סיפורי ערסים- אוריאן וסהר פרק 16

אני ימשיך למרות שהיו רק 3 תגובות ובגלל שלא הייתי פה יום. שזה בשבילי הרבה
——-

פרק 16:

-״היי״ התיישבתי ליד גאיה 

״היי״ מלמלה תהל 

-״מה יש, אהבה?״ שאלתי 

״התקשרתי למייקל, לא עונה 
בפעם הראשונה שהוא ענה ענתה בחורה״ אמרה 

-״תקשיבי, על תקשיבי לאטיאס הזאת! היא סתם מנסה להפריד״ אמרתי בפרצוף מודאג 

״אתה לא תעז לגעת באחותי!״ שמעתי את קולו של אסי. אני ותהל רצנו לראות מה קורה. אסי, סהר ובן מרביצים למייקל ועוד שתיים 

-״דיייי״ צעקתי וכולם השתוקקו. 

-״מה קורה פה?״ אמרתי בצעקה.

״הבן זונה הזה בגד באחותי״ צרח אסי. 

״מה?״ השתוקקה תהל שהייתה על סף דמעות. 

-״תהל….״ היא ברחה. 

-״מרוצה??? קיבלת את מה שאתה רוצה! עכשיו אתה יכול לעוף מפה״ צעקתי עליו 

״עוד לא קיבלתי את מה שאני רוצה״ שילב ידיים 

-״מה בדיוק אתה רוצה?!?!״ 

״אותך״ ניסה להתקרב עלי 

-״גם עם אתה תשאר האחרון בעולם״ התעצבנתי 

״אתה לא תגע בחברה שלי״ התנפל עליו סהר 

״עאלק חברה! שבוע והיא נעלמת לך מהחיים״ צחק מייקל 

-״אני עם תהל… על תקראו לי״ ברחתי 

-מנק׳ המבט של סהר- 

״עאלק חברה! שבוע והיא נעלמת לך מהחיים״ צחק מייקל 

-״אני עם תהל… על תקראו לי״ אוריאן ברחה 

-״בן כלב! אני יפוצץ אותך״ צעקתי 

״אסי, בן וסהר! גשו מיד למשרד המנהל״ שמענו את קול המזכירה 

-״יש לך מזל! אחרת הייתי מפוצץ אותך״ הלכתי בעצבנות לחדר המנהל 

״מזה אמור להביעה?? 
לבוא ולהרביץ לילדים תמימים״ צרח עלינו המנהל 

״אחד מהם בגד באחותי״ צעק אסי 

״האחד הזה התחיל עם אחותי״ צעק בן 

-״האחד הזה התחיל עם חברה שליי ואני מדגיש, *שלייייי*״ הרגל שלי רעדה מעצבים. 

״אתם בריתוק! ולא סתם ריתוק, ריתוק לחודשיים. עכשיו צאו ממשרדי״ צעק המנהל. יצאנו. 

״מנהל מזדיין״ מלמל בן והתיישב במחששה

-״אני ילך לראות מה עם תהל ואוריאן״. קמתי והלכתי מהר לקפיטריה. קלטתי אותה רבה עם איזו אחת, שני אטיאס.

״את תראי שבקרוב סהר יבגוד בך״ צחקה השני הזאת

״את תראי שעוד מילה אחד אני ינפץ לך את הפרצוף״ נוי וגאיה משכו את אוריאן אחורה לפני שהיא תפוצץ את שני במכות.

-״להרגיע״ חיבקתי את אוריאן ״בואו״ משכתי את הבנות למחששה 

״אור? רוצה הביתה?״ בן שאל את אוריאן 

״כן״ עינייה נפערו. 

״לא..חח״ צחקק.

״ביאסת לי את  היום״ התיישבה, שמה את הראש על הכתף שלו ועצמה עיניים. 

״כולכן רוצות הביתה?״ שאל אסי 

״כן״ אמרו מהר 

-״בואו״ חיבקתי את אוריאן מאחורה שהובילה אותי. נוי, מור ואוריאן נכנסו למכונית שלי והשאר של אסי. 

-מנק׳ המבט של אוריאן- 

-״אמא, אבא! אני בבית״ נכנסתי הביתה. מה ששמעתי שה צעקות אדירות. 

״תעוף מהבית הזה ותלך למנהלת המזדיינת שלך״ צעקה אמי

״עדיף מאשר להישאר איתך״ צעק אבי חזרה ועלה לחדר. אמי נפלה על הספה. בוכה. 

-״אמא?״ שאלתו 

״מתוקה. תארזי, אנחנו עוברים מחרתיים לאנגליה״ נישקה את מצחי ועלתה לחדרה.