סיפורי ערסים :) אור ואדיר פרק 21
"שלום אתן המשפחה של דניאל?" האחות יצאה מהחדר ושאלה
"כן!" הרמנו את הראש מיד
"אז ככה…השלבים עוד מוקדמים והסיכויים קלושים ביותר ו…"
"תגיעי לעיקר!" אתי פקדה
"אוקיי אז זה מקרה חדש לנו זה לא קרה אף פעם אבל עוד לא אבוד לגמרי"
כלכך שמחנו גם הסיכוי הכי קטן בעולם שימח אותי כי יש סיכוי!
יש סיכוי שהמלאך שלי יחזור אליי!! פתאום הבנתי שלא הכל מובן מאליו!
ושהיא התכוונה לזה שאני ואדיר נישאר כי אהבה כזאת היא לא מובנת מאליה
וגם אני הייתי צריכה להבין את זה!
אור ואדיר פרק 21:
אדיר חזר
"הם בדרך חיימשלי הכל יהיה בסדר!"
אני לא יכולה לוותר על האהבה הזאת!
"אני מקווה"
הוא התיישב לידי וחיבקתי אותו… חיבקתי כלכך חזק
"אני אוהב אותך את יודעת אתזה?"
"גם אני."
"מה זה גם אני?!"
"גם אני א-ו-ה-ב-ת אותך אדיר אזולאי"
"משתפר"
"אויש תסתום" אמרתי וברח לי חיוך
אין הוא היחיד היחיד שיכול לגרום לי לחייך במצבים כאלה
"הכל יהיה בסדר אני מבטיח!"
נאנחתי קיוויתי שהוא צודק
דנה הגיעה עם שון
היא ראתה אותי ורצה אליי
"חיימשלי!!!!!!! הכל יהיה טוב זה יסתדר את תראי!"
"אהובתייי אני יודעת תודה"
"את בסדר?" שון שאל וחיבק אותי
"כן כן תודה נסיך"
"אהממ אני רוצה ל…"
"תיכנסי אנחנו פה" דנה אמרה
"תודה על הכל"
"אנחנו פה בשבילך" שון אמר
ואדיר הוסיף:"זה בסדר אהובתי תיכנסי"
הלכתי לשם ראיתי אותה
שוכבת בפנים? שום דבר לא השתנה הירייה לא הייתה בפנים!
היא הייתה כלכך חיוורת
"נוש? דני? אני אני רק ר..רוצה שתדעי ש..אני כאן."
התחלתי לבכות התפרקתי שם
לא חשבתי שזה יקרה אי פעם
שהיינו בנות 10? התחפשנו לנסיכות וחלמנו שנתחתן עם תאומים
ונגור בית ליד בית וילדים? נוליד באותה שנה
לא חשבנו אף פעם שככה נתרחק
אני אף פעם לא העלתי על דעתי שנהיה כלכך רחוקות שהיא לא תוכל לספר לי מה שעל ליבה
שהיא אשכרה תפגע בעצמה בגלל גבר
היא תמיד הייתה החזקה משתינו
אף פעם לא כאב לה
היא תמיד צחקה בנים?! פחח הצחקתם
הם היו משחק בשבילה ברביות,
"אלוהים אני לא מבקשת ממך הרבה, אבל אני מתפללת בפנייך
תחזיר לי אותה! בחלום היא אמרה שהיא עשתה משהו נורא, אני מבטיחה לך
שאני יסלח לה רק תחזיר לי אותה בבקשה"
עד כמה רע זה כבר יכול להיות?!
נ.מ של אדיר
היא קרה, עצובה מאוכזבת אבל אין לה מה לדאוג אני פה
היא צריכה להבין שאני לצידה בכל הזמן הזה
אני אוהב אותה היא האור שלי חחח אור היא האור שלי
קיטשי לא?! אני נשמע כמו כוסית! היא שינתה אותי הילדה הזאת
ואני לא הולך לוותר עליה בחיים!
ואני לא הולך להגיד לה בחיים מה קרה שם!!
היא לא תעמוד בזה, זה ישבור אותה
אני לא מוכן פשוט.
הייתי חייב להירגע יותר מדי מחשבות שון ודנה התחבקו
כבר התרגלתי "חיימשלי?" אמרתי לדנה
"?" היא הסתכלה עליי
"אני יוצא להירגע קצת"
"אתה בסדר?"
"כן אל תדאגי"
"טוב"
הבאתי לה נשיקה בראש ויצאתי
לקחתי סיגריה לא עזר עוד אחת לא עזר עוד אחת לא עזר
ברביעית כבר התחלתי להירגע וזהו הפסקתי!
דנה ואור לא אוהבות שאני מעשן הרבה
ישבתי בחוץ נשמתי אוויר
חשבתי….בעיקר על הסיבה
למה דניאל עשתה את זה? למה היא באה אליי?
איך היא יכלה לעשות את זה לחברה הכי טובה שלה?! מגיל 8?!
ולמה אף אחד לא יכול לענות לי חוץ ממנה? שהיא במצב אנוש
והסיכויים שהיא תחיה פאקינג קלושים סעמקק
אף פעם בחיים לא לקחתי שום דבר ברצינות חוץ מאחותי ועכשיו אור.
איך אני יכול לחבק אותה לנשק אותה ללטף אותה שאני מחביא ממנה
כזה דבר?!?! עליי? היא לא תכעס זה לא אשמתי! אבל היא תתאכזב
שלא סיפרתי ומדניאל! כוסאמא שלהה כלבה איפה היא סיבכה אותי?!
רציתי ללכת הביתה באמת שרציתי אבל נשארתי
לא בשביל דניאל בשביל אור!
נ.מ של אור
אחרי 40 דקות בערך אולי שעה
יצאתי מהחדר שלה דנה שון ואדיר עדיין היו שם
גם אתי, ולמרות שהם לא מכירים אותה כלכך
הם חיבקו איתה וחיזקו אותה
"אתי?את רוצה להיכנס?"
"כן חמודה שלי תודה! תודה גם לכם"
"ברור אתי אנחנו פה" דנה אמרה וחיבקה אותה
היא נכנסה
"אולי תלכי הביתה?" אדיר אמר לי
ודנה ישר הצטרפה והוסיפה:"כן את פה יותר מדי זמן"
"אני ממש לא הרבה זמן פה ואני רוצה להיות כאן בשבילה"
"אבל אי אפשר לדעת אם היא תתעורר ואם בכלל!" דנה אמרה בזהירות רבה
"אבל…"
"דיי אין אבל אני לוקח אתכם הביתה עכשיו
תנקי מעצמך את היום הזה!תחזרי לפה מחר" דיריי אמר
"אוףף טוב"
נכנסתי לחדר ואמרתי לאתי שאנחנו הולכים ושאם קורה משהו?!
היא ישר מתקשרת ואני באה בטיסה
"טוב מתוקה אני מודה לך!"
"אין על מה."
קיבלתי הודעה מדנה
"אנחנו מחכים באוטו בואי.."
"אני באה" שלחתי לה ויצאתי
אבל איך שאני באה לצאת אני רואה את….
תגובות ממשיכה <3
תגובות (7)
ווהוו תגובה ראשונה !!
טוב אז ככה לא כתבת הרבה מאוד זמן לין פרק מושלם !!!
יאלה תעשי עוד פרק בשביליייי
מה הוא מסתיר ממנה?
תמשיכיי מושלםםםםםםםםםםםםם
תמשיכי
הוא מסתיר ממנה שביום שהיא התאבדה לפני זה היא הלכה לאדיר והתלבשה כמו ז*** וניסתה לפתות אותו יענו…
תמשיכיי
תמדיכייייי