סיפורי ערסים :) אור ואדיר פרק 20

היא צריכה שקט כוסעמקק דווקא אני התאהבתיי אני אדיר אזולאי?
למה צריך את זה? טוב אני ילך אליה מחר רק לראות שהכל בסדר
אבל….
מחר…..מחר ההלוויה של דניאל

נ.מ של_____ (רופא)

"מה?!"
"לא ייאמן זה בלתי אפשרי!!" זה לא יכול להיות
זה מקרה נדיר!
"דוקטור אין זמן מה לעשות?"
"תביאי לי מכונת החייאה עכשיו!!!!!!!!"
"אוקיי אוקיי"
אם זה אפשרי? אני חייב לנסות להציל אותה
לפי שבועת הרופאים איך לב יכול להיות כלכך חזק ??
"תכווני על 250"
"מכוונת"
אין תגובה יש פרפורים בלב חייבים להגביר את העוצמה
"תכווני על 300!!!"
"מכוונת"
עוד פעם אין תגובה הפרפורים חלשים מדי
"380"
"היא תשרוד את זה?"
"יותר גרוע ממה שחשבנו שהיא…..לא יהיה!"
"מכוונת"
…….
"יש סימני חיים דוקטור יש לה סיכוי!"
"סיכוי קלוש."
"אבל יש לה סיכוי אתה לא מבין?!?"
"מבין. תתקשרי בבקשה למשפחות שיבטלו את ההלוויה מחר"
"יכול להיות שהיא תחיה!"

נ.מ של אתי (אמא של דניאל)

אויי בת שלי מה עשית?!?!
קיבלתי שיחת טלפון
"הלו?"
"שלום,אתי לוי מדברים מבית החולים איכילוב"
"מה קרה?!"
"בתך מראה סימני חיים!"
"מה?!!!? ז..ז..ה. בלתיי א..א..פש…רי" לא הפסקתי לגמגם
"תגיעי בהקדם!"
"אוקיי"
הגעתי במהירות לביה"ח
אור!!!!
חייגתי לאור
היא לא עונה חייגתי 8 פעמים!!
אני מתחילה להילחץ
חייגתי הפעם זה כן חייג היא ענתה
"הלו?" היא אמרה בקול של בכי
"אור תגיעי בד..חיפות לבית החולים!"
"מה מה קרה?"
"דניאל מראה סימני חיים תגיעי!"

נ.מ של אור

"דניאל מראה סימני חיים תגיעי!"
"אבל זה לא יכול להיות!! לב לא שורד בפגיעה כזאת"
"הם אמרו שזה מקרה נדיר פשוטט תגיעי"
"אני יוצאת!"
יצאתי במהירות שיא מהאמבטיה
שמתי משהו חפיף גופיה שחורה טייץ שחור
havaianas ורודות לקחתי פלאפון מפתח ויצאתי
איזה מזל!!!!!!! אני ראיתי את האוטו של אדיר
"אדירררררררררררר" צרחתי לו
"מה קרה?!?!?" הוא נבהל
"דני…בית חולים….עכשיו!!!"
העיניים שלי עוד היו אדומות ואני עדיין בכיתי אבל כבר
לא הבנתי עם זה משמחה או עצב
"מה?!"
"סע לבית חולים עכשיו!"
נכנסתי למכונית חגרתי והוא נסע….
תוך דקות אחדות הגענו לשם כבר ראיתי את אתי,
"אתיי!!!!!!"
"אוריי!!!"
צעקנו היא באה וחיבקה אותי
"הם יודעים מה הם עושים." אמרתי לה
"כן….אני מקווה"

"מישהי מוכנה להסביר לי מה קורה כאן?!" אדיר שאל
"דניאלל היא היא מראה סימני חיים!"
"מה אבל…."
"כן כולם היו בשוק אבל מסתבר שזה אפשרי" אמרתי בין דמעה לדמעה
"אני הולך להתקשר לדנה"
"אוקיי"

"שלום אתן המשפחה של דניאל?" האחות יצאה מהחדר ושאלה
"כן!" הרמנו את הראש מיד
"אז ככה…השלבים עוד מוקדמים והסיכויים קלושים ביותר ו…"
"תגיעי לעיקר!" אתי פקדה
"אוקיי אז זה מקרה חדש לנו זה לא קרה אף פעם אבל עוד לא אבוד לגמרי"
כלכך שמחנו גם הסיכוי הכי קטן בעולם שימח אותי כי יש סיכוי!
יש סיכוי שהמלאך שלי יחזור אליי!! פתאום הבנתי שלא הכל מובן מאליו!
ושהיא התכוונה לזה שאני ואדיר נישאר כי אהבה כזאת היא לא מובנת מאליה
וגם אני הייתי צריכה להבין את זה!