סיפורי ערסים- אוריאן וסהר פרק 12

התיישבתי בספה

״אנחנו לא עוזבות אותך יותר… בחיים״ התיישבה לידי נוי ובצד השני גאיה 

״אתן רוצות לספר לי מה עבר. כאילו, אני לא כ״כ בעיניינים״ אמרה גאיה בביישנות 

-״אוקיי, לפני חודש הייתי במועדון, בפעם הראשונה בחיים שלי. ישבתי בבר שתיי קולה. בא איזה בחור, ניסה להתחיל איתי לא הצליח קשר לי את הידיים והוציא אותי לבחוץ בכוח. וזה בכלל לא היה קשור לאונס, הם סתם רצו לסחוט ממני מידע על סבר, בן ואסי. הבנים הגיעו המשטרה אחריהם פגעו לי בכתף וסאלמת״ הסברתי בקצרה

״ואו, חתיכת שואו היה לך״ היא הייתה המומה

-״נעעע. החתיכת שואו היה זה השתפרו לי את הכתף״ בעלתי רוק 

״יאללה בואו לרקוד, פרות״ תהל ומור העמידו אותנו מהכיסא 

-מנק׳ המבט של תהל- 

התקשרתי למייקל (חבר שלה)

אני:״מייקל, אתה באת למסיבה?״ שאלתי

מייקל:״לא, חיים שלי, אני אצל דודים. בלי שטויות, אוקיי?״ שאל 

אני:״סבבה, אוהבת אותך״ ניתקתי 

״שחררי קצת, חיים שלי״ הקימה אותי מור ורקדנו יחד 

הלכנו לכיוון הבנות

״יאללה בואו לרקוד, פרות״ אני ומור הקמנו את גאיה, נוי ואוריאן 

״אני הולכת לתפוס לי מישהו חחחח״ צחקה גאיה. היא הייתה שיכורה

״על תעשי שטויות שאחרי זה תצטערי אליהן, גאיה״ דאגה נוי 

״על תדאגי חחח״ צחקה והלכה 

אוריאן קפצה ונהנתה 

״זה רק אני או שזה בגלל הנשיקה עם סהר״ צחקה מור 

-״היא התנשקה עם סהר״ צרחתי משמחה 

״מה? לא! זה לא בגלל זה. אני פשוט, שמחה לראות קצת אור״ הסמיקה

״סיבה למסיבה״ צחקה נוי ואנחנו המשכנו לקפוץ ולצחוק. 

-מנק׳ המבט של אוריאן-

אחרי שתיים כולם התחילו ללכת נפלתי על הספה ועצמתי עיניים כשפתחי אותם הכל היה כבר מסודר וסהר נרדם על הכתף שלי. חייכתי לעצמי וחזרתי לישון 

-בוקר- 
״אוריאן , סהר לקום״ שמעתי את קולה של מור צועקת דרך מגפון 

נפלתי מהספה ואיתי סהר 

-״ככה לא מעירים בן אדם. יא פרה משוגעת״ נגעתי בצוואר שלי שהיה טיפה תפוס 

״דודה שלך תקום, תני לישון״ סהר שם את הראש שלו בחזרה בכתף שלי

״מצטערת שאנחנו מפריעים לזוג המאושר״ צחקקה גאיה

״אנחנו לא זוג״ אני וסהר פיהקנו 

״יש לנו תמונה שלכם ישנים ביחד, משחקים בבריכה ומתנשקים״ נוי התקרבה ״והעלנו את זה לפייס טק וכולם אמרו לכם שאתם זוג יפה״ 

״עשיתם מה?? ״ אני וסהר צרחנו

״מצטערת שאתם כאלה חמודים״ צחקקה תהל 

לקחתי את הפלא׳ הראשון שהיה בשלוחן, של סהר. 
״[email protected]" ₪לא אמיתי₪
כתבתי סיסמה ונכנסתי לפייס 

היו תגובות של 
-״איזה מלאכים
דובונים
הזוג הכי יפה
יכלבה, חבר ולא מספרת חח
מזל טוב יפייפיה״ קראתי בקול 
(מור פרסמה משתי הפייסבוקים)
-״מזל טוב, נסיך
יא זין בחרת כוסית 
יכלב לא מספר לחבר הכי טוב ש׳ך?..
מזה הכל פה מלא בקללות״ התלוננתי 

״נסי להבין, אנחנו גברים״ חייך בגאווה סהר

-״בטוח שאתם גברים״ אני, גאיה, נוי, תהל ומור שאלנו ביחד וצחקנו

״יופי, מצחיק״ חייך חיוך ציני ״עם לא אכפת לכן, אני הולך לישון. על תפריעו, ביי״ עילתי במדרגות בעייפות

-מנק׳ המבט של סהר-
עליתי לחדר שלי ובדרך התקשרו עלי

-״הלו״

״מזה יזין? יש׳ך חברה ולא מספר לי?״ שמעתי את קולו של אביאל

-״למה אתה מתכוון, יהומו?״ שאלתי 

״עליך ועל אוריאן?״ אמר במין שאלה כזאת 

-״אהזה?? זה סתם, דביל״ מלמלתי

״כן, בטח.״ מלמל

-״טוב מה את רוצה, יזין. אני אני בדרך לישון״ אמרתי בחוסר חשק

״עם אוריאן?״ שאל בפליאה

-״לא! לבד״ ניתקתי, הגעתי לחדר נשכבתי במיתה ונרדמתי 

-״אהבה אחרת, אהבת עולם חכי עד שאגיע עד אלייך אהבה אחרת זורמת לי בדם חכי עד שאפול לזרועותייך…״-
צלצל לי הפלא׳ 

-״אינעל דודה של מי שמתקשר מה??״ צרחתי. ניתקו
מזה, האנשים של היום

~קום, מכוער. בן רוצה לרצוח אותך על זה שלא הבאת לו את העבודה של היום.~

היה כתוב בצד -החיוך הטהור- היה כתוב בצד. אוחחח, אוריאן

התקשרתי עליה

״הלו?״ שמעתי את קולה

-״למה להתקשר עם את קומה אחת למעטה״ רצינית הילדה הזאת 

״כי זה יחסוך לי זמן הליכה״ מלמלה

-״איזה עבודה,על לינקולן״ שאלתי 

״לא, על חייזרים״ מלמלה ״ברוא שעל לינקולן״ צרחה 

-״אוחח ישרוטה הרסת לי את אור התוף״ צעקתי

״ועכשיו אתה לי ><״ מלמלה 

-״טוב תעלי לחדר״ אמרתי 

״חה, למה לי?״ צחקקה

-״כי עודד אמר -,-״ עניתי

״לא אמרת שקוראים לך סהר״ שאלה

-״בלבלת לי ת׳שכל, יכלבה. בואי תכיני לי בגדים״ ניתקתי 

״מה??״ נאנחה ונכנסה לחדר 

-״שעה לוקח לך להגיע לחדר?״

״בשבילך אני יתעכב שנה״ חייכה חיוך ציני ואני החזרתי 

היא זרקה לעברי חולצת בית ספר כחולה, ג׳ינס משופשף, נעלי נייק קורטז שחורות עם סימן וי לבן. היא יצאה מהחדר ולבשתי את זה. לקחתי מהשידה שרשרת של מגן דויד ועל היד שמתי שעון מזהב וירדתי לקומה הראשונה.

-״חייםשלי, אני הולך. על תעשי שטויות״ נשקתי את קודקוד ראשה

״ביי״ הדליקה טלוויזיה. לפני שיצאתי הסתכלתי עליה, משום מה היא העלתה לי חיוך על הפנים. יצאתי מהבית והלכתי בבאסה לבית ספר. 

-״קטיה, חיים שלי. הינה העבודה״ הגשתי לה את העבודה וישבתי ליד בן 

״רק עכשיו נזכרת לבו״ צעק עלי בקול חלש 

-״נו, תגיד תודה שבאתי, יא זין״ צחקתי 

״בן וסהר. רוצים לספר לנו מה כ״כ מצחיק״ 
-צלצול להפסקה-

״היינו רוצים לספר אבל, יש הפסקה ביי״ ברח בן ואני אחריו. 

נכנסנו למחששה ואסי היה שם 

-״איפה היית, גבר?״ שאלתי נותן לו ת׳כיף הזה של הבנים 

״פה יזיין״ מלמל 

״היי״ גל ישבה עלי

-״יש לי חברה חיים שלי״ בן ואסי צחקו 

״אז עם היא לא תיתן לך. אתה יודע לאיפה לבו״ קרצה לעברי 

״מזה לא תיתן? זאת אחותי היא לא תיתן לאף אחד״ התעצבן בן 

״אפשר לחשוב, שאתה אבא שלה. תתקשרו עלי״ קמה והלכה

״זונה״ מלמל בן בעצבנות