סיפורי ערסים אור ודוד פרק 22

" אה .. אז נהיית עכשיו סוג של כלבה "
" רד ממני "
" מה עובר עלייך אור? "
" וואי דוד צא לי מהווריד "
" אני ונויה ביחד כבר שנה.. "
הוא אמר ועליתי על האוטובוס שמתיי משקפי שמש ואוזניות ואמרתי לעצמי אז למה זה לא ככה איתנו .. בקושי היינו ביחד .. זלגו לי דמעות ניגבתי אותן ואז נכנסתי לבצפר ואביאל שלח לי הודעה : " אני צריך לדבר איתך דחוף! !"
" סבבה היום בוא לזמן קפה בשעה חמש זה טוב? " שאלתי
" מעולה "
ישבתי בכיתה לא כ"כ הקשבתי בשיעור אבל שמעתי את המורה אומרת שאבי ייעבור לשבת לידי
" יישתבח שמו הושיב אותי ליד בחורה לייגה " הוא אמר
" הא אז עכשיו זה ערס ביום שליח בלילה ? " שאלתי בעוקץ
" חחח סתמי כבר וחוץ מזה התפטרתי "
" למה? "
" אני כבר לא רוצה עבדתי כי מקבלים כל סופש שלוש מגשי פיצה " הוא אמר וצחקנו
*
הלכתי הביתה התארגנתי לפגישה שלי עם אביאל החלפתי חולצה ויצאתי
הוא חיכה לי שם הוא יישב והוא נראה קצת לחוץ
" חחחח מה אתה לחוץ? "
" בואי נדבר במקום פרטי "
" נקנה גלידה ונלך לפארק? " שאלתי
" סבבה " הוא ענה
קנינו והגענו לפארק היינו רק אנחנו וזוג זקנים
" אז.. ? על מה אתה צריך לשוחח איתי ? "
" אור .. א ..אנני .. אני אוהב אותך " הוא אמר והשפיל מבט הוא לא הסתכל לי בעיינים הוא כנראה פחד למצוא את התשובה שהוא לא חיפש
" גם אני " פתאום ייצאו לי המילים משום מקום
" באמת .. ? "
" כן אביאל אני אוהבת אותך ועם הזמן אני הייה מאוהבת בך" האמת שהרגשתי אליו משו הוא חיבק אותי והלב שלו דפק כ"כ מהר וגם שלי הרגשתי שאני מתחילה להתאהב בו .. לאט לאט
" חיים של אבא " חיקתי אותו וחייכנו יישבנו בספסל הוא החזיק לי את היד הוא התקרב אליי ונישק אותי ווואו נשיקה מדהימה!
" אני חבר שלך עכשיו יעני? "
" כן חיים של אבא "
" רדי מהמשפט! זה המשפט שלי " וצחקנו