סיפורי ערסים – אוריאן וסהר – פרק 2 <סורי, קצר>

״סופסוף, הנסיעה עשתה לי להקיא עם הילד/ה מה שמו/שמה״ הסתכלנו אחד על השני. 
חייכתי עליה חיוך ציני היא החזירה , גלגלה עיניים והלכה. 
——–
״תגיד. באלך להכיר לי את הילדה המעצבנת הזאת?״ שאלתי את אסי 
״אחחח אחי. לפני שהתיידדתי איתה היא עשתה לי את הבצפר של החיים״ אמר מתקדם לכיתה ״דרך אגב, זאת אוריאן. אחות של בן והחברה הכי טובה של אחותך הקטנה, מור.״ 
הלכתי איתו ופנים לכיתה של מור 
״תגידי, איך זה שלא ראיתי את מה-שמה בבית שלנו?״ שאלתי 
״מי?״ שאלה ״נו…. אורי- משהו״ אני לא
טוב בזכירת שמות ״מי?״ שאלה שוב ״נוו אחות של בן, מעצבנת. ><״ 
״הא… אוריאן. אתה מכיר את בן, הוא מגונן. אפילו סנטימטר אחד רחוק מהבי שלה הוא לא היה מרשה לה לעשות״ ענתה באדישות 
״ראיתם את אוריאן?״ נכנס בן לכיתה 
״בואו נראה… קפצה מהחלון״ שיקרה 
״מה???!״ צרח ״יוו יקרצייה. תרגיע. היא חזרה לרגע לבית לקחת את האייפון שלה O__O" 
״הא..״ נרגע והלך 
״תצליחי לסדר לי עם האוריאן הזאת דייט״ קרצתי לעבר מור 
״סהרר״ צרחה ואני צחקקתי וברחתי לכיוון המחששה. 
—-
״מה שמעתי? איזה אחד ביקש מאחותו לסדר דייט עם האלילה״ צחקק אסי 
״י׳שרמוט! מאיפה זה בא לך?״ שאלתי עצבני 
״השמועות פה מתגלגלות כמו שעון״ ענה ״תקשיב, אתה החבר הכי טוב שלי ואפילו יותר אבל אוריאן זה משהו אחר. עם היא נפגעת בן מפוצץ אותך״ 
״זה היה בצחוק יהומו -,-״ אמרתי באדישות 
״אה… אז אפשר לצאת עם אחותך?״ שאל 
״מזה?״ עיניי נפתחו לרווחה 
״צוחק איתך יהומו״ קרץ לי. גלגלית עיניים והתחלתי לעשן.