו כאפה
"אחח" הוא אמר
"אויש סליחה" אמרתי לו בציניות
"מחזירה לי באותו מטבע נכון?" הוא ענה מועצבן
"טוב אין לי כוח עליך אני הולכת לישון" הורדתי את המושב ונרדמתי.
# עוד כמה דקות אנו נוחתים נא לחגור חגורות #
ככה קמתי , ראיתי שהראש שלי על אלדד
"אעאע" צרחתי
" מה קרה מאמי לא היה לך נעים על הכתף שלי? " הוא שאל אותי
"לא מטומטם!" צרחתי עליו
"עזבי את זה עכשיו תחגרי " הוא אמר לי
חגרתי והתחלנו לרדת ונתחנו .כולם מחאו כפיים לטייס.
#עכשיו השעה בלונדון היא 10 בבוקר , ובישראל 12#
קמתי מהר ולקחתי את המזוודות לפני שהוא יתפוס אותי
"יאו יש פה דיוטיפרי קטן מהיצאה !" אמרתי לעצמי
ראיתי שלט שכתוב אליו
# רוני כהן ואלדד אוחיון#
~שיחה באנגלית~
"היי את רוני?" הנהג שנראה בשנות השלושים שלו שאל
"כן אני רוני נעים להכיר " עניתי לו
"טוב בואי נחכה לאלדד" הוא אמר
נ.מ אלדד
יצאתי וראיתי מישהו ליד רוני ויש לו שלט שכתוב בוא רוני כהן ואלדד אוחיון
"סוף סוף הגעת" הוא אמר לי באנגלית
"נעים להכיר כפרע" לחצתי איתו ידיים
"מה זה כפרע?" הוא שאל
"זה משהו בעברית" רוני ענתה לו
"אוקי… עכשיו בואו הולכים לפנימית אילזבת" הוא אמר
המכונית הייתה שחורה , ונכנסו ישבתי לידו
" מה אתה עושה?" הוא שאל
"יושב מקדימה" עניתי
"אלדד באנגליה לא יושבים מקדימה אלה רק מאחורה.." רוני אמרה לי בעברית
"טוב לא משנה " התיישבתי מאחורה
הגנו לפנימיה וראיתי שזה כמה בתים , בכל בית יש 4 בנות ו4 בנים
לי יצא בית לואי הראשון, גם לרוני.
"ברוכים הבאים לפנימית אליזבת!" כך בירך אותנו המנהל המעפן
"שלום אדוני" רוני חייכה ולחצה איתו ידיים