סיפורי ערסים – אוריאן וסהר – פרק 1

אוריאן!״ שמעתי את צרחת של אמא 
״אוריאן״ צרחה שוב 
״נו אוחחח אמא״ אמרתי מורידה ממני את הכרית 
״את תאחרי לביה״ס״ נכנסה לחדרי מושיטה יד לחלונות ופותחת אותן.
קמתי בחוסר חשק, עשיתי ארגוני בוקר ולבשתי חולצה בצבע תכלת עם סמל הבצפר, טייץ׳ ונעלי נייק גבוהות (לא עקב). הכנתי מערכת בתיק הסגלגל שלי ויצאתי לסלון. 
״בוקר טוב״ אמר בן לוקח ביס מהקורסון
״בוקר״ אמרתי לוקחת שקית שוקו. 
״Bubblegum, cherry pop go to the hop

Hangin' with my brother

Cause his friends are so hot

While they're cruisin' for some bruisin'״ צלצל לי הפלא׳ 
-אסי הנסיך ;)- היה. כתוב
-STOP-
אסי וויליאמס בן 17 הידיד הכי טוב של אוריאן וחבר של סהר ובן .שיער שטני עיינים חכולות ירוקות סטציונר גאה שותה מעשן חולה על בנות וברוך השם גם הן חולות עליי חולה על אוריאן החברה הכי טובה שלי שומר עליה מכל דבר
שונא אנשים שחושבים שהכל מגיע להם יש לי פתיל קצר אז לא כדאי לכם לעצבן אותי חולה אבל חולה על כדוגל החיים שלי גר
אם אמא אבא גר בחו״ל הזבל הזה עזב אותנו אני גר אם אחשלי הקטן ואחותי הקטנה. מארניס עגיל בגבה
—-
״אחות, מה קורה?״ שאל אותי
״תאמין לי בלי החקירה של בן, החיים שלי יותר טובים״ עניתי בחיוך ושמעתי אותו צוחק 
״אני צריך להיעלב מזה״ שאל בן 
״לא…אולי״ עניתי
״לאסוף אותך״ שאל אסי
״כן״ עניתי
״יופי, תרדי״ ציווה
״שונאת אותך״ אמרתי בביאוס 
״יופי, כי אני חולה עליך״ צחקקתי ופתחתי את דלת הכניסה 
״בן, אחושרמוטה! שנה מחכים לך?״ שאל איזה נער 
״אה … את לא בן.. את סתם״ שם לב עלי 
״סליחה?!?!?! חזור , חזור על דבריך״ אמרתי בקול מאיים 
אסי צחק לו ככה, בכיף. 
״חחחח אוריאן, כנסי לאוטו״ אמר אסי. הוצאתי לשון לנער והוא החזיר לי. 
״שלמות!!! סופסוף ירדת״ צחקה תהל ,אחותו של אסי כאשר נכנסתי למכונית (תולי מאליק – בחרו כבר את השם תהל אז תבחרי אחר) 
-STOP- 
תהל וויליאמס – בת 16 שיער שטני עיינים חומות כחולות כן ממש מוזר. לא שותה לא מעשנת יש לי חבר כפרה עליו  החברות הכי טובות שלי הן מור ואוריאן חולה עליהן. וגם על אח שלי , אסי שומר עליי מהכל עד שהוא הסכים לי חבר אווהוו שנים!!. אבל מאוהבת בו. חברותית ,מצחיקה ,חולת שופינג  ,מסיבות, אופנה ולקים.
-המשך-
״כן מכוערת״ עניתי לה בצחקוק
״מזה מכוערת? תראי איזה יופי שופע ממנה״ צחקק אסי כשהוא, הילד המסתורי ובן נכנסו למכונית 
״שלא נתפלא עליך, רק כיעור שופע ממך״ אמר מה-שמו
״מר מה-שמו! מילה אחד ואתה תחטוף פנס בעין״ איימתי 
״גברת מה-שמה איומים לא יעזרו לך״ החזיר לי 
חייכתי חיוך ציני והוא החזיר.
״לא אכפת לי איך קוראים לכם רק תסעו״ צרחה תהל 
״אחלה דרך, בדרך הרסת לי את אור התוף״ צעקתי 
״ועכשיו את לי ><״ התלוננה 
״My feet, feet can't touch the ground
And I can't hear a sound
But you just keep on running up your mouth, yeah״ הפלא׳ שלי צלצל -הפרה המשוגעת ^_^״ (מור) 
״הלו פרה״ עניתי 
״חמורה, איפה אתן?״ שאלה כמעט בצרחה 
״בדרך…״ עניתי בחוסר חשק 
״תביאי שנייה את בן״ אמרה 
״אוחחח בן״ צעקתי ונתנתי לו את הפלא 
״מה פרא אדם?
לא היא לא יוצאת 
לא! 
נו יפרה משוגעת אוריאן לא יוצאת למועדון 
עם אני יבוא?״ חיוך נפרס על פניו
״לאלאלאלאלאלאלא!!! הוא לא יכול לבוא הוא חולה 
ב…אממ…ב..אידרוספריטוס״ לקחתי את האייפון היד של בן 
״יופי, קבענו״ לקח את האייפון חזרה וניתק
״תמות״ מלמלתי 
״זדייני״ החזיר לי 
״בקרוב״ הוא התחיל להיחנק וכל מי שבמכונית צחק 
״רוע״ זרק לעברי
״עצב״ אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב 
-נק׳ מבט של סהר-
״סהררררררררר״ מור צרחה 
״תמותייייי״ צרחתי לה חזרה
״בקרוב, יש פה 3 גנבים עם אקדחים״ צרחה לי חזרה. 
הייתי באטרף של החיים שלי ורצתי לקומה הראשונה 
היא ישבה בכיסא קרוב לשולחן ואכלה לה בכיף קרונפלקס
״טוב, אני יוצאת לביה״ס״ הודיעה לי וירדה מהכיסא 
״מזה?? איפה הגנבים?״ שאלתי
״אחחח סהר, אתה כזה קטן אמונה וגדול שכל, סליחה… גדול אמונה וחסר שכל״ תקנה את עצמה 
לבשתי חולצת טריקו עם סימן בצפר בצבע כחול חזק, ג׳ינס כחל משופשף, נעלי נייק שחורות עם סימן בצבע לבן שיער קוצים ויצאתי לביתו של בן 
-הגעתי- 
ראיתי בכניסה את אסי 
״הא אחי?? מה עושה פה??״ שאלתי נותן לו חיבוק *גברייים* 
״מחכה למישהי״ ענה 
-מישהו יצא-
״בן, אחושרמוטה! שנה מחכים לך?״ שאלתי 
״אה … את לא בן.. את סתם״ שמתי לב 
״סליחה?!?!?! חזור , חזור על דבריך״ אמרה בקול מאיים 
אסי צחק לו ככה, בכיף. 
״חחחח אוריאן, כנסי לאוטו״ אמר אסי. היא הוציאה לי לשון ואני החזרתי לה 
-בהווה-
״סופסוף, הנסיעה עשתה לי להקיא עם הילד/ה מה שמו/שמה״ הסתכלנו אחד על השני. 
חייכתי עליה חיוך ציני היא החזירה , גלגלה עיניים והלכה.