סיפורי ערסים – אוריאן וסהר פרקים 9+10

קודם כל: אני ממש אוהבת אתכן!! ותודה שאתם אוהבות את הסיפור!!
השיר של הפרק הקודם היה you can come to me של אוסטין ואלי ממליצה לשמוע

—-

פרק 9: 
-כעבור חודש- 
חודש עבר, אוריאן עדיין לא התעוררה. ואני שוכב במיטה בדיכאון ענק על ילדה שבקושי הכרתי ואנחנו לא סובלים אחד ת׳שני. 

אני מסריח מאלכוהול ואיזה אחד שוכבת לידי ישנה. 

-״דפנה דפנה קומי!״ הערתי אותה 

״בוקר טוב, חתיך״ חייכה 

-״אני עכשיו הולך להתקלח, וכשאני חוזר אני לא רוצה לראות אותך פה״ 

״אבל, סהר חשבתי שאנחנו…״ 

-״אנשים חושבים הרבה דברים, כנראה שהם טועים״ אמרתי חושב על זה שתמיד ידעתי שאוריאל תתעורר אבל זה לא קרה.

הלכתי להתקלח ואחרי שיצאתי 
לבשתי גופיית סבא, ג׳ינס משופשף רחב, נעלי נייק שחורים עם סימן וי לבן שמתי שרשרת מגן דויד עשיתי קוצים וישבתי במחשב 

[email protected] 
(לא אמיתי) 

׳אנשים חושבים הרבה דברים, כנראה שהם טועים. ה׳, אני רק מבקש שתעיר את אוריאן לחיים וזהו. 
יום טוב פרינדס׳ כתבתי סטטוס 

׳וואלה אחי, צודק. קשה בלי השיגעון שלה׳ כתב אסי 

-דפיקה בדלת- 

-״מור, פתחי בעצמך״ 

-דפיקה בדלת- 

-״נו מור!״ 

-דפיקה בדלת- 

-״אינעל דודה ש׳ך״ אמרתי עצבני וקמתי לפתוח את דלת הכניסה 

הפה שלי נפתח וחשבתי שהוא כבר הגיע לריצפה 

-״מה את עושה פה?״ שאלתי בהלם

״עם אתה רוצה, אני יכולה לחזור לקומה״ חייכה 

-״דודה ש׳ך תחזור לקומה תביא, תביא חיבוק״ פתחתי את ידי 

ניסינו למצוא דרך להתחבק 

״אוחחח שכח מיזה״ התעצבנה שלא מצאנו דרך להתחבק. אני ואורין אפעם לא נגענו אחד בשני 

-״לחיצת יד סודית?״ שאלתי

״לחיצת יד סודית״ חייכה 

היד שלי נגעה בשלה וזה עשה לי צמרמורת נעימה. המשכנו לעשות את הסיסמה וישבנו בספה 

״אז… יש חדש?״ שאלה 

-״יודעת. רגיל… רגע, בן ואסי יודעים שאת פה?״ שאלתי

״שלח להם מסרון״ נשענה אחורה ועצמה את עינייה החומות 

׳תבואו, זה דחוף!!״ שלחתי להם 

תוך 2 דקות הם הגיע

״מה קרה?״ שאל אסי 

״פשייי מי הבחורה הזאת״ חייך בן 

״סתם מישהי שטוענת שהיא אחותך עם טוטו סגלגל וקרניים זהובות״ מלמלה פוקחת את עינייה

״אוריאן״ בן שאל כמעט בצעקה

״מזה אוריאן, חודש אנחנו לא רואים אותך וכבר לובשת שורטים? תראה מזה….״ מלמל אסי ״רגע , אמרת אוריאן??״ 

״אוריאן״ בן מחץ אותה ואחריו אסי 

״אוחחח יהומואים בקרוב אני ימות פה במקום״ נחנקה 

״חס וחלילה״ התנתקו ממנה 

-״תעלי לחדר קחי מכנס ממור״ אמרתי לה 

״אוקיי״ עלתה במדרגות ובמדרגה השלישית נעצרה 

״וסהר?… תודה :)״ חייכתי לעברה והיא המשיכה לעלות 

״פשששש סחתין אחי״ אמר בן 

״מזל טוב, אחשלו״ אסי נתן לי כיף 

-״על מה אתם מדברים, יזיינים, אני ואורין לא זוג״ אמרתי מעביר ערוצים בטלוויזיה 

״אבל יודעים שהתגעגעת עליה, אחי״ בן חייך 

-״אוקיי, התגעגעתי. אז?.. וגם אם אני אוהב אותה לא מגיע לה מישהו כמוני! אני סטוציונר״ אמרתי גאה 

״אתה כ״כ גאה בך שבלי לחנוק אותך״ דחפה אותי מהספה והנשכבה בא ״דרך אגב, תכין לי שוקו״ 

בן ואסי צחקו עלי 

״אוחח ישרמוטות תפסיקו לצחוק!! אני יכין לך רק כי לא ראיתי אותך חודש״ צלעתי מהנפילה >< 

״סורי, סהר. הייתי חייבת להרגיש משהו נוח אחרי חודש במיטת החולים״ שמעתי אותה מצחקקת 

-״אז היית שוכבת עלי״ נתנתי לה את השוקו וקרצתי 

״אתה מגעיל אותי מרגע לרגע שבלי לשפוך עליך את השוקו הזה ><״ התעצבנה

״טוב, ח׳ברה. אנחנו לא רוצים להפריע למערכת היחסים המאוד וירטואלית שלכם אז, ביי״ אמר אסי 

פרק 10:

״אוריאנוש, דברי איתי חיים שלי״ נשק בן את קודקוד ראשה והלך עם אסי 

״מתי מור תחזור?״ שאלה כשלקחה לגימה מהשוקו 

-״מזה, לא כיף איתי?״ עשיתי פרצוף עצוב

״לא, לא משהו איתך.״ הודתה

-״רוע :׳(״ 

״עצב״ 

-״את יודעת מה?, אני יוכיח לך שאני מסוגל לעשות את היום הזה ליום הכי משמח של החיים ש׳ך. לבינתיים לכי תקחי בגד ים מהחדר של מור״ פקדתי

״כן המפקד.. מה הצעד הבא ש׳ך שמאל ימין שמאל?״ שאלה בציניות 

-״כנראה שכן, שמאל ימין שמאל, שמאל ימין שמאל. קדימה״ זירזתי אותה 

״אוקיי״ מלמלה מגלגלת עיניים עם חיוך

-מנק׳ המבט של אוריאן- 
עליתי לחדר של מור. פתחתי את הארון ולקחתי בגד ים שלם בצבע צהוב מרקר. 
הוצאתי שמלת ים שחורה עם חורים וכפכפי וואנס. 

~וייייי (צליל של מטוס נייר נוחת חח)~

-״מוזר״ מלמלתי 

-״סהר״ ירדתי במדרגות מחזיקה את המטוס 

״הא, נסיכה״ חייך לכיווני 

-״נחת מטוס בחדר של מור״ אמרתי בשקט

״מטוס הוא ענק. הוא היה הורס את כל הבית הזה״ צחק

-״אוחחח. התכוונתי למטוס מנייר, דביל 
><״ 

״מה כתוב?״ ניגש עלי 

-״אממ…״ פתחתי את המטוס ״מזלך שהצלחת לצאת מזה בחיים, בפעם הבאה זה לא יצא לך ולבנים בטוב… 

ל- אוריאן, סהר, בן ואסי״ קראתי

״זהו?״ שאל 

-״כן״ לא נראתי לחוצה 

-״רגעע, תהיה פעם שנייה״ התחלתי להחוויר ומהפחד… חיבקתי את… סהר 
><

״אני לעולם לא יתן שיקרה לך משהו, לעולם״ מלמל 

-״אז זה אתה״ עיניי נפערו והתנתקתי מהחיבוק 

״זה אני מה?״ שאל מצחקק 

-״אתה זה שאמרת לי את אותו דבר באמבולנס. אז החלום הוא נכון״ מלמלתי את המשפט האחרון בשקט 

״חח אוריאן, איזה חלום?״ שאל 

-״סתם חלום שאתה משרת אותי ואני אמרתי לך לשעשע אותי וללבוש חצאית טוטו סגלגלה וחולצת בלרינה ורודה״ צחקתי 

״חה. מצחיקה את. בואי לבריכה״ משך בידי לכיוון החצר