סיפורי ערסים אור ודוד עונה 2 פרק 2

( הנקודות מבט של דוד ושל אור באותן הזמן רק החלק הראשון! )

נקודת מבט אור :
ראיתי אותו, לא נראלי בכלל שאכפת לו לא הפסקתי להסתכל עליו, שאלתי אותו על החברה שלו הם נפרדו .. הוא בטח מאושר שאני והדרמה שלי עזבנו . הוא אמר לי שהוא מתגעגע אליי הוא בטח לא התכוון לזה . נתתי לו את המספר החדש שלי הוא נתן לי חיבוק והלך . אני הלכתי הביתה וניסתי שלא לבכות .. אני אוהבת אותו.

נקודת מבט דוד :
ראיתי אותה היום, מרגיש לי שעבר נצח היא נראת הרבה יותר טוב ממקודם שאלתי איך היא. אני אעדיף אותה מכל בת שאני איתה .. אני בקושי יכול להתסכל עלייה. אמרתי לה שאני מתגעגע אלייה .. אני מתכוון לזה חיבקתי אותה החזקתי אותה בפעם האחרונה הלכתי הביתה. זהו אני איבדתי אותה.

נקודת מבט אור :
התקשרו אלי ועניתי זה הייה דוד
\" אור .. אפשר שניפגש? \"
\" בטח נלך לפארק בשעה חמש סבבה ? \"
*
ישבי בספסל בפארק וחיכתי לדוד והוא הגיע הוא הייה עם גופייה וראו את השרירים שייש לו הוא התקרב וחיבק אותי הרגשתי מוגנת הידיים שלו עטפו אותיי
\" אז בשביל מה באנו?\"
\" בשביל שנדבר \" הוא ענה
\" על? \"
\" עלינו \"
\" אין כבר אור ודוד \"
\" הייה אבל כמו מפגר הרסתי את זה את לא יודעת כמה חשבתי עלייך כל הזמן הזה אין יום שלא חשבתי עלייך .. אני אוהב אותך \" הוא אמר הייתי בשוק
\" זה לא הדדי ואני מעריכה את זה שחשבת עליי תודה באמת \" הייתי בשוק! ! אני כן אהבתי אותו אבל אין לי כוח להכנס למלחמה שרק אני נלחמת ואני לא בראש לזוגיות.
\" הא .. אז שכחי ממה שאמרתי לך שבת שלום \" והוא השפיל את המבט קמתי משם והלכתי הסתתרתי מאחוריי העץ ושמעתי אותו אומר \" זהו היא אף פעם לא תהייה שלי \" ואיך שהלב שלו נשבר כשהוא אומר את זה יירדו לי דמעות וניגבתי ויצאתי מהפארק לכיוון הבית