סיפורי ערסים- אוריאן וסהר פרק 17

אני חושבת שהפרק יצא גרוע :/
מנק׳ המבט של סהר

-״הא בן?״ התקשרתי עליך 

״הלו גבר?״ 

-״לבוא אלייך?״ שאלתי

״מה? אז עושים ככה? אתה תבוא אלי כל פעם שמשעמם לך ול אחותי תמיד״ התעצבן בצחוק 

-״סתום סתום יזין. אני בא״ 

״תן לי להגיע הביתה ואז תבוא״ ניתק

יאללה, אני בא לא מעניין אותי עם הוא שם או לא. צחקתי לעצמי

-הגעתי- 

דפקתי בדלת 

״סהר?״ שאלה אוריאן כשדמעות בעיניים שלה 

-״אורינוש?? מזה?, מה קרה?״ שאלתי מודאג. היא פשוט… רצה לחדר שלה.

״אמא, היא לא טסה לאנגליה!״ יצא בן מהמטבח 

-״מי טסה לאנגליה״ התפרצתי 

״אמא! אוריאן לא טסה לאנגליה״ צעק בן 

״זה לא נתון לוויכוח! אוריאן צריכה להישאר לידי ולא ליד הזבל שבגד בי״ צרחה לי, אמה של אוריאן. וואלה? כשאני מסתכל על לי אפשר לראות את אוריאן. רצתי ללמעלה 

-״אורי, פתחי את הדלת״ הדלת הייתה נעולה.

״לא רוצה״ אמרה בקול של ילדה בת 5. 

-״נוו אוריאנוש״ צחקקתי 

״מילת קוד, בבקשה״ 

-״אני אוהב אותך?״ אמרתי במין שאלה תשובה כזאת 

״מילת הקוד היא ׳אוריאן את מלכה׳. אבל… בגלל שאתה חדש אצלי בחדר אני יוותר לך״ פתחה את הדלת וצחקה צחוק מזוייף.
 
נשענתי על משקוף הדלת 

״מה קורה?״ שאלה וחייכה חיוך מזוייף 

-״אני יודע שאת טסה.
אז, כמה ימים נשארו לנו״ שאלתי והיא הורדה את החיוך.

״יומיים״ שמה את השמיכה על הגוף שלה ועל הפרצוף 

-״אוריאן, תורידי את השמיכה״ התקרבתי  למיטה ״נווו… אוריאן״ הסרתי את השמיכה מפניה.

היא הייתה עם דמעות 

-״נוו.. אוריאנוש! נשמור על קשר. אני מבטיח״ חייכתי חיוך קטנטן 

״איך אתה יכול להבטיח דבר כזה? אי אפשר לשמור על זוגיות פשוט אי אפשר״ צרחה והרביצו לי כל פעם שניסיתי לחבק אותה.

-״אוריאן״ תפסתי את ידיה ״אני ישמור איתך על קשר״ הסתכלתי על עינייה הירוקות.

״אבל…״ התחילה להגיד 

-״אני נשבע״ חיבקתי אותה 

״אז… כמה דברים אתה חושב אפשר להספיק ביומיים?״ התנתקה מהחיבוק

-״את היום תעברי עם נוי, מור והשאר. אני צריך לארגן לך משהו.״ קמתי מהמיטה.

-״קחי״ זרקתי לה שמלה ונעלי אולסטר עד הברך. התיישבתי בכיסא שעמד בפינה.

-״למה את מחכה?״ שאלתי

״לך, שתצא״ 

-״מה? עכשיו?״ 

״לא.. מחר. ברור שעכשיו!״ 

-״למה לצאת עם אפשר להישאר פה?״ קרצתי 

״סהר״ מלמלה מקימה אותי מהכיסא ודוחפת אותי מהחדר שלה.

-מנק׳ המבט של אוריאן- 

-״למה לצאת עם אפשר להישאר פה?״ קרץ סהר

-״סהר״ מלמלתי מקימה אותו מהכיסא ודוחפת אותו מהחדר שלי.

לבשתי את השיחה הזאת שארוכה מאחורה וקצרה מקדימה ולבשתי את נעלי האולסטאר הארוכות עד הברך. שמתי איפור עדין, עמיד מפני מים. שאני לא ישבר בדרך. 

׳מחכות בחוץ, אהבה׳ כתבה לי גאיה

׳אוקיי נסיכה׳ שלחתי וכביתי את מסך האייפון. הסתכלתי על עצמי במראה ויצאתי.

-מנק׳ המבט של סהר- אחרי שהיא יצאה נכנסתי לחדר שלה 

-״רשימת מעודפים, רשימת מעודפים״ חיפשתי במדפים ובמגירות 

׳חבר ראשון ✔
נשיקה ראשונה ✔
לעשות צניחה חופשית 
לעבור את רכבת ההרים בלי פחד 
לרקוד ✔
להכניס לדיסק קאברים שלי ✔
לשכנע את אבא לבנות עולם הקלטות ✔
למצוא אהבה אמיתית ✔
לעשות פירסינג
להתחתן <3
לבלות עם חבר בימית 2000
לבלות ב׳סוכרייה׳׳ חייכתי לעצמי. מה שבתוך, פירסינג היא לא תקבל. אבל להתחתן? היא תקבל, בגיל המתאים ;) 

׳תחזירו לי אותה ב-4 בערב׳ שלחתי למור 

׳אין בעיה, אח גדול׳ שלחה 

~היום זה יום לפיקניק לילי~ חשבתי