סיפורי ערסים – אוריאן וסהר עונה 3 פרק 27 חלק א׳

״לורה?״ קראתי והתקדמתי לכיוונה.
״כן?״ היא שאלה… היא הייתה במטבח אם חבילת גלידה, קופי אוריאן.
״אממ… אפשרי שלבן יהיו שתי חולצות כחולות?״ שאלתי והרמתי את החולצה ואת הקרע.
״לבן יש המון חולצות כחולות״ היא לקחה עוד ביס מהגלידה.
״רוצה?״ לורה שאלה. הנדתי את ראשי ללא וחייכתי.
״טוב, אני ילך״ מלמלתי הולך לכיוון הדלת.
״לילה טוב, סהר״ היא קראה והמשיכה לטחון גלידה.
זאתי כמו אמא שנייה! 
הלכתי הביתה, נכנסתי והתיישבתי ליד אדיר.
״זה אפשרי״ שאלתי והראיתי לו בת החולצה והקרע.
״אוריאן יודעת מזה?״ הוא שאל נגע בבדים, הנדתי את ראשי ללא. מקסימום, אני יראה לה מחר. מה יכול לקרות?!
״אתה הולך לישון?״ שאלתי אותו.
״שתיתי אקס-אל״ 
״אז?״ שאלתי.
״ואז קפה״ 
״אז?״ 
״ועכשיו שתיים לפנות בוקר״ 
״סעמקק אז?״ שאלתי בעצבים.
״קפה ישאיר אותי ער כל היום״ הוא ענה.
״כלכך קשה להגיד משפט וחצי?״ שאלתי בהרמת גבות. 
הוא עשה את התנועה הזאת ביד, כאילו של 'אני יודע?!' והמשיך לזפזפ ערוצים
״אני הולך לישון,״ מלמלתי קם מהספה בפיהוק. ״אני צריך לאסוף את אוריאן בשש.״ 
עליתי באיטיות במדרגות. אני הולך לישון על זה.
* 
עליתי על הג׳יפ ב-6 וחצי. 
לבוש, אפילו חתיך וחצי. 
״מלאת אהבה את פוסעת אליי, מביאה לי מרגוע ושמחה לחיי״ שרתי לצללי השיר. 
הייתי שר לאוריאן את זה כשהיינו עוד ביחד. עכשיו אנחנו בהפסקה.
אני יכול לחזור עליה אם אני רוצה, פשוט… אין לי כוח. (-,-)
הגעתי ועצרתי את הג׳יפ.
ראיתי את אוריאן מחכה בחוץ, מרעידה רגל.
אפילו אני לא מצליח להרעיד רגל בעמידה.
״איפה אתה?״ היא צרחה עליי כשפתחה 
את הדלת. 
״פה״ עניתי בחיוך.
״אמרת שש, לא שמונה.״ היא אמרה בעצבים, נכנסה לתוך הג׳יפ והפעילה מזגן על חימום.
״קר לך?״ שאלתי בחצי חיוך והרמת גבות.
״אנחנו באמצע חורף, מה אתה רוצה״ היא ענתה בצחוק ונתנה לי דחיפה קטנה בכתף.
״לאיפה אנחנו נוסעים עכשיו?״ שאלתי.
״לבית החולים בתל אביב״ היא חייכה חיוך תחמני ושמה חגורת בטיחות. 
״הייתי שם״ אמרתי לה.
״איפה? בבית חולים?״ היא שאלה.
״לא, בתל אביב״ 
״אבל לא היינו בבית החולים. נו יאללה, סע״ היא פקדה בשילוב ידיים, יענו עושה לי טובה שהיא באה איתי.
״תחמנית״ מלמלתי והתחלתי בנסיעה.
אחרי חצי שעה התחלתי להתחמם. 
הזעתי, באמא שלי. אפלו הדונדוראנט (איך שלא כותבים את זה-,-) לא עזר להשכיח את ריח הזיעה.
״פייייייי איזה מסריח באתה לי היום״ שמעתי את המלמול של אוריאן, למה, למה בחרתי בא להתאהב?!