סיפורי ערסים – אוריאן וסהר פרק 8

-״על תגע בי״ דמעות ירדו מעיניי 
״שששש אוריאן, זה נגמר״ סהר מחא את דמועותי. 
הרגשתי אני רואה הכל שחור, ובום, התעלפתי 
—-
-נק׳ מבט של נוי-

-״יואו גאיה, יש לי המון מה לספר לך! קודם כל, תכירי את החברות שלי״ משכתי אותה לכיוון של תהל 

-״תהל גאיה, גאיה תהל״ הכרתי בניהם 
״יואו אז את גאיה המפורסמת״ צחקקה 
״כל הפייסבוק שלי מלא בתמונות שלך את דוגמנית!!״ 

-״חחח, בואי, אני יכיר לך את מור! מורררר!״ צרחתי והתקרבתי לעברה. 

-״היוש מורוש. תכירי, גאיה. גאיה תכירי, מור״ 

״נייס טו מיט יו, פרינד״ חייכה ״ראית את אוריאן?״ 

-״אין לי מושג, אני יתקשר״ 

׳הצחוק החמדמד׳ לחצתי 

״הלו?״ שמעתי את קולו הצרוד של בן

-״בן-בן?? איפה אוריאן?״ שאלתי לחוצה. אני מדמיינת אותו בוכה 
״זה לא זמן טוב, תבואי לבית חולים עם הבנות״ ניתק 

״מה קרה?״ מור שאלה לחוצה 

-״נראה לי שאוריאל בבית חולים״ התחלתי להחוויר

״מה נראה לך? את בטוחה או לא?״ צעקה מלחץ 

-״אין לי מושג. בן ענה לי. גאיה את באה איתנו?״ שאלתי 

״אני חושבת שאני מפריע״ אמרה בבישנות 

-״את לא מפריע, בואי״ לקחתי את ידה רצתי מתהל ומשכתי אותה לעצור מונית 

-״אני רוצה להזמין מונית. 
לכתובת %{£{*[+~|[, תודה״ ניתקתי 

-כעבור 5 דקות- 

שילמתי לו ונכנסנו למכונית 

״עם זאת לא אוריאן, עם זה אסי? עם זה בןןןן?? מה עם סהרר״ תהל נהייתה לחוצה 

-כעבור 10 דק׳- 

שילמתי לנהג ורצתי למחלקה 

-״איפה זה החדר של אוריאן שפיר?״ שאלתי 

״חדר 5 בקומה 7, חדר מיון״ 

-״תודה״ רצתי למעלית 

-מנק׳ המבט של סהר- 

היא התעלפה לי בין הידיים! היא התעלפהה

-״תקשרו לאמבולנס כבר!״ צרחתי 

״הזמנו הם עוד מה יגיעו! תנסה להפסיק את הדימום!!״ אמר נאור לחוץ 

הורדתי את חולצתי וקשרתי חזק במיקום הדימום

״לא לזוז״ צרח השוטר שסירנות של אמבולנס היו 

-״אינעל דודה ש׳ך לא לזוז, יש לי ילדה פצועה בין הידיים״ צעקתי והרמתי אותה על האלונקה

הם העלו אותה על האמבולנס 

-״בן תעלה כבר יהומו״ צרחתי עליו 

״תעלה אתה אני חזי במכונית״ רץ למכונית 

-״פחדן״ מלמלתי עליתי והם סגרו את הדלת 

החזקתי את ידה 

-״אני לעולם לא יתן שיקרה לך משהו, לעולם״ מלמלתי עוזב את ידה 

כעבור כמה דקות הגענו לבית החולים 

הכניסו אותה במהירות לחדר הניתוח. 

התחלתי לבעוט בקירות ולקלל

אחרי כמה שניות מצאתי את עצמי שוכב על 3 כיסאות 

״הא, אחי? אמרו לך משהו?״ אס העיף תרגליים שלי מהכיסא וישב. התיישבתי גם ובן ושב בצד השני של אסי 

-״המזדיינים האלה לא אומרים לי כלום״ גירדתי את עורפי 

״ If you wanna cry, I'll be your shoulder
If you wanna laugh, I'll be your smile
If you wanna fly, I will be your sky
Anything you need that's what I'll be 
You can come to me״ 

״נו.. בן, על תהיה בדיכי. אחי, אוריאן חזקה היא יוצאת מהכל בריאה ושלמה״ אסי נסה לעודד 

-״על השיר?״ שאלי במין תשובה שאלה כזאת 

״אה.. זה?? זה צלצול אייפון, הומואים. היא תמיד בוחרת שירים גרועים״ מלמל עונה 

״תזכיר לי מה הסיסמה?״ שאל אותי

-״4536 יא זין. אתה אח שלה ואני מכיר אותה בקושי שבועיים ויודע עליה הכל״ צחקתי

״הלו?״ אמר בקול צרוד מהבכי שלו 

״זה לא זמן טוב, תבואי לבית חולים עם הבנות״ ניתק

-״מי?״ שאלתי 

״נוי, מור ותהל״ ענה בקול צרוד 

״היי, שמעתם מימנה משהו?״ נאור שאל 
״אני ילך לקנות קפה״ מאור אמר מהר והלך

״איפה היא״ תהל התפרצה 

״יש לי בשורות טובות״ יצא הרופא 

״הצלחנו להוציא לה את הכדור מהכתף והיא בסדר״ בן קפץ וצעק משמחה 

״ששש… אסור לצעוק, זה בית חולים״ התלוננה נוי

״אבל…״ חייוכנו ירד ״ היא בקומה. מצטער, ח׳ברה״ השפיל ראשו והלך

״א…א-ח-ות—י בקומה??״ גמגם בן 

״זהו… אני הולך להרוג את הבחור״ אסי קם רץ לכיוון המכונית והפעיל על גז.