סיפורי ערסים אור ושיר פרק 1!

~נקודת המבט של שיר~
~השעה 7:45~
שיייט רק עכשיו התעוררתי והיום יום ראשון לביצפר ואני לחוצה !
זרקתי על עצמי גינס וגופיה שחורה ונעלי בובה של אדידס שחורות מושלמת ציחצחתי שיניים, לקחתי תתיק ויצאתי.
שלחתי לאופק הודעה שתירד מהר והלכנו ביחד לביצפר. הייתי כמה פעמים בביצפר הזה כי ישלי שם שתי חברות שקוראים להן עדן ונטע אבל חוץ מזה לא מכירה שם אף אחד.
הגענו לביצפר וישר אני ואופק רצנו לכיתה שלנו (אנחנו באותה כיתה) ומצאנו שני מקומות פנויים אחת ליד השניה.
לידי בצד השני ישב איזה בן שנראה ילד טוב כזה ולידה בצד השני ישב מישהו שנראה ערס כבד כזה.
"תקשיבי אנחנו צריכות להשתלב עם ילדים מהכיתה שלנו בגלל שנטע ועדן בכיתה השניה" אופק אמרה לי באוזן.
-"אז איך קוראים לך?" הילד הטוב הזה שאל אותי
"שיר"
-"שם יפה לילדה יפה"
"תודה " אמרתי ואופק הסתכלה עליי וחייכה ואז .. המורה נכנסה.

~נקודת המבט של אור~
"סעמק דיי כבר תפסייק להתגרות אני ישבור אותך מכות" צעקתי לעומר.
"טוב אחשלי הפצוע" הוא החזיר לי וצחק.
"אני יגיד למורה שתכניס אותך לשיעור"
-"שמעתי פעם משפט בנות נכנסות קודם אז יאלהה כפרע"
"טוב טוב יהומוו תפסיק עם הסיגריות וניצא מהחור הזה!"
(בביצפר שלנו אסור לעשן אז אנחנו מצאנו מקום לעשן בו)
~נקודת המבט של שיר~
"המורה נראית בדיוק כמו המורה של שנה שעברה" אופק אמרה שיצאנו מהכיתה.
"המורה של שנה שעברה קיללה והרביצה כל מורה נראית לידה כמו ילדה טובה ירושלים"
התקדמנו לכיוון הכיתה השניה. "בוווו" מישהו צעק מאחורינו נבהלנו והסתובבנו אחורה.
"עדןן ונטע יחולות נפש הבהלתם אותנוווו" צעקנו ביחד.
"יאלה יאלה נוו יש לנו להכיר לכם את כל ביצפר !" עדן אמרה.
הכרנו כמעט את כל הכיתה שלהם.
*
שמעתי שירים והיה לי משעמם אז נכנסתי לפייסבוק- 6 בקשות חברות מהכיתה של עדן ונטע!
אישרתי את כולם ופתאום נשלחה לי הודעה.
'מה קוורה קופה שליי?' אופק שלחה לי הודעה.
'באימא שלך בוואי אליי שיעמום טיילים'
-'שתי דקות אני אצלך תהיי מוכנה ניצא לפארק או משו..'
פארק דווקא מתאים ליי.. התלבשתי ,לקחתי פלאפון חבילת מסטיקים ומפתח ויצאתי. (אני חולת מסטיקים הם בתיק שליי קבוע)
ויצאתי .