סיפורי ערסים- אוריאן וסהר פרק 24-25 פרקי סיום עונה

״אין לי מושג למה, אבל השם הזה עושה לי צמרמורת״ אמרתי בשקט
״אמרת משהו?״ שאל הג׳ייק הזה
״כן, אני אוריאן.״ חייכתי חיוך מזיוף. 

לאיש שירה בי קראו ג׳ייק, איך השם שלו עושה לי צמרמורת של פחד שבאלי לקחת רובה ופשוט בוםםם לרות בו

׳נוסעים יקרים, טיסה 53861 תנחת בעוד מס׳ דקות, אנא הדקו את חגורות הבטיחות. תודה׳ בקע קול מהרמקולים. 
נחתנו ויצאתי מהמטוס.

״היי אוריאן״ שמעי קול, הסתובבתי וראיתי את אסי. רצתי וחיבקתי אותו.
״כולם מחכים לך בבית של מור. תנסי לא להעיר את סהר, הולט לא ישן כי הוא נשאר ער עד 4 לפנות בוקר״ מלמל.
״אוקיי״ נכנסתי למכונית שלו.
הנסיעה עברה בשקט, לא של מבוכה רק כי הייתי עייפה.
״יאללה בואי״ עצר את המכונית ויצא, אני אחריו.
״דבר איתי בדוגרי, קרה משהו בן סהר למישהו?״ שאלתי בחשש.
״עם קרא משהו, הוא יספר לך בעצמו. שכחי מזה לרגע ותהני עם חברים. בואי ילדונת״ קרץ לי ומשך אותי לבית של מור. 

״אני בבית״ צרחתי.
״אוריאןןןן״ צרחה תהל וחיבקה אותי. 
״כדי שניתן לך לישון, היא בטח עייפה״

פרק 25 אחרון
״אני ילך לבדוק מה עם סהר״ צחקקתי. הבנות הסתכלו אחד על השנייה

״הכל בסדר?״ שאלתי

״את בטח עייפה, למה שלא תנוחי?״ שאלה תהל

״יש משהו שאתן לא מספרות לי?״ שאלתי חושדת

״מה פתאום, אנחנו פשוט רוצים שתצברי כוחות״ אמרה נוי

״אני שנייה חוזרת״ באתי לעלות מדרגה

״לאלאלאלא״ מור התפרצה. 

״הוא לא אוהב שמפריעים לו״ צחקה בלחץ 

״מור? אני שנייה חוזרת״ עליתי במהרה. כשהגעתי לחדרו של סהר ראיתי אותו מתנשק עם מישהו 

״אוריאן״ התנתק מהבחורה שזאת שני אטיאס

״תקשיב, זה אחלה, אנ טסתי את שחכת״ אמרתי 

״אוריאן״ 

״זה אחלה באמת״ התפרצתי נישקתי לו את הלחי וירדתי במהרה

״בנות, אני הולכת. נדבר״ חייכתי חיוך מזוייף וחיבקתי אותם וברחתי. כולי עם דמעות בעיניים

—-

החלק האחרון צפוי, לא?

תגובות מעלה את העונה השנייה